מאזן אימה: מה עם סודות שסיפרנו לבני הזוג? 

לכולנו יש סודות, סודות גדולים, סודות קטנים. סודות הם דברים שאנחנו מסתירים מאנשים אחרים, לפעמים אף אחד לא יודע את הסוד ולפעמים יש אחד או יותר שיודעים. הסודות מחביאים דברים שעשינו או כאלה שעשו לנו, דברים שאנחנו יודעים על אחרים או על עצמנו, מחשבות או מאוויים כמוסים שעליהם אנחנו רק מעיזים לפנטז. סודות הם בדרך כלל נושאים שאנחנו מתביישים בהם, ושעלולים להביך או להשפיל אותנו להביא לדחייה או אפילו לגרום לנזק קיומי.

בקשר חדש שנוצר בין בני זוג שלא הכירו בעבר, נבחנת לעיתים קרובות שאלת האמון והקרבה לפי המוכנות והרצון שלנו לספר לבן הזוג דברים סודיים על עצמנו. "כשתבוא בת הזוג האמיתית שלי, אוכל לספר לה הכל, לגלות לה את כל הסודות והיא באמת תבין...". הכמיהה להכלה ולקבלה על אף הסודות הקשים שיש לנו היא אבן בוחן ביחסים המתהווים.

אלו סוגים של סודות אנחנו שומרים:

1. סודות שהינם תוצאה של תורשה: בעיות פיזיות, בעיות באברי גוף בהם גם באברי המין, מחלות סופניות במשפחה, מחלות נפש במשפחה.

2. סודות שהינם תוצאה של הסביבה: שנובעים מאירועים שקרו לנו: כילדים, הדרך בה גידלו אותנו הורינו. ממכות והתעלמות ועד להתעללות נפשית והתעללות פיזית ומינית של בן משפחה או מישהו אחר. סודות שקשורים למעשה של בן משפחה.

3. סודות שקשורים לדברים שעשינו: עברות מוסריות כמו זנות או בגידה, עברות פליליות שיתכן והובילו לישיבה בכלא, התמכרויות, ניסיונות אובדניים,

4. סודות שקשורים למחשבות ורגשות: נטייה מינית, דימוי עצמי נמוך, חוסר ביטחון עצמי, חולשה ופחדנות, פנטזיות מיניות חריגות, הרס עצמי.

ישנם כאלה שטוענים "נחכה עד שהיא תכיר אותי באמת, עד שתראה אותי כפי שאני ואז אספר את הסוד. אם אספר מוקדם מידי היא עלולה לשאול את עצמה בשביל מה היא צריכה להיות בקשר עם מישהו שיש לו כזה סוד, ואחרי שהיא תכיר אותי הסוד יקבל פרופורציות אחרות".

לעומתם ישנם אלה שאומרים שהסוד הוא כל כך משמעותי ומהווה מרכיב מהותי בהחלטה של בן/ת הזוג האם להמשיך להיות בקשר, שהמשמעות לא לספר את הסוד כבר בתחילתו של הקשר היא הונאה ורמאות. עבור אלה הסוד מגדיר במובנים רבים את מי שהם ובמקרה שאינם הופכים את בן הזוג ל"שותף סוד" ברור להם שזו אינה זוגיות אמת.

ישנם אלה שפוחדים לגלות את סודותיהם לא בגלל הבושה או פחד מדחייה אלא בשל קונפליקטים בנושאי שליטה. גילוי הסוד בעיני אדם כזה מסוכן כי לתפיסתו הוא הופך אותו לפגיע ונתון לשליטת בן הזוג. במקרה כזה רק לאחר שבן הזוג יפקיד בידיו את סודותיו יהיה מוכן גם לשתף.

האחרונים הם אלה שמאמינים שלא צריך לספר את הכל. יתכן והם יוצאים מנקודת ההנחה שהם הפיקו את הלקחים מימה שהם עברו, או שאין טעם לספר כי גילוי הסוד לא יקדם אותם את הקשר ואולי להפך. "מה שלא יודעים לא כואב" מה הטעם להכביד על מערכת היחסים החדשה בהיסטוריה. אנחנו מעוניינים דווקא לפתוח דף חדש וללכת הלאה מהמקומות הכואבים האלה שהיינו בהם.

לעיתים, באמת קשה לשתף את בן הזוג בחוויה קשה, ולוקח זמן עד שהאמון נבנה ומרגישים נוח לגלות את הסוד. שיתוף כזה דורש בגרות והבנה של שני בני הזוג: בן הזוג שמספר יכול להרגיש שמעבר לקושי האובייקטיבי לספר את הסוד, הזוגיות נמצאת במקום שבו שני בני הזוג "יודעים הכל" האחד על השני, וקיים קושי רב להגיד "יש לי משהו לספר לך שאת/ה לא יודע/ת עלי". מצד שני גם לבן הזוג ששומע את הסוד לא קל. אם מדובר בסוד שיכול היה לשנות את יחסיהם אילו היה יודע את הדברים קודם, האם ישנם סודות נוספים שלו סופרו? , מה המשמעות לגבי האמון בקשר?. גילוי סוד בשלב "מאוחר" בקשר שונה מאוד מאשר בהתחלה, שם הסוד הוא חלק מה"חבילה", "כזה אני, וכך אתה יכול לקבל אותי או שלא"...
לשרוד סוד משמעותי בשלב מתקדם של קשר, (יכול לקרות גם אחרי שנים), הוא מבחן לא קל לזוגיות.

בפרוק נישואין, או קשר זוגי משמעותי, שואל כל אחד מבני הזוג את עצמו, "מה יקרה עם הסודות שהפקדתי אצל בן הזוג". האם אני יודע על בן הזוג מספיק סודות שיגרמו לו לשמור על הסודות שלי, האם קיים "מאזן אימה", או שאני צפוי לגלות כי צפונות ליבי, הפכו לנחלת הכלל.

"ראיתי את הסודות הכי כמוסים ואישיים שלי גלויים לעין כל ומפורטים לאורך ולרוחב כתב התביעה",
"בזמן הכנת הסכם הגירושין היא גילתה את כל הסודות שלי לחברים, היא אפילו שיתפה את הילדים ואמרה להם תראו איזה אבא יש לכם"

" הוא איים עלי, שאם לא אתפשר על גובה המזונות, הוא יספר את הסודות שגיליתי לו, שהוא ישלח מיילים לכל האנשים אצלי בעבודה ויספר להם מה אמרתי עליהם ויתחיל במנהל שלי"...

פעמים רבות, במהלך טיפול, התמודדנו בשאלת הסוד ביתר עוצמה, עם אנשים שנמצאים בדרך לפרק ב'. במקרים בהם בן הזוג בפרק א' השתמש בסודות, נוצר משבר אמון קשה והחלטה שלא לאפשר חשיפה כזו בעתיד. יצירת פרק ב' נכון ואמיתי מאפשרת תיקון וריפוי של הצלקות של פרק א', נכון, זה לוקח זמן לבנות מחדש אמון, אבל עם בן הזוג הנכון זה קורה. מי שלא חושף את עצמו, בסופו של דבר בקשר זוגי, מונע מהקשר להתפתח הלאה ולהעמיק. בלי הדדיות הצד השני יפסיק לחשוף את עצמו או יפרק לגמרי את מערכת היחסים.

לפעמים כתוצאה מהחשיפה שנכפתה עלינו אנחנו נאלצים להתמודד עם עובדת הגילוי של הסוד. ברוב המקרים אנחנו מגלים להפתעתנו, שהעולם לא עמד מלכת, שהציפורים ממשיכות לצייץ, שאנשים ממשיכים לדבר איתנו ולקבל אותנו, ובעיקר שאנחנו מצליחים להמשיך ולתפקד גם לאחר שסודנו, ויחד איתו המחשבה שנמות אם מישהו ידע, התגלה ברבים.

הסוד מקבל את מימדיו מעומק ומגודל החרדה הקיומית שהוא משקף אם יתגלה. הפחד מהגילוי כרוך גם בפנטזיה הרת אסון כלשהי. כשנכפית עלינו חשיפה של הסוד, או כשאנחנו חושפים אותו בעצמנו, אנו נאלצים להתמודד עם חרדת הגילוי, להתמודד עם הפחד. בהרבה מקרים אנחנו מגלים שאנחנו יכולים לו, לפחד, ומצליחים לגבור עליו והתוצאה היא שהסוד מאבד מעוצמתו ומהשפעתו על חיינו.

אנו סבורים שגילוי הסודות במרחב הזוגי הוא אבן היסוד של הקשר והבסיס ליצירת האינטימיות הזוגית.

פורסם במדור יחסים Ynet