סוכן ביטוח, אדריכל, מתווך מקרקעין, קבלן, נהג אוטובוס או מונית, מורה לנהיגה, יועץ השקעות, כבאי, דירקטור בחברה ציבורית, חבר מועצה, עובד מדינה – רשימה חלקית של המקצועות שבהם לא יוכל לעסוק מי שהורשע בבית דין צבאי, בהיותו חייל, בעבירה בעלת אופי צבאי מובהק כגון "עריקות" או, לחלופין, בעבירה קלה שבאזרחות כלל לא היה מוגש נגדו כתב אישום בגין ביצועה, כגון שימוש חד פעמי בגראס.
זה לא הכל: קבלת רישיון להשטת סירה, למשל, הופכת לחלום רחוק, וכמוה הוצאת רישיון לאקדח, וכך גם קבלת היתר עבודה או אזרחות במדינה זרה. וזו רשימה חלקית מאוד של הקשיים הצפויים כתוצאה מההרשעה.
לתפוס ראש
שני חברים בני 19, אחד מהם חייל והשני אזרח, נתפסים כשהם מעשנים גראס יחדיו. הביטוי "לתפוס ראש" מקבל משמעות חדשה: החייל תופס את ראשו בייאוש, בעוד חברו האזרח מחייך כל הדרך לג'וינט הבא. נגד האזרח, לפי הנחיות היועץ המשפט לממשלה, לא יוגש כתב אישום, ואם יוגש – קרוב לוודאי שיסתיים ללא הרשעה. אך אצל החייל מתחילה מלחמת הישרדות אמיתית. כתב אישום יוגש נגדו בבית דין צבאי ויגרור אחריו רישום פלילי, על כל המשתמע מכך. לאחר ריצוי עונשו הוא אף עלול לעמוד בפני ועדת סמים, שבסמכותה לשחררו מצה"ל מסיבות של "התנהגות רעה וחמורה" על רקע עישון סמים.
מה אומר החוק
עבירות שונות שבוצעו במהלך השירות הצבאי ונדונו בבית הדין הצבאי שהרשיע את החייל בביצוען יותירו בו כתם בדמות רישום פלילי למשך 17 שנה וישפיעו על חייו המקצועיים, החברתיים והכלכליים. הרישום הפלילי הוא צעד מינהלי, שהשלכותיו על אפשרויות העיסוק ותחומים אחרים עלולות להיות גורליות לצעיר בראשית דרכו האזרחית.
בית הדין הצבאי לערעורים עמד על השלכות הרישום הפלילי בתיקע/43/01 – התובע הצבאי הראשי נגד אטדגי: "הרישום הפלילי אינו מסווג כעונש ואינו נזכר בגזר דין, אך לעתים תוצאות הלוואי של הרישום הפלילי חמורות יותר מבחינתו של הנאשם מהעונש אשר יוטל עליו".
בבג"צ ברטלה 5000/95 (טור' גדעון ברטלה נגד הפרקליט הצבאי הראשי) אומר כבוד השופט זמיר: "ההשלכות הקשות של הרשעה... אינן מתיישבות עם רוחו של סעיף 9 לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. אכן, סעיף זה מתיר פגיעה בזכויות היסוד של חייל מעבר לפגיעה המותרת בזכויות היסוד של מי שאינו חייל, וזאת בשל המהות המיוחדת של השירות הצבאי. אולם, גם סעיף זה אינו מתיר פגיעה בזכויות היסוד של חייל, אלא 'במידה שאינה עולה על הנדרש ממהותו ומאופיו של השירות'. ואילו פגיעה בחייל שהורשע בעבירת סמים עלולה להיות, ככל שהיא נוגעת למהלך החיים שלאחר השחרור מן הצבא, מעבר למידה הנדרשת ממהותו ומאופיו של השירות. אם כך, מן הראוי לפעול לצמצום הפגיעה ככל שהדבר ניתן בהתחשב עם המהות והאופי של השירות הצבאי" (הדגשה שלי – ד.נ).
אל"מ אבי לוי, שופט בבית הדין הצבאי לערעורים, שכיהן כנשיא בית הדין הצבאי במחוז שיפוט צפון (גילוי נאות: שימש באותה תקופה כמפקדי הישיר – ד.נ), הציע במאמרו "הרהור נוסף אחר מדיניות צה"ל בעבירות של שימוש בסמים" ("משפט וצבא" 18 התשס"ה 141) לשנות את חוק השיפוט הצבאי באופן שיצמצם את הפער בין העומד לדין בערכאה אזרחית לזה העומד לדין בערכאה הצבאית באותה עבירה, ובתוך כך למזער את העיוות והפגיעה ארוכת השנים הנגרמים למי שהורשע בשימוש בסמים בנסיבות קלות בהיותו חייל בצה"ל. בסיכום הוא קובע: "גם ההצדקות להחמרה עם החיילים אינן יכולות להצדיק באופן מלא פער זה... מדובר בפגיעה בלתי מידתית לתכלית שאותה היא מבקשת להשיג".
לאורך השנים קראו רבים לאפשר מתן שיקול דעת לשופטים בבתי הדין הצבאיים לקבל החלטה כי עבירה לא תישא רישום פלילי, או שתישא רישום פלילי "מופחת" תוך מתן עדיפות לשיקול בעד שיקומו של החייל ומניעת פגיעה בעתידו.
כואב אבל פחות
התיקון לחוק השיפוט הצבאי (תיקון מס' 63): בחודש מרס 2011 אישרה הכנסת תיקון לחוק השיפוט הצבאי. התיקון נכנס לתוקף בספטמבר אותה שנה, אולם בהמשך, בשל אילוצים טכניים של משטרת ישראל, נדחתה כניסתו לתוקף לאפריל 2012. יחד עם זאת, הוסכם שכדי לא לפגוע בחיילים שההוראות החדשות מקלות עליהם, מועד תחילת החוק יישאר כפי שהוא, אך עדכון פרטי הרישום ומסירת המידע עליהם יחלו רק ביום י"ב בניסן התשע"ב (4 באפריל 2012).
התיקון לחוק מהווה מהפכה של ממש ושינוי משמעותי בכל הנוגע לרישום הפלילי המוטל על חיילים שהורשעו בבתי הדין הצבאיים. בעקבות התיקון נקבעה מדרגה של "רישום פלילי מופחת", שבמסגרתו משך התקופה עד למחיקת הרישום הפלילי קוצר לחמש שנים.רישום פלילי מופחת מקביל בהשלכותיו לאלה של צו מבחן ללא הרשעה או צו שירות לתועלת הציבור ללא הרשעה, הנהוגים במערכת המשפט האזרחית.
מגישת ההצעה לתיקון לחוק, חברת הכנסת מירי רגב, דיברה על "צדק מוסרי" שנעשה עם קבלת התיקון, שהוגש בתמיכתן של ועדת חוקה, חוק ומשפט בכנסת וועדת צבא וביטחון בלשכת עורכי הדין.
התיקון נועד ליצור אבחנה בין העבירות החמורות, המצדיקות רישום פלילי מלא, לבין עבירות קלות יחסית, ומאפשר לבתי הדין הצבאיים – במקרים מסוימים – להתאים את סוג הרישום הפלילי לנסיבות המיוחדות של המקרה ושל החייל.
מטרת התיקון: מטרתו של התיקון לחוק היא לקבוע הקלות ברישום הפלילי של חיילים שמורשעים בבתי הדין הצבאיים במהלך שירותם. לפי חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א-1981, הרשעות בעבירות מסוג פשע או עוון נרשמות במרשם הפלילי למשך 17 שנה. מאחר שכל העבירות הנדונות בבתי הדין הצבאיים הן עבירות מסוג פשע או עוון, כל הרשעה בהן נושאת עמה רישום פלילי.
"רישום מופחת" יחול אם העונש שנגזר על הנאשם:
א. אינו כולל עונש מאסר.
ב. עונש מאסר שאינו עולה על חודשיים בפועל.
ג. עונש שאינו עולה על שלושה חודשי מאסר בפועל, שחלקם ירוצו בדרך של עבודות צבאיות.
ד. עונש שאינו עולה על ארבעה חודשי עבודות צבאיות.
ה. בעבירות של היעדר מן השירות (עריקות בלשון העם),קובע החוק מתן שיקול דעת לבתי הדין הצבאיים. אם הוטל עונש שאינו עולה על שלושה חודשי מאסר יחול הרישום המופחת, אלא אם קבע בית הדין אחרת בנסיבות מיוחדות. אם הוטל עונש של שלושה עד שישה חודשי מאסר יחול הרישום המלא, אלא אם קבע בית הדין, בנסיבות מיוחדות, שיחול הרישום המופחת.
ו. על עבירות מסוג עוון – שימוש בלתי חוקי בנשק (סעיף 85),סירוב למסור דגימת שתן (סעיף 127 א'), שימוש והחזקת סמים לצריכה עצמית, גניבה מחייל (סעיף 84), אלימות כלפי חייל (סעיף 61) ועוד – השלכות הרישום הפלילי ייגזרו מן העונש שיושת (ללא שיקול דעת מצד בית הדין הצבאי).
ז. בכל יתר המקרים, להרשעה בבית הדין הצבאי יתלווה רישום פלילי מלא.
בנוסף על כך, התיקון קובע כי עבירות הרשעה ב"עבירות התקנות", כגון אי קיום הוראות מחייבות(סעיף 133); התנהגות שאינה הולמת (סעיף 130); התנהגות מבישה (סעיף 129); התנהגות פרועה (סעיף 128); אי שמירתו של רכוש צבאי (סעיף 80 רישא), שכיום אינן נושאות עמן רישום פלילי, ימשיכו לא לשאת רישום פלילי גם בעתיד. לעבירות אלה נוספה עבירת עבודה ללא היתר.
אולם, אליה וקוץ בה: על עבירת סירובלהיבדק לשם גילוי סמים (סעיף 127), שבטרם התיקון לחוק היוותה עבירה שאינה נושאת עימה רישום פלילי, יחול ההסדר החדש – "רישום פלילי מופחת".
תחולת התיקון לחוק:
נקבע כי עם כניסתו לתוקף יחול התיקון לחוק על הרשעות חדשות של חיילים, אולם יש לו גם תחולה רטרואקטיבית על חיילים שהורשעו ולהרשעתם נלווה רישום פלילי שאינו תואם את נסיבות העבירה. עשרות אלפי חיילי צפויים, לפיכך, ליהנות מתיקון החוק.
התיקון יחול על מי שהורשע פעם אחת בלבד. חיילים שהורשעו יותר מפעם אחת יידרשו להגיש בקשה לפרקליטות הצבאית לקבלת הרישום המופחת.
הגבלת הרישום הפלילי לא תחול על נאשם שכבר הורשע בעבר, ונגדו תלוי ועומד מאסר מותנה בר הפעלה בגין אותה עבירה. הוא לא ייהנה מהרישום המופחת, וזאת מתוך הנחה שבמקרים אלה אין מדובר במעידה חד-פעמית.
לסיכום:
התיקון לחוק מהווה מהלך חשוב, בעל משמעויות מרחיקות לכת, המיועד לקבוע הסדרים מאוזנים וראויים של רישום פלילי ביחס למי שהורשעו בעבירות בבתי הדין הצבאיים.
אין באמור בכתבה זו כדי להוות ייעוץ משפטי או חוות דעת, או תחליף לייעוץ משפטי אצל עורך דין. האמור אינו אלא תיאור כללי בלבד, ולא מחייב, של הנושא. בכל מקרה ספציפי יש לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין
