עמרי שרון הודה בבית משפט בכתב אישום מתוקן בשלוש עבירות חמורות למדי: רישום כוזב במסמכי תאגיד, שבועת שקר (למבקר המדינה), עבירות מנהלים בתאגיד + 4 עבירות לפי חוק המפלגות, כמו: קבלת סכומי כסף מעל המותר בחוק, הוצאת כספים מעל המותר, וניהול לקוי של מערכת חשבונות. ברור שכל העבירות הנ"ל, קשורות אחת בשנייה ועניינם איסוף תרומות כספיות, לפריימריס של אביו, אריק שרון, כדי שיבחר כיו"ר הליכוד ומועמדו לראש הממשלה - ובשלב ב' ראש ממשלה.
בפועל, התרגיל הצליח, שרון מונה לראש ממשלה. הבן המסור והפעלתן לח"כ וקומבינאטור לא קטן לפני ואחרי היבחרותו לכנסת.
כשנפתחה החקירה, ניסו כל הגורמים המעורבים להתחמק באלגנטיות מהמעשים החריגים והפסולים, כולל הבן עמרי - שגם מסר בשבועה דברי שקר בפני מבקר המדינה שגילה גם ניהול כספי כושל, וזאת כדי לבלבל את הגורמים שעלולים להתעמק בסוגיה של איסוף כספים חריגים.
יש לציין ולהדגיש, הבן עמרי, יכול היה ללמוד על הנושא הטיפול בו והדרך למנוע את גילויו - ממקרים קודמים בתחום הזה, שחלקם יש להניח גם הצליחו ויש לזכור גם את עמותות הקש של בנימין נתניהו ושל אהוד ברק. העמותה של המיליונר החב"דניק גוטניק, "נתניהו טוב ליהודים" נתנה לו גיבוי כספי ואלקטוראלי לבחירה וגם העמותות של ברק הלכו בדרך דומה ודחפו אותו לבחירה. בשני המקרים הלכו המקורבים היוזמים על הגבול הדק בין מותר ואסור - והצליחו להתחמק מאישום פלילי בזכות פרשנות גבולית של היועץ המשפטי דאז, אליקים רובינשטיין, בפרשת העמותה "נתניהו טוב ליהודים" - שבעקבותיה הלכו אנשי ברק.
להזכיר לציבור, שכל המעורבים, בעמותת ברק שמרו על "זכות השתיקה", כמו בוז'י הרצוג אז ח"כ והיום שר הבינוי והשיכון, עו"ד כהן - גיסו של ברק ומספר יועצים נוספים. בסופו של הליך, נסגר התיק וברק הצליח להתחמק באלגנטיות, כמו שהיה גם בעבר, במספר פרשיות מביכות.
עמרי שרון, ניסה, לא למד לקח ונאלץ לאחר חקירה מאומצת, להודות באשמה כאמור "בעסקת טיעון" - בכתב אישום מאד מוקטן ופחות חמור מהטיוטה המקורית.
כדאי לדעת - כל "עסקת טיעון" - היא למעשה פשרה בין גרסאות הצדדים ושאיפותיהם. על שני הצדדים להתגמש ולוותר על חלק מרצונותיהם והישגיהם, ורק בדרך זו להגיע לפתרון המוסכם והטוב ביותר בנסיבות לשני הצדדים.
העסקה טובה, לעמרי שרון, כי היא מונעת מבית המשפט והציבור להתוודע, להליכים, לשיטות, לאישי הציבור, לזרימת הכספים והטיפול בהם. מאין הגיעו ולאן זרמו - תוך ערבוב שמות ואישים, שהציבור והתקשורת היתה עושה מהם "מטעמים".
בדרך זו, יכול עמרי "לשכב על הגדר" בפועל ובמעשה למען אביו, כדי לא לגרור אותו למשפט על עובדות ושאלת היותו או אי היותו מעורב בתרגילים המסריחים ובעצם הידיעה על דרך איסוף הכספים ודרך הוצאתם.
ברור לחלוטין, שמבחינה משפטית טקטית, זהו מהלך נבון וחכם מצד הסניגוריה והתבקש לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה הוציא את אריק שרון מהמשחק, בחוות דעתו המזכה אותו.
יש להדגיש, בנסיבות אלה, כי יש הבדל בין ידע, והוכחת ידיעה מבחינה ראייתית משפטית בבית משפט, לבין הוכחת ידע או הערכה תקשורתית ציבורית, כמו שיש הבדל מהותי, בין הרשעה משפטית לבין הרשעה ציבורית פוליטית.
לעומת עמרי שרון - "עסקת הטיעון" מבחינת הפרקליטות חוסכת משפט ארוך מייגע ומתיש, תוך הוצאות כספיות אדירות, על ניהול המשפט, הבאת עדים מהארץ ומחו"ל. יתירה מזאת, לעולם אין לדעת ולסמוך ב-100% על העדים, שיעידו ויסבירו או יאמרו את מה שמסרו בעדויות בכתב בזמן החקירה.
חלקם מתחילים ולגמגם, לשכוח, להתחרט להאשים את המשטרה והחוקרים, בלחץ איומים ותרגילים.
הסכנה בניהול משפט ארוך ומייגע, שהסוף אליו יגיעו, יהיה זהה ל"עסקת הטיעון", ואולי פחות מכך נוכח הסיכונים המשפטיים הקיימים לאורך המשפט.
לכן, משפט מהיר, הודאה ולו חלקית, יש לה משמעות ואפקט משפטי וציבורי חזק הרבה יותר ממשפט ארוך ללא סוף.
כעובדות שבהן הודה עמרי שרון, יש משום קלון - לשקר למבקר המדינה, ע"י איש ציבור וח"כ, בנוסף ליתר האשמות - אין זה דבר שניתן לעבור עליו לסדר היום הציבורי.
הסכנה שיוטל עליו עונש מאסר בהחלט אפשרי ותלוי בטיעונים לעונש - ובתפיסת עולמה החברתי ציבורי משפטי של השופטת.
התרגיל של הסניגור עו"ד שיינמן, לדחות הטיעונים לעונש לתחילת השנה הבאה - מבחינה טקטית - נבון ביותר, שהרי במקביל מתגלגלת בכנסת הצעת חוק לתיקון חוק המפלגות - לפיה תועלה תקרת הסכום לגיוס לפריימריס, לסכום של שלושה מיליון שקלים - כלומר: עמרי שרון יוכל לטעון שגיוס 6 מיליון שנעשה על ידו גבוה פי שניים ולא כמו שהנושא עומד בכתב האישום - פי שש.
יחד עם זאת, הטענה של עמרי שרון וסניגורו, שהסכום הקבוע בחוק לא ריאלי ואין אפשרות לעמוד במגבלותיו, מוטב היה שלא היה מושמע כלל, שהרי ניתן לומר: אם אינך יכול לעמוד בדרישת החוק:
א. אל תעשה זאת
ב. תיאבק בכנסת לשינויו
ג. ח"כ לא יכול לטעון טענה מעין זו - אין זה מוסרי, חוקי, אתי וציבורי.
אבל אחרי שמנערים את כל הנימוקים נגד עמרי שרון - עדיין מבחינה משפטית יש משקל רב לשינוי החוק. התקדימים המשפטיים בנושא זה מצביעים על כך, שתיקון חוק שמחק עבירה, שינה אותה או הקל בעונשה - היא בעלת השפעה מהותית על נאשם שכבר הורשע ע"י פנייה לחנינה שלרוב גם תתקבל ובוודאי שיש לה השפעה על נאשם, שעומד לדין ומחכה לעונש בעת שהחוק מתוקן.
לאמור: אם יצליחו בתיקון החוק עד למתן גזר הדין, זה עלול להשפיע ואם לא גם להצעת חוק מתגלגלת עם סיכויי תיקון - יש משקל לא מבוטל. כדי לרצות את בית המשפט על עמרי שרון, לדעתי, להתפטר מהכנסת עכשיו. ולגבי העונש - נחכה להחלטה.
הכותב הוא עורך-דין, המתמחה במשפט פלילי, צבאי וציבורי, והיה בעבר פרקליט צבאי, יועץ משפטי, שופט צבאי בדרגת סא"ל, סגן פרקליט מחוז ומשנה ליועץ המשפטי של מועצת העתונות ופרשן משפטי בהווה.
