הכרות עם דמויות פולניות מפורסמות אשר השפיעו על התרבות האנושית
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

הכרות עם דמויות פולניות מפורסמות אשר השפיעו על התרבות האנושית 

מאת    [ 30/06/2013 ]
מילים במאמר: 1149   [ נצפה 1811 פעמים ]

 
 

פולין היא יעד תיירותי אטרקטיבי שהולך וצובר תאוצה בשנים האחרונות, היא גם כלכלה צומחת ומתחדשת וממדינה בעלת היסטוריה עשירה אשר הצמיחה 17 זוכי פרס נובל   מתחומי המדע  והאומנות.  אני רוצה להכיר לכם כמה מן הדמויות ההיסטוריות והמפורסמות ביותר בתולדות פולין ומקווה שהכרות זו תעורר סקרנות להכרות עמוקה יותר עם תרבות פולין ותרומתה לאנושות.

האפיפיור יוחנן פאולוס השני

 האפיפיור פול גו'ן השני – הוא ללא ספק הפולני המפורסם ביותר. הוא  נולד  בעיירה קטנה בדרום פולין  בשם ודוביצה ב- 1920  תחת השם- קרול יוזף וויטילה, ונבחר להנהיג את הכנסייה הקתולית בשנת 1978 , בהיותו בן 58 ובכך הפך לאפיפיור הראשון ממוצא לא איטלקי מזה 455 שנה.

זמן קצר לאחר מינויו חזר לבקר במולדתו פולין כאפיפיור והתקבל בה בהתרגשות עצומה. יש המייחסים את נפילתה גוש המזרחי גם לעמידתו הנחושה מול האתאיזם הקומוניסטי ורדיפתו את הפולחן הדתי.

יוחנן פאולוס השני נחשב לידיד העם היהודי, הוא הביע פעמים רבות צער על העוולות שגרמו נוצרים ליהודים בהיסטוריה, וקבע כי הנצרות אינה מאשימה את היהודים בדבר.

הוא נפטר בשנת 2005  

בהלווייתו השתתפו כ-4 מיליון בני אדם. מאות אלפים הגיעו מפולין, ארץ הולדתו. בהלוויה השתתפו גם כ-200 ראשי מדינות והיא תוארה כהלוויה הגדולה ביותר שנערכה אי פעם.

מארי קירי

מארי קירי (Marie Curie;‏ 7 בנובמבר 1867 - 4 ביולי 1934), היא חוקרת פולנית, חלוצה בחקר תופעת הרדיואקטיביות. קירי זכתה לפרסום רב ככלת פרס נובל לפיזיקה לשנת 1903, "בזכות המחקר על תופעת הקרינה"; ופרס נובל לכימיה לשנת 1911, "על גילוי הרדיום והפולוניום(שאותו קראה על שם מולדתה האהובה פולין), ועל חקר הרדיום שגילויו סלל את הדרך לפיזיקה גרעינית ולטיפול בסרטן

קירי הייתה האדם הראשון שקיבל או חלק שני פרסי נובל. היא אחת משני האנשים היחידים בהיסטוריה שזכו לפרס נובל בשני תחומים שונים, כשהשני הוא לינוס פאולינג.

בתה השנייה של מארי קירי, אירן ז'וליו-קירי (Irène Joliot-Curie) זכתה אף היא בפרס נובל בכימיה (יחד עם בעלה פרדריק ז'וליו-קירי) ב-1935, ובכך הפכה משפחת קירי לאחת המעטות שבהן הורה ובן או בת זוכים בפרס נובל (בתחומים שונים), כמו למשל נילס בוהר ובנו אגה בוהר. כמו כן, הנרי לבואז, בעלה של בתה אווה עמד בראש ארגון יוניצ"ף כשזה זכה בפרס נובל לשלום.

 

מארי נפטרה ב-4 ביולי 1934 מאנמיה אפלסטית (Aplastic anemia), כנראה בעקבות חשיפתה לקרינה רדיואקטיבית ממחקריה. הערכה זו התחזקה לאחר שבבדיקות שנערכו בשנות התשעים בביתה נמצאו שרידים רדיואקטיביים ובמיוחד על ספרי הבישול שלה.

פרידריך שופן

 מלחין פולני בן המאה ה- 19 , אשר יצירתו משויכת לאסכולה הרומנטית, אשר הקדיש את רוב כתיבתו לפסנתר, הוא שינה את על המוזיקה לנצח בעזרת סגנונו האקספרסיבי  שמהם נשארו יצירות בקנה מידה קטן ושני הקונצרטים לפסנתר.

שופן נולד בכפר ז'לאזובה וולה ,אשר במרכז פולין, באזור מאזוביה ב-1 במרץ 1810, על פי הצהרותיו שלו ושל משפחתו (אולם על פי תעודת ההטבלה שלו, נולד ב-22 בפברואר).

כישרונו המוזיקלי של שופן בא לידי ביטוי בגיל מוקדם מאוד. כבר בגיל 7 הלחין שני פולונזים (בסול מינור ובסי במול מז'ור). במהרה החל שמו של פרדריק שופן להתפרסם בעיתונים והילד התחיל להופיע בסלונים היוקרתיים של ורשה. מורו הראשון והיחיד של שופן היה ווייצ'ך ז'יבני, אשר לימד אותו פסנתר בין השנים 1816-1822. לאחר מכן, הודה המורה שאין לו עוד מה לתת לכישרון הצעיר, ולכן שופן עבר להשגחתו של וילהלם וורפל,פרופסור בקונסרבטוריון בוורשה.

שופן שייך לתקופה הרומנטית (1800 - 1900) שבאה לאחר התקופה הקלאסית ולפני המוזיקה המודרנית. המוזיקה הרומנטית שאפה להגמיש את הצורה לטובת הרגש ומורדת במוסכמות של התקופה הקלאסית. שופן שייך לקבוצת המלחינים שבחרו בפן האינטימי של הביטוי (בניגוד לגרנדיוזי).

המוזיקה של שופן שונה משאר המוזיקאים באותה תקופה. שופן שאף להגיע למקום אחר, שונה מהמקומות שבחרו פרנץ ליסט והווירטואוזים האחרים בתקופה. אמנם שופן ניגן בצורה מופלאה וליסט הושפע ממנו רבות, אך ביצירותיו ניתן לראות את האריסטוקרט הפולני השקט והמעודן.

הלאומיות הייתה חשובה בתקופה זו, ובאה לידי ביטוי ביצירותיו. שופן נולד בפולין ובגיל 20 עבר לפריז. הוא חי 39 שנה. גם מוצאו היה חצוי בין שתי מדינות אלה. אביו היה מצרפת ואמו מפולין. ביצירותיו יש מוטיבים וצורות ממקור פולני (פולונזים , מזורקות) וגם השפעה צרפתית.

דברים ברוח הזאת נכתבו על שופן לא רק "בעידן הרומנטיקה". אמנם אין עדות לכך ש"אטיוד המהפכה" בדו מינור (מס' 12) שאב את השראתו מנפילת ורשה בידי הרוסים ב-1831, אבל הפולנים האמינו - ועדיין מאמינים - שהמוסיקה שלו מגלמת "את הנפש הפולנית, הלך הרוח והלאומיות של פולין". "יצירותיו", כותב ההיסטוריון נורמן דייוויס, "בעיקר הפולונזים, עוררו - ועדיין מעוררות - טוב יותר מציור או משירה - את התפארת והסבל של פולין".

 

 הנצחה  של שופן בפולין:

החל מ1927 בוורשה מתקיימת כל 5 שנים תחרות יוקרתית לפסנתר על שמו - ומוענק בה "גראן פרי דו דיסק פרדריק שופן".

שדה התעופה הבינלאומי של ורשה נקרא על שמו.

ב1934 נוסדה בוורשה האוניברסיטה ע"ש שופן שהפכה בהמשך ל"חברת פרדריק שופן" המטפחת את מורשת המלחין.

ב-10 במרץ 2010 , נחנך בוורשה המוזיאון החדיש "פרדריק שופן".

ופסטיבלים למוזיקה שונים בפולין ובכל העולם נקראים על שמו

 

קופרניקוס:

ניקולאוס קופרניקוס המוכר גם בשמו הפולני המקורי ניקולאי קופרניק (Miko?aj Kopernik;‏ 19 בפברואר 1473 - 24 במאי 1543) היה אסטרונום, מתמטיקאי וכלכלן פולני, שפיתח את המודל ההליוצנטרי (שלפיו כוכבי הלכת סובבים את השמש), באופן מפורט מספיק כדי שיהיה שימושי מבחינה מדעית.התאוריה שלו לגבי מיקומה של השמש במרכז מערכת השמש – בניגוד למודל הגאוצנטרי (ששם את כדור הארץ במרכז) ששלט בכיפה עד אז – נחשבת לאחת התגליות החשובות ביותר בהיסטוריה, והיא נקודת התחלה בסיסית באסטרונומיה המודרנית ובמדע המודרני בכלל, וניתן לומר כי פתחה את המהפכה המדעית המודרנית. התאוריה שלו השפיעה גם על תחומים רבים אחרים בחיים האנושיים.

למודל שלו הייתה השפעה מכרעת על מדענים רבים כמו גלילאו, טיכו ברהה ויוהנס קפלר, שאימצו אותו ושיפרו אותו (הדבר אמור בעיקר כלפי קפלר).

 

את המערכת הקופרניקאית אפשר לסכם בשבע נקודות, כפי שקופרניקוס עצמו עשה בסיכום שנמצא ופורסם רק ב-1878:

  • למסלולים של גופים אסטרונומיים אין מרכז אחד ששייך לכולם.
  • מרכז הארץ אינו מרכז היקום, אלא רק המרכז של מסת הארץ ושל מסלול הירח.
  • כל כוכבי הלכת מסתובבים במסלול סביב השמש, ולכן השמש היא מרכז היקום (קופרניקוס לא היה בטוח האם השמש נעה או לא, כשהוא טוען כי מרכז היקום הוא "בשמש, או לידה").
  • המרחק בין הארץ לשמש, ביחס למרחק בין הארץ לכוכבים הקבועים, הוא קטן מאד.
  • התנועה היומית של השמש היא למראית עין בלבד, והיא נראית כנעה בגלל הסיבוב של כדור הארץ סביב צירו.
  • הארץ סובבת סביב השמש, כמו שאר כוכבי הלכת, כך שכל התנועות-לכאורה של השמש במהלך השנה הן למעשה תנועה של הארץ.
  • תנועות אלו של הארץ ושל השמש, יכולות להסביר את כל המסלולים והמיקומים של שאר כוכבי הלכת.

 

לתאוריות של קופרניקוס יש חשיבות רבה בהיסטוריה של המין האנושי. רבים הציעו כי רק לגיאומטריה האוקלידית, לתיאוריית האבולוציה של דרווין ולפיזיקה של ניוטון היתה השפעה דומה על התרבות האנושית ככלל ועל המדע בפרט.

 לסיכום בין אם אתם  מתכננים טיול לפולין או אם אתם בתהליכי קבלת אזרחות פולנית ודרכון פולני אני מקווה שהכרות מחודשת זו עם אישיה הידועים של פולין ותרומתם לאנושות תעמיק את הבנתכם וסקרנותכם לאופייה הייחודי של המדינה ותושביה.

 

 אווה בינקובסקה. נציגת חברת ארניום בישראל, העוסקת באזרחות פולנית ודרכון פולני. דוברת עברית, אנגלית ופולנית. 

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב