השתק פלוגתא
מבוא
הדוקטרינה של "מעשה בית-דין" מושתתת על עקרון סופיות הדיון, ובמסגרתה אפשר להבחין בשני כללים עיקריים – "השתק עילה" ו"השתק פלוגתא".
השתק עילה - מקים מחסום דיוני בפני כל תביעה נוספת בשל אותה עילה, מקום שהתביעה נדונה לגופה והוכרעה על-ידי בית-משפט מוסמך . השתק פלוגתא - מקים מחסום דיוני לבעל-דין המבקש לשוב ולהתדיין בשאלה עובדתית מסוימת שכבר נדונה בין בעלי-הדין בהתדיינות קודמת .
יש שופטים המגדירים את השתק פלוגתא כ"השתק עקיף" – המהווה למעשה חלופה להשתק פלוגתא, היינו אם במשפט הראשון הועמדה במחלוקת שאלה עובדתית מסויימת, שהיתה חיונית לתוצאה הסופית, והיא הוכרעה שם, בפירוש או מכללא, כי אז יהיו איתם בעלי הדין וחליפיהם מושתקים מלהתדיין לגביה מחדש במשפט השני, חרף אי-הזהות בין העילות של שתי התביעות .
המסגרת הנורמטיבית
השתק פלוגתא - מקים מחסום דיוני לבעל-דין המבקש לשוב ולהתדיין בשאלה עובדתית מסוימת שכבר נדונה בין בעלי-הדין בהתדיינות קודמת , היינו אם במשפט הראשון הועמדה במחלוקת שאלה עובדתית מסויימת, שהיתה חיונית לתוצאה הסופית, והיא הוכרעה שם, בפירוש או מכללא, כי אז יהיו איתם בעלי הדין וחליפיהם מושתקים מלהתדיין לגביה מחדש במשפט השני, חרף אי-הזהות בין העילות של שתי התביעות .
התנאים לתחולת כלל השתק פלוגתא לדעת כב' השופט מ' אילן בפרשת סררו:
א. הפלוגתא היא אותה פלוגתא שבהתדיינות הראשונה, ברכיב העובדתי והמשפטי.
ב. קוים דיון בין הצדדים באותה פלוגתא בהתדיינות הראשונה.
ג. הצד שנגדו מועלית טענת השתק היה בדיון במשפט הראשון ביחס לאותה פלוגתא.
ד. ההתדיינות הסתיימה בהכרעה מפורשת או מכללא של בית-המשפט באותה פלוגתא.
ה. ההתדיינות הסתיימה בהכרעה בקביעת מימצא פוזיטיבי, להבדיל ממימצא הנובע מהיעדר הוכחה .
וכדברי הנשיא אגרנט (כתוארו אז)בפרשת קלוז'נר : "זאת ועוד, לפי המשפט האנגלי מחייבת ההכרעה הקודמת את הצדדים במשפט השני, בין אם היא קבעה שהנקודה העובדתית הוכחה באופן פוזיטיבי ובין אם קבעה שהנקודה לא הוכחה. מבחינה זו צומצמה תחולת הכלל האמור על-ידי הפסיקה הישראלית במובן זה, כי הממצא שנקבע במשפט הקודם, לגבי הנקודה העובדתית הנדונה, חייב להיות ממצא "חיובי", להבדיל מממצא של "חוסר הוכחה"".
ו. ההכרעה הייתה חיונית לצורך פסק-הדין שניתן בתובענה הראשונה.
התנאי השישי הוא כאשר ההכרעה בפלוגתא הייתה חיונית לצורך פסק-הדין שניתן בתובענה הראשונה. וכדברי השופט מ' אילן בפרשת סררו : השתק פלוגתא מקים מחסום דיוני לבעל-דין המבקש לשוב ולהתדיין בשאלה עובדתית מסוימת שכבר נדונה בין בעלי-הדין בהתדיינות קודמת אם מתקיימים ארבעה תנאים, והם: ..ההכרעה הייתה חיונית לצורך פסק-הדין שניתן בתובענה הראשונה.
ז. שפסק-הדין מבליט, במפורש או מכללא, שאמנם נפלה שם הכרעה לגביה.
התנאי השביעי הוא כדעת הנשיא אגרנט (כתוארו אז) - קבע כלל נוסף כי דרוש לא רק שהנקודה העובדתית שנטענה הועמדה במחלוקת במשפט הקודם, אלא גם שפסק-הדין מבליט, במפורש או מכללא, שאמנם נפלה שם הכרעה לגביה. וכדברי הנשיא אגרנט (כתוארו אז)בפרשת קלוז'נר :
כדאי להבהיר כי לשם תחולת הכלל האחרון, דרוש לא רק שהנקודה העובדתית, שנטענה, הועמדה במחלוקת במשפט הקודם, אלא גם שפסק-הדין מבליט, במפורש או מכללא, שאמנם נפלה שם הכרעה לגביה. שאם לא כן, לא יהיה בפסק-הדין כדי להשתיק את העלאת הטענה העובדתית מחדש במשפט השני. למשל, במקרה בו הושתתה עילת התביעה הראשונה על שניים או יותר יסודות עובדתיים ובית-המשפט רק פסק, כי "התביעה נדחית מחוסר הוכחה", כלי לפרש מהו היסוד או היסודות העובדתיים, שלא הוכחו, לא יהיה בהכרעה שכזאת כדי למשמש עשה-בית-דין במשפט השני לענין אי-התקיימותו של יסוד זה או אחר מאותם היסודות, הואיל ולא נקבע לגביו ממצא שלילי ספציפי.
ח. כשההכרעה בפלוגתא ניתנה לגבי שאלה שהסמכות להכריע בה הייתה מסורה לאותו בימ"ש שהכריע בה.
התנאי השמיני הוא כאשר מקום שהכרעת בית-משפט ניתנה לגבי שאלה "אינצידנטלית", אשר הסמכות הייחודית להכריע בה, שעה שהיא מתעוררת במישרין, נתונה לבית-משפט אחר, לא תוכל אותה הכרעה לשמש השתק עקיף במשפט שני בין אותם הצדדים. וכדברי הנשיא אגרנט (כתוארו אז)בפרשת קלוז'נר : לא למותר יהיה אם אזכיר גם סייג אחר, שנקבע לכלל של השתק עקיף, והוא: מקום שהכרעת בית-משפט ניתנה לגבי שאלה "אינצידנטלית", אשר הסמכות הייחודית להכריע בה, שעה שהיא מתעוררת במישרין, נתונה לבית-משפט אחר, לא תוכל אותה הכרעה לשמש השתק עקיף במשפט שני בין אותם הצדדים.
החריגים להשתק פלוגתא
חריג א' – אם נדחתה התביעה ללא בטענת הגנה אחרת
אחד החריגים בהשתק פלוגתא הוא כאשר נתבע מתגונן מפני התביעה בשתי טענות הגנה או יותר, במקרה כזה אמנם די לו לשופט שיפסוק בטענה אחת, אם הכרעתו באותה פלוגתה מצדיקה דחיית התביעה, ואם עשה כן. אין השתק אלא לגבי אותה פלוגתה שהוכרעה .
לכן, מקום שהנתבע התגונן בשתי עילות, בעלי-הדין חייבים לחזות מראש לא רק ששתי הטענות עשויות להיות משרעות, אלא גם שההכרעה בכל אחת מן השתיים עשויה להשליך השלכותיה בדיוני משפט אחרים בעתיד לבוא .
חריג ב' – אם נדחתה התביעה מבלי לפרש על שום מה נדחתה
כיוצא בזה, אם נדחתה התביעה מבלי לפרש על שום מה נדחתה, אין לך השתק-פלוגתה, מפני שפסק-הדין אינו מראה מה פלוגתה הוכרעה בו, ואין משתיקים טענתו של בעל- דין על שום כך בלבד, שפסק-הדין יכול שיהא מבוסס על ממצא פלוני כשאינך יודע מהו .
סוף דבר
לסיכום, הדוקטרינה של "מעשה בית-דין" מושתתת על עקרון סופיות הדיון, דוקטרינה זו טומנת בחובה שני כללים בשני סיטואציות שונות. האחת היא "השתק עילה" והשנייה "השתק פלוגתא". ההבדל המרכזי המונח בין שני מונחים אלו הוא, בהשתק עילה יש צורך שיהיה זהות בין שתי העילות ואילו בהשתק פלוגתא אין צורך. בנוסף, בהשתק פלוגתא יש צורך שיהיה זהות בין העובדות ואילו בהשתק עילה אין צורך .
התנאים לתחולת כלל השתק פלוגתא:
א. הפלוגתא היא אותה פלוגתא שבהתדיינות הראשונה, ברכיב העובדתי והמשפטי.
ב. קוים דיון בין הצדדים באותה פלוגתא בהתדיינות הראשונה.
ג. הצד שנגדו מועלית טענת השתק היה בדיון במשפט הראשון ביחס לאותה פלוגתא.
ד. ההתדיינות הסתיימה בהכרעה מפורשת או מכללא של בית-המשפט באותה פלוגתא.
ה. ההתדיינות הסתיימה בהכרעה בקביעת מימצא פוזיטיבי, להבדיל ממימצא הנובע מהיעדר הוכחה .
ו. ההכרעה הייתה חיונית לצורך פסק-הדין שניתן בתובענה הראשונה
ז. שפסק-הדין מבליט, במפורש או מכללא, שאמנם נפלה שם הכרעה לגביה
ח. כשההכרעה בפלוגתא ניתנה לגבי שאלה שהסמכות להכריע בה הייתה מסורה לאותו בימ"ש שהכריע בה.
החריגים להשתק פלוגתא : חריג א' – אם נדחתה התביעה ללא בטענת הגנה אחרת , חריג ב' – אם נדחתה התביעה מבלי לפרש על שום מה נדחתה .
הגישה שהסתמנה בפסיקה המקומית באשר למקור המשפט, ממנו יש לשאוב את העקרונות של תורת ה-RES JUDICATA (מעשה בית-דין), היא שמקור זה הינהו המשפט המקובל האנגלי, זאת ועוד, המשפט הישראלי מיישר קו במשפט האמריקאי בכל הנודע להשתק פלוגתא, כאשר בהשתק פלוגתא הוא כאשר נתבע מתגונן מפני התביעה בשתי טענות הגנה או יותר, במקרה כזה, אין השתק אלא לגבי אותה פלוגתה שהוכרעה. לכן, מקום שהנתבע התגונן בשתי עילות, בעלי-הדין חייבים לחזות מראש לא רק ששתי הטענות עשויות להיות משרעות, אלא גם שההכרעה בכל אחת מן השתיים עשויה להשליך השלכותיה בדיוני משפט אחרים בעתיד לבוא.
נכתב ע"י - עו"ד מיכאל חוואי
אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית. בכל מקרה של שאלה בעניין יש לפנות לעו"ד מוסמך לקבלת ייעוץ מלא. אין במאמר זה כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הח"מ.
