פרשת כי תישא - מהי חשיבותה של השבת
דף הבית  >> 
 >> 
הרשם  |  התחבר
מאמרים

פרשת כי תישא - מהי חשיבותה של השבת 

מאת    [ 19/02/2008 ]
מילים במאמר: 377   [ נצפה 4818 פעמים ]

 
 

בס"ד

פרשת כי תישא/ שמות - מהי חשיבותה של השבת?

בשמות לא, יג נאמר: "כי אות היא ביני וביניכם לדורותיכם לדעת כי אני ה' מקדשכם"

השאלה הנשאלת: מי הוא זה שיידע ע"י שמירת השבת שה' מקדש את ישראל?

על כך עונה רב סעדיה גאון: "שלא יוודע הישראלי כי אם בשמירת השבת. אם היה בעיר - לסגור חנות הסחורה,

אם בדרך - שלא ילך.

וכך גם מפרש רש"י: "לדעת האומות בה', כי אני ה' מקדשכם".

אולם לא כך מפרש הראב"ע (ר' אברהם אבן עזרא): תכלית השבת לפירושו, שנדע אנחנו, עם ישראל, שנביא לידי תודעתנו את בחירתנו. היא הייעוד שלנו ותכלית חיינו: "כי אני ה' מקדשכם". והוא מסביר: "וטעם "לדעת" שתדעו שאתם מקודשים לי, וזה רמז שחייב אדם בכל שבת ללמוד תורה.

וכן נאמר:"מדוע את הולכת אליו היום לא חודש ולא שבת" (מל"ב ד, כג). שבשבת היו הולכים אנשים ונשים לנביאים ולחכמים לשמוע דברי תורה.

"יש פי שניים בהוראת השבת: האחד ענין הביטול וההפסקה ממלאכה, והשני עניין יישוב הדעת לעניינים אלוקיים." (על פי הכתב והקבלה)

והראב"ע מלמדנו שקדושת השבת היא לא רק באי עשיית דברים. לא רק בזהירות מאיסורי עשייה בשבת. הקדושה היא בעשייה. אבל עשייה אחרת, שונה משאר ימי החול. בשבת עלינו להפנות מעיינינו ללימוד תורה ולהגביה את הרוח שבשל כך ניתנה לנו השבת.

השבת הינה אי של קדושה בתוך ימי חול מונוטוניים של עשייה. ובאי המיוחד הזה, שכולו קדושה, נוכל להצטייד בכוחות נפש עת נחזור במוצאי השבת אל ימי החול.

וכך מלמדנו הראי"ה קוק זצ"ל: ימי החול מסתירים במהומת העשייה שלהם, את ההוד הרוחני. לקראת השבת משתחררת לה הנפש מכבליה הקשים, ומחפשת לה נתיבות עליונות, חפצים רוחניים, לפי טבעה המקורי.

וזוהי סגולתה של השבת: "ביני ובין בני ישראל אות היא לעולם" - ומסביר הראי"ה קוק זצ"ל: "יום קדוש אשר בו תתגלה נטיית האומה - הנטייה של החיים האלוקיים כמו שהם ביחידיה, אות היא לאומה, שיש בסגולת נשמתה צורך ויכולת להתענג על ה', ונועם אלוקי המתכנס לנקודה רוחנית של נשמה יתרה, שרוי בכל אחד מבניה".

 

"לדעת כי אני ה' מקדשכם" (שמות לא, יג) 

תניא, אמר הקב"ה למשה: מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה, ואני מבקש ליתנה לישראל - לך והודיעם.

מכאן אמרו: הנותן מתנה לחברו - צריך להודיעו.

ומכאן אמר רבי שמעון בן גמליאל: הנותן פת לתינוק צריך להודיע לאמו..." (שבת, י, יב)

 

מתוך האתר - "פרשת השבוע"

http://web.kosher2all.co.il/Sites8/parashathashavooa/

 

 

 

ציפורה בראבי - האתר "רפואת הרמב"ם"


http://www.2all.co.il/Web/Sites/thinkgood/DEFAULT.asp


 


 


 


 


 


 

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב