הורות - איך לבנות סמכות הורית בלי כעס ובלי פגיעה בקשר עם הילדים 

בס"ד

כהורים אנחנו רוצים להעניק לילדינו את המיטב, על מנת שייגדלו לתפארת, ויוציאו את כל כשרונותיהם אל הפועל. במהלך העבודה החינוכית שלנו עם הילדים, רוב ההורים מתלבטים בין שני צדדים, ששניהם חשובים לכל הדעות - האם להדגיש את החום והאהבה בבית, על מנת להעצים את הילדים, ולתת להם תחושה שהם רצויים וראויים בכל תנאי, או שרצוי להדגיש דווקא את הסמכות ההורית והצבת הגבולות?

זוהי התלבטות שאנשים רבים מתקשים להכריע בה, ולעתים היא אף הופכת לנושא מרכזי בעימותים בין בני הזוג, שכל אחד מהם מנסה למשוך לכיוון אחר בהנהגת הבית.

ובאמת ההכרעה בין שני הצדדים היא קשה מאוד. שני הצדדים הם בעלי חשיבות רבה מאוד להתפתחות התקינה של הילד.

מחד, שמירה על גישה הורית מעצימה, אוהבת וגמישה, מאפשרת לילד כר נח להתפתחות, בו הוא יכול להתנסות בדברים חדשים, מבלי שייאלץ להישמר כל הזמן מביקורת של הוריו. סביר להניח שבתנאים האלו תגבר היצירתיות של הילד, והוא יפתח דימוי עצמי חיובי. 

מאידך, סמכות הורית וגבולות ברורים, מסייעים לילד בארגון עולמו הפנימי, מקנים לו נורמות חברתיות ובונים בו יכולת וויסות עצמי. הילד, שזוכה לגדול בבית שבו ישנם חוקים וכללים ברורים, מרגיש ש'יש מי שמנווט את הספינה', והדבר מעצים את בטחונו העצמי.

אם כך, מה משני הדברים עדיף?

לא נראה שאחדש חידוש מפתיע, אם אומר שהמתכון (אם יש בכלל מתכון בחינוך) הוא בתמהיל הנכון בין שני הדברים.

מחקרים מורים, שהורים שהשכילו לשלב באופן נכון בין גישה מעצימה, אוהבת וגמישה, לבין סמכות ברורה וגבולות יציבים, סייעו לילדיהם לפתח בריאות נפשית ויצירתיות.

אבל, כיצד עושים זאת?

הדרך הנכונה לעשות זאת, היא דרך שילוב בין שתי תכונות - אמפתיה וסמכות. שתי התכונות נראות לעתים סותרות, משום שבסמכות ישנה אמירה נחושה ובלתי מתפשרת, והיא נתפסת לעתים כהתעלמות מרגשותיו ורצונותיו של הילד, ומצד שני האמפתיה נתפסת כקבלה מוחלטת של רגשות הילד ומילוי רצונותיו.

אבל, השילוב בין שני התחומים אפשרי, רצוי ויעיל מאוד. זו הדרך היעילה ביותר שאני מכיר להשיג הורות סמכותית, ללא שימוש בכוחנות ואיומים.

לדוגמא: הורה אמפתי יכול להעביר מסר סמכותי שיישמע בערך כך: 'אמיר, תפסיק את זה מייד! בבית שלנו לא מרביצים בשום אופן! ראיתי כמה יובל הכעיס אותך, ואם אתה זקוק לעזרה, אתה מוזמן לפנות אלי, אבל אני רוצה להבהיר חד משמעית, שאין שום מקום לאלימות כאן בבית!'. החלק הסמכותי ייאמר תוך מעבר לטון סמכותי שאינו משתמע לשני פנים. התוספת האמפתית מבהירה לילד שהמסר החד משמעי אינו מתעלם מרגשותיו, ואנחנו אף מזמינים אותו להיעזר בנו, אבל לא נוכל להסכים להתנהגות לא ראויה. 

מסר כזה, אינו גורם לילד לחוש שההורה אטום לצרכיו, אבל מצד שני יש כאן הוראה ברורה ובלתי מתפשרת, לגבי ההתנהגות עצמה.

כדי ליישם זאת יש צורך להקפיד על מספר כללים, הן במסר האמפתי, והן במסר הסמכותי. לשם כך הכנתי עבורכם סדרת הרצאות וידאו קצרות, בנושא סמכות הורית ללא כעס, שניתן להירשם אליה בחינם, על ידי לחיצה על הקישור.