דיבור בפני קהל: רמה את עצמך
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

דיבור בפני קהל: רמה את עצמך 

מאת    [ 02/06/2013 ]
מילים במאמר: 427   [ נצפה 2104 פעמים ]

 
 

אתה נמצא על הבמה, או בחדר הישיבות, כל העיניים מופנות לכיוון שלך. איך אתה מרגיש? סביר להניח שהלב שלך פועם בקצב מוגבר, הנשימה שלך מואצת, אתה מזיע מאד והפה שלך יבש לחלוטין. נכון? אתה לא לבד. הפחד של דיבור בפני קהל משפיע על 75% מהאוכלוסייה הבוגרת.

אבל, תגובות כאלו הן דווקא הדרך הטבעית של הגוף שעוזר לנו להתמודד עם מצבים מלחיצים. כך עולה ממחקר חדש שפורסם לאחרונה במגזין "Clinical Psychological Science". המחקר מספק חשיבה מחודשת על הדרך בה אנו תופסים את הלחץ, ומסביר למה הוא דווקא יוכל לעזור לנו להתמודד עם החרדה.

במסגרת המחקר, 73 מבוגרים, שמחציתם עמדו בקריטריונים של הפרעת חרדה חברתית, עברו את מבחן הלחץ החברתי 'טרייר', שנועד לגרום ללחץ בסיטואציה חברתית. במהלך המבחן ניתנו למשתתפים שלוש דקות כדי להכין נאום של חמש דקות על נקודות החוזק והחולשה שלהם ולהציגו בפני שני שופטים. מייד לאחר שנשאו את הנאום, התבקשו המשתתפים לספור לאחור בשביעיות, כשהם מתחילים במספר 996.

הכנת חרדה
לפני תחילת הבדיקה, מחצית מהמשתתפים נדרשו באופן אקראי לקרוא מידע לגבי היתרונות האבולוציוניים של תגובת הלחץ של הגוף. באופן ספציפי, המארגנים הודיעו לאותם משתתפים כי "העלייה בעוררות שהם עלולים לחוש במצבי לחץ היא לא מזיקה, ושהם צריכים "לפרש מחדש את האותות הגופניים שמתגלים אצלם במהלך דיבור בפני קהל". הם גם קראו סיכומים של שלוש מחקרים פסיכולוגיים שהעריכו את היתרונות של המתח. החצי השני של המשתתפים לא עבר את משימת "הכנת החרדה" הזו.


בכוונה, השופטים סיפקו למשתתפים משוב שלילי, לא מילולי, לאורך כל הנאומים באמצעות תנועות ראש, הבעת פנים קפואה, ונקישה על השולחן עם האצבעות. אם המשתתף עשה טעות בספירה, השופטים הורו לו להתחיל מחדש.

לפני, במהלך, ואחרי הבחינה, נערכו לכל המשתתפים בדיקות קצב לב ולחץ דם. המשתתפים שלא עברו את "הכנת החרדה" הראו לחץ גדול יותר וקצב דפיקות הלב שלהם היה סדיר פחות. אנשים בקבוצה שנכנסה למבחן עם הידע המוקדם על יתרונות המתח דווחו כי הידיעה המוקדמת על יתרונות המתח הקלה אליהם בצורה גדולה, ואמרו כי סביר להניח שהיא תקל אליהם בפעם הבאה בו הם יצטרכו לדבר בפני קהל.

שינוי קוגניטיבי
ג'רמי ג'יימיסון, המחבר הראשי של המחקר ופרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת רוצ'סטר, אמר כי עבודתו "מחזקת את הקונספט הבסיסי שאם אתה יכול לשנות את הגורמים הקוגניטיביים, אתה יכול לשנות את התוצאות מאוחר יותר". לדבריו, "תחושות של עוררות, כמו זיעה בכפות ידי או פעילות לב מואצות, שמתפרשים בדרך כלל כשליליים, יכולים להיתפס דווקא ככלים שיסייעו להתמודד עם מצבי לחץ אקוטיים". 

מעניין לציין, כי למרות הפחד מפני דיבור בפני קהל, אנשים עם הפרעת חרדה חברתית לא הראו עוררות פיזיולוגית גדולה יותר מאשר בני גילם שאינם חרדים. החוקרים מסכמים וכותבים, כי החוויות של מתח לטווח קצר מעוצבות על ידי האופן בו אנו מפרשים את הגוף שלנו. 

אתי בר-לב מנכ"לית NATURAX   למידע נוסף, טיפים וסרטונים: www.NATURAX.co.il

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב