חרדה חברתית ומאפייניה - ביישנות עד כאב
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

חרדה חברתית ומאפייניה - ביישנות עד כאב 

מאת    [ 21/05/2013 ]
מילים במאמר: 717   [ נצפה 2065 פעמים ]

 
 

רבים פונים אליי בבקשה לדעת מה הם הסימפטומים לחרדה חברתית. מאמר זה אינו עוסק בסיבות התוך נפשיות של החרדה החברתית אלא בחלקים המעשיים שלה.

חרדה חברתית מאופיינת בפחד ברור ומתמשך במצבים חברתיים ו/או ביצועיים, בעיקר בסביבה לא מוכרת. החשיבה והפחד הם מדחיה או אי קבלה. אנשים אלה סורקים ומחפשים אצל האחרים סימנים המאששים את המחשבות השליליות שיש להם על עצמם. ניתן להגדיר חרדה חברתית גם כחרדה מפני הערכה שלילית. חרדה חברתית עלולה להיות במצבים ספציפיים (פחד קהל לדוגמא) או חרדה כללית מפני מרבית המצבים החברתיים.

בחברה המערבית העכשווית בה כישורים חברתיים, בטחון עצמי, אסרטיביות והעזה,  הם המפתח להצלחה, אדם הסובל מחרדה חברתית חווה פגיעה במרבית תחומי חייו כולל התחום החברתי והתעסוקתי. חלק בלתי נפרד מההפרעה הם ייאוש, כאב נפשי, סבל ותסכול. לצד תחושה שזו גזירת גורל ואין ביכולת האדם לשנות אותה או כמו שרבים אומרים "אופי אי אפשר לשנות...".

חרדה חברתית נחלקת לשלושה קטגוריות עיקריות. בעודך קורא שורות אלה בדוק אם אתה או מישהו קרוב אליך, קטגוריות אלה חלות עליו:

מצב רגשי ?

אנשים הסובלים מחרדה חברתית מאופיינים בחשיבה שלילית וספקות ביחס לעצמם, כגון:


    •     האם אני נראה טוב?
    •     האם אני לבוש כראוי?
    •     האם כשאפגוש מישהו אדע על מה לדבר?
    •     האם אני נשמע משעמם או טיפש?
    •     מה יהיה אם אנשים לא יואהבו אותי?
    •     מה אם ישימו לב שאני עצבני ובאי שקט?
    •     מה אם יחשבו שאני שקט מידי?


מצוקה פיזית ?

קשה להאמין עד כמה אי נוחות פיזית ממשית יכולה ללוות באופן קבוע אנשים הסובלים מחרדה חברתית. לדוגמא: אדם חווה התקף פאניקה בסיטואציה חברתית, הוא מרגיש פתאום חרדה ופחד מלווה בחלק או בכל הסימפטומים המאפיינים מצבי חרדה כגון:


    •     קוצר נשימה.
    •     לחץ בחזה.
    •     דפיקות לב מואצות.
    •     בחילה.
    •     שלשול.
    •     זיעה.
    •     סחרחורת.
    •     רעד.
    •     הסמקה.
    •     גמגום.

חשוב לציין כי אנשים רבים מאובחנים כהפרעת פאניקה בעוד שלמעשה יש להם הפרעת חרדה חברתית. המפתח הוא להבין מאיזו הפרעה סובל האדם ומה הבסיס לשתי הפרעות אלה. בהפרעת פניקה ישנם סימפטומים גופניים המלווים בפחד למות, להשתגע, לאבד שליטה ? כל זאת ללא כל הסבר רפואי. בעוד הפרעת חרדה חברתית מתאפיינת בפחד, חשש או דאגה ממצבים חברתיים או ביצוע פעולות מסויימות בפומבי. הפחד העיקרי המלווה אנשים אלה הוא החשש שבמצבים שיש בהם פוטנציאל מאיים הם ירגישו מושפלים, התנהגו שלא בהתאם לסיטואציה וכתוצאה מכך ייחשפו ללעג, להערכה שלילית של האחרים, מבוכה פומבית או ביקורת. חשוב להזכיר כי הגורם המעורר את החרדה איננה הפעולה עצמה אלא ביצועה לפני אנשים. ישנם אנשים הסובלים גם מהפרעת פאניקה וגם מהפרעת חרדה חברתית.

הימנעות ?

הטבע האנושי גורם לנו להימנע מסבל וכאב. מנקודת מבט אבולוציונית, במצבי סכנה אנחנו מכוונים לברוח או להילחם (fight or flee)  . לכן אין זה מפתיע שאנשים עם הפרעת חרדה חברתית נוטים להתנהגות המנעותית כדי להימנע מכאב וחרדה המלווים אותם בסיטואציות חברתיות.  מתקשים לעמוד במצבים בהם הם מאמינים שיגרם להם נזק.

הימנעות גורמת להפרעות בשיגרת החיים, בעיקר בתפקוד התעסוקתי והחברתי. הימנעות עלולה לגרום לכך שאנשים הסובלים מחרדה חברתית ימנעו מבילוי בחברת אנשים, קושי ביצירת מערכת יחסים אינטימית,  מספר חברים מועט ? אם בכלל, תחושת פגימות ונחיתות. חרדה חברתית עלולה לגרום לנשירה ממסגרות לימוד ותעסוקה מתחת לפוטנציאל של האדם.

אנשים הסובלים מחרדה חברתית עשויים להשתמש בהמנעות חלקית כדי לא לחוות חרדה. לדוגמא: שמוש באלכוהול לפני שיוצאים למסיבה, אם הוא בכלל מסוגל ללכת אליה. דוגמא נוספת היא שמוש במגבלות ובסייגים כאשר יוצאים למפגש חברתי ? נשארים זמן קצר ביותר, מתיישבים בפינה חשוכה, הופכים עצמם "שקופים", נמנעים מקשר עיין  וכדומה.

טיפול ?

אנשים הסובלים מחרדה חברתית סובלים כתוצאה מכך מפגיעה תפקודית בתחום החברתי והתעסוקתי. להפרעת חרדה חברתית עשויים להתלוות הפרעות נוספות כמו דכאון או התמכרות. מאידך טיפול מתאים עשוי להביא לשיפור ניכר בתפקוד ולירידה משמעותית ברמות החרדה.

טיפול קוגנטיבי התנהגותי (CBT) נמצא כיעיל ביותר לצמצום משמעותי ברמת החרדה ובמקרים מסויימים ממולץ לשלב גם טיפול תרופתי נוגד חרדה. טיפול קוגנטיבי התנהגותי ממוקד בצמצום והתמודדות עם הסימפטומים מעוררי החרדה והימנעות שבאה בעיקבותיה. הטיפול כולל חשיפה הדרגתית למצבים מאיימים, הפחתת התנהגויות משמרות ומגוננות, זיהוי פרשנויות ותפיסות מוגזמות של הזולת, הבניה קוגנטיבית מחודשת. אדם הסובל מחרדה חברתית נותן משקל ייתר לאיום החברתי וחוסר הערכה ביחס ליכולת התפקוד החברתית שלו. בטיפול קוגנטיבי משתמשים בטכניקות שונות כמו הרפיה, דמיון מודרך וכו'.

כמו כן ניתן לפנות לטיפול דינאמי. בגישות פסיכודינאמיות מסויימות רואים בחרדה חברתית, כמו בפובריות אחרות, תוצר של קונפליקט פנימי ושמוש לא יעיל במנגנוני הגנה. בטיפול דינאמי המטפל יתמקד בזיהוי המקורות התוך נפשיים העומדים בבסיס ההפרעה. 

חוה אוסטרובסקי, עובדת סוציאלית קלינית-מדריכה MSW. בעלת קליניקה פרטית במרכז הארץ. עובדת עם יחידים זוגות ומשפחות, הנחיית קבוצות, הדרכת הסטודנטים והדרכת עובדים סוציאליים. נסיון רב במסגרת שרותי בריאות הנפש הציבוריים. פייסבוק: https://www.facebook.com/havaosMSW

אתר: טיפול פרטני (אישי), זוגי ומשפחתי | טיפול זוגי במרכז הארץ

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב