לפני כחודשיים, אחרי שהתאושש בעצמו מההלם שלווה את ההצלחה המסחררת שלו בבחירות, יאיר לפיד, מגובה בחברי סיעתו, בחר בבחירה האמיצה ולקח על עצמו את תיק האוצר. ההתלבטות בעניין הייתה ודאי קשה - מצד אחד, לפיד נבחר לכנסת תחת הסיסמא "איפה הכסף", כמי שידאג כלכלית למעמד הביניים ומצד שני, ברור לכל שמדובר בתיק שקשה להצליח בו, במיוחד בתקופה כלכלית קשה ובמיוחד עבור מי שזהו תפקידו הפוליטי הראשון. הפוליטיקאים באופוזיצה ואפילו חבריו לממשלה ואיתם הציבור, לא העניקו ללפיד מאה ימי חסד וההתקפות עליו ברשתות החברתיות, מעל גלי האתר ובעיתונות, מציפות את השיח הציבורי בתקופה האחרונה. תוכניות הקיצוצים הנרחבות שצפויות להכלל בתקציב הנוכחי מעוררות תרעומת במגזרים שונים ובעיקר אצל מי שרואים את עצמם כ'מעמד הביניים' וציפו ליחס חומל יותר מנבחר המגזר.
דברים שרואים מפה, לא רואים משם...
נראה שנקודת המבט השתנתה ברגע שטיפס לפיד לכיסא שר האוצר והתחיל להתמודד עם ההשלכות של הבטחות הבחירות שלו. שר האוצר וסגנו, מיקי לוי, מסבירים את התנהלות האוצר בראשותם במספר טיעונים : ראשית, מסתבר שהגירעון גדול וחמור הרבה יותר מכפי שנראה מבחוץ ולכן אין ברירה אלא לקצץ גם בכיסו של מעמד הביניים. שנית, הקיצוצים והגזרות הם זמניים ובעוד כשנתיים נתחיל להרגיש הטבה במיסוי, במחירי הדירות ועוד.
הבטחות ושברן
קל לתקוף בימים אלה את יאיר לפיד. הבטחות הבחירות שלו, אלה שהכניסו אותו לממשלה כשותף בכיר, כללו הבטחה שלא להעלות מיסוי על מעמד הביניים, הבטחה שלא קוימה. יש עתיד בראשות יאיר לפיד הבטיחו לייצג את מעמד הביניים, בעיקר בתחום הכלכלי חברתי. מעמד הביניים, יחד עם שאר הציבור, 'יזכו' לעליה של אחוז נוסף במע"מ, דבר שישפיע על רמת המחירים כמעט בכל התחומים. במקביל, גם החשמל יוסיף לעלות ומחירי הדירות מוסיפים לעלות, ללא התערבות ממשלתית משמעותית. סיסמאות הבחירות מתגלות היום כלא ריאליות : מסתבר שקיצוץ בתקציבים לחרדים או להתנחלויות לא יכול להציל את המשק – אין שם מספיק כסף. גם מס על האלפיון העליון איננו מספיק. בסופו של יום, דבר אחד נשאר כשהיה – מעמד הביניים הוא זה שמניע ומחזיק את הכלכלה הישראלית, חלק גדול מהכסף נמצא שם ונראה שכל קיצוץ יאלץ לפגוע גם בשכבת הביניים, בין אם מפלגת יש עתיד בממשלה או לא.
שומרים על היציבות
שר האוצר הקודם והנוכחי, מרבים להשתמש בדוגמאות מהעולם, כדי להזכיר לציבור את מצבה הכלכלי היציב של ישראל. יכול להיות שלריקי כהן מחדרה נמאס לשמוע השוואות ליוון וקפריסין המתמוטטות, אבל אין עוררין על כך שביחס למצב הכלכלי העולמי, וספציפית ביחס לארה"ב ואירופה, המדיניות הכלכלית של השנים האחרונות שמרה על יציבות יחסית וליציבות הזו יש מחיר.
