אישורי ביטוח מכה או ברכה ? 

לדעתי ברכה, כן אני יודע שרובם של קוראי שורה זו אומרים הפוך – מכה. אכן אפשר לומר מכה אך עדיין מכה להנחתה טובה .

אם נקרא היטב מה רשום באישור הביטוח אנו ניראה שמדובר בכיסוי ביטוחי רחב ככל האפשר למספק האישור = המבוטח = הלקוח שלנו .

 "קצת" מובנת לי ההתרגשות של חברת הביטוח מתוכן הביטוח עליו היא מתבקשת לחתום אך לא מובן לי מה פשר הטרוניה של הסוכנים . מלבד הטרחה שכרוכה בדבר הרי מדובר בשיפור הביטוח של הלקוח והרי לכך גם הסוכן צריך לכוון וזו אף אחריותו המקצועית .

ראשית , יש לדעת שרובם של אישורי הביטוח הם פועל יוצא של ההסכם עליו חתם הלקוח/המבוטח . אישור הביטוח מסדיר ככל האפשר את התחייבויות הלקוח/המבוטח כלפי המזמין . גם אם לא יהיה אישור ביטוח עדיין הלקוח יהיה חייב להסדיר ככל יכולתו את המוסכם בהסכם בינו לבין המזמין ואם לא יעשה כך , הרי שהוא מעמיד עצמו בסיכון של הפסד ממון.

שנית , אישור הביטוח מאיץ את התקדמות ההסכם בין הצדדים ולא כפי שנאמר לעיתים קרובות שהאישור מעכב את ההסכם . אם לא היה אישור ביטוח היו הצדדים צריכים להמתין לעדכון הפוליסה וכידוע לכולם , הפקת פוליסה או עדכון פוליסה נמשך פרק זמן ארוך יותר מאשר החתמת אישור ביטוח לרבות הוויכוחים על תוכנו .

שלישית , אישורי הביטוח הנם פורצי דרך ובזכותם זוכים מבוטחים רבים לכיסוי ביטוחי שמעולם לא חשבו או ידעו או הבינו שהם צריכים לרכוש כגון אחריות מוצר לקבלנים ואחריות מקצועית למתקיני מזגנים  . מלבד הסדרת ביטוחים חדשים האישורים גם מגדלים את גבולות האחריות בביטוחי חבויות ומעמידים אותם קרובים למציאות במדינת ישראל ולא "עד פי עשר מסכום הביטוח לפרויקט" . האם מישהו מכם חושב שיש הבדל בסיכון באם שווי הפרויקט הוא 250,000 ש"ח  או 2,500,000 ש"ח - האם ידעתם שתביעת גוף בגין פגיעה בילד מגיעה לעיתים קרובות לכדי 8,000,000 ש"ח - הסכום של 2,500,000 ש"ח שהוא "פי עשר משווי פרויקט" בסך 250,000 ש"ח יגרום לפשיטת רגל של הלקוח !

באשר לבקשות להרחבת שיפוי או וויתור על תחלוף כלפי "הבאים מטעמו" של המבוטח. הטיעון שהרחבת הכיסוי היא "לכל העולם ואשתו" כפי שלעיתים נוהגים לומר, אינו נכון ! הבאים מטעמו של המבוטח הם נותני השירותים ונציגים שלו שאינם עובדים ומנהלים בשכר אצל המבוטח , אך הוא בהחלט חייב להסדיר להם הרחב שיפוי וויתור על תחלוף. יש לדעת שהיום חלק ניכר מהשירותים של עסקים , משרדי ממשלה , עיריות ומועצות ניתנים על ידי מה שמכונה "מיקור חוץ" וההסכמים עמם מצריכים הרחב שיפוי וויתור על תחלוף כפי שזה נעשה לטובת העובד והמנהל ש"מקבלים שכר בתלוש".

באשר לטענה של הרחבת הביטוח למי שאינו זקוק לכך באמצעות פוליסה מסוג ביט וגרימת הוצאה כספית מיותרת ללקוח. את הטיעון הזה מוטב לא להזכיר שהרי מה שונה חנות מכולת מסופר - תראו לי סיכון אחד או הרחב אחד שאינו מתאים לחנות מכולת ומתאים רק לסופר . האם הסופר זכאי לכיסוי צד שלישי "על פי דין" והמכולת רק "על פי פקודת הנזיקין" - ובאשר לעלות הכספית – הפרמיה הנה פועל יוצא של הסיכון , האדמיניסטרציה  והסטטיסטיקה והמבטח זכאי לבקש את הפרמיה המתאימה והראויה .

באשר לטענה של רישום כיסויים ספציפיים שלא מתאימים לכל עסקה . אכן טענה זו נכונה אך היא לא צריכה להפריע שהרי בסופו של דבר מדובר בכסף , ואם אין סיכון לכסף של המבטח , לא צריכה להיות מניעה לחתום . גם אני כיועץ ביטוח נדרש לפעמים להגיש אישור ביטוח ובו נרשם כי יש כיסוי לשימוש בכלי נשק למרות שאין זה מעיסוקי שימוש בכלי נשק . היות ובצד מקבל האישור לעיתים נמצא "פקיד" שכל ענינו זה לבדוק באם לא נעשו שינויים באישור , אני מבקש מהמבטח שלא ימחוק את המילים "שימוש בכלי נשק" אחרת האישור לא יאושר ...כן גם בי מכים האישורים ...