בין חוק המשילות ומשאל עם.
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

בין חוק המשילות ומשאל עם. 

מאת    [ 11/05/2013 ]
מילים במאמר: 749   [ נצפה 1306 פעמים ]

 
 

לפני כמה ימים, עברה בכנסת בקריאה טרומית הצעת החוק הממשלתית הידועה בציבור בשם "חוק המשילות".

מעבר לעובדה היבשה, כי הצעת חוק זו עדיין צריכה לעבור עוד 3 קריאות בכנסת ע"מ להיות מאושרת, יש לציין כבר עכשיו כי הצעת-חוק זו היא בעייתית ושנויה במחלוקת עמוקה, וזאת מכיוון שהצעה זו, שמובאת ע"י הקואליציה, משנה לחלוטין את כללי המשחק הפוליטי והדמוקרטי הנהוג בישראל כיום.

אמנם, סביר להניח כי הצעת החוק כפי שהיא מונחת בפני הכנסת כיום, צפויה לעבור שינויים כאלו ואחרים עד שתאושר סופית. וועדות הכנסת הדנות בעניין הן שיכריעו בעניין שינויים אלו, ובכל מקרה מרבית הסיכויים הם שחלק מן הסעיפים בהצעה יבוטלו או ישונו בדרך זו או אחרת, כך שהצעת החוק הסופית תהיה כנראה שונה מכפי שהיא כיום.

כמה סעיפים בהצעת חוק זו, הם לא פחות מאשר ריקון מתוכן של הכנסת כפרלמנט בכלל, וכן פגיעה ממשית בעבודתה של האופוזיציה לממשלה בפרט.

בין הסעיפים הבעייתיים ביותר, נמצא הנושא של הצעת אי-אמון בממשלה מטעם האופוזיציה. ע"פ הנאמר בהצעת החוק, צריכה האופוזיציה רוב קולות של 61 ח"כ, וזאת רק ע"מ להגיש הצעת אי-אמון לדיון במליאת הכנסת. צעד כזה יבטל באופן מעשי את הכלי שנקרא הצעת אי-אמון, זאת מכיוון שאם לאופוזיציה אכן היו 61 ח"כ, אזי יכלה האופוזיציה להפיל את הממשלה בכל רגע נתון באמצעות הצבעת אי-אמון. העובדה היא כי שום אופוזיציה אינה יכולה למנות 61 ח"כ (כלומר הרוב), שכן אם כך היה, אזי הקואליציה והממשלה לא היו נשארות בשלטון אפילו יום אחד נוסף.

עניין נוסף הפוגע בערכי הדמוקרטיה, הוא העלאת אחוז החסימה לארבעה אחוזים מן הקולות בבחירות, כלומר שבכדי להיבחר לכנסת תצטרך כל מפלגה לקבל כ-5 מנדטים לערך. צעד כזה אמנם יפחית את מספר המפלגות הקטנות בבית-המחוקקים, אך במקביל יוציא מן הפרלמנט קבוצות מיעוט של מגזרים מסוימים, שנבחרו ע"מ לייצג את הציבור ששלח אותם לכנסת. בין המגזרים העלולים להיפגע מן הצעד הזה נמצאות מפלגות קטנות (למשל של עולים חדשים, או תושבי המגזר הערבי). בכך יהיו למעשה קבוצות באוכלוסייה, שנמנעת מהם הזכות לייצוג בפרלמנט למרות שהם מסוגלים להעמיד לבחירה מפלגה קטנה אמנם, אך בעלת סדר-יום ועניין החשוב לקבוצה מסוימת באוכלוסייה, גם אם היא אינה כה גדולה. עבור מגזרים מסוימים, מדובר ממש בהרחקתם מן הפרלמנט הישראלי.

כדאי לקואליציה גם לקחת בחשבון, שאמנם כיום היא יכולה אולי להעביר הצעת-חוק שכזו, ואולם בעתיד הלא רחוק, יכולות הקואליציה והאופוזיציה להחליף מקומות אחת עם השנייה. כלומר, מאד ייתכן שמה שאתה מחוקק כיום, עלול להיות בעוכרייך מחר. כל קואליציה ואופוזיציה הן זמניות, ואי-אפשר לדעת מתי יגיע תורן להתחלף בתפקידים, כפי שיכריע העם.

ממש במקביל לחקיקה הזו בכנסת, עלתה לדיון ציבורי הצעה נוספת, שגם היא מובילה לריקון הכנסת מתוכנה ומעבודתה. הכוונה היא להצעה לערוך משאל-עם על כל הסדר מדיני עתידי עם הפלסטינים, וכן על כל נסיגה שתתלווה לכך מכל שטח שאמור לידי הפלסטינים בעתיד.

אם אכן תתקבל הצעה שכזו בכנסת, זו תהיה פגיעה נוספת בתפקודו של בית-המחוקקים, ובמקביל תהווה גם פגיעה בתפקידה של הממשלה. זאת מכיוון שהחלטות מסוג זה, על ניהול מו"מ מדיני ועל השלכותיו בשטח המתקבלות על-ידי הממשלה, ולאחר מכן מאושרות ע"י הכנסת, אינן צריכות להיהפך למשאל-עם. משאל-העם מתבצע בקלפי ביום הבחירות, ולא סביר כי על החלטה שהממשלה מוסמכת ורשאית לקבל מתוקף המנדט שניתן לה ע"י העם, הממשלה תבחר להחזיר למעשה את קבלת ההחלטה לעם, בכדי לקבל את אישורו להחלטה כזו או אחרת. שכן מה הטעם בהחלטות ממשלה ובבחירות לפרלמנט, אם לאחר מכן שואלים שוב את העם בנושא ספציפי, ומחכים לאישורו והסכמתו. הרי לשם כך נבחרו נציגי העם בבחירות לפרלמנט בדמותם של המפלגות וחברי-הכנסת, וזוהי למעשה הצבעתו ובחירתו של העם.

אמנם, משאל-עם הוא הליך דמוקרטי ומקובל, ואף מתרחש לעיתים במקומות שונים בעולם (למשל בשוייץ), ואולם בדמוקרטיה הישראלית, אין מקום לעריכת משאל מסוג זה שכן בחברה כמו בישראל, שבה מתקיימים זה לצד זה מגזרים שונים וקהילות שונות (עדתית, אתנית, דתית), משאל-עם עלול להחריף את המתחים בין חלק מקבוצות אלו, ואף לגרום לעימותים ביניהן בנושאים מסוימים.

אין ספק, כי שני תהליכים אלו המתקיימים במקביל, רעיון משאל-העם והצעת-חוק המשילות, ישנו באופן מהותי את פניה של הדמוקרטיה הישראלית לבלי היכר. מן הראוי שבצעדים מסוג זה, מתבקש לנהוג בזהירות ובאחריות, ולגבש כל החלטה תוך-כדי שיח והסכמה, ולא באופן חד-צדדי. וזאת ע"מ למנוע מתיחות ואף קרע חלילה, בין חלקים שונים של הציבור הישראלי. הדמוקרטיה הישראלית יכולה ומסוגלת להכיל שינויים והתאמות כאלו ואחרות, ואולם בעניין כה מהותי לחיי היום-יום של העם בישראל, כל שינוי צריך להיעשות בזהירות מוחלטת, ותוך-כדי דיון ציבורי ראוי ואחראי. כדאי לזכור גם כי כל חוק שעובר הפוגע באוכלוסייה מסוימת, יפגע בעתיד באוכלוסייה אחרת. לכן כדאי לחשוב היטב על מה שמחוקקים, ואם באמת יש מקום לכך בחברה הישראלית. אלו הם עניינים הרי-גורל, שאין לקבל בהם החלטות כלאחר-יד ובפזיזות, שכן השפעתם רחבה ומורגשת עד מאד.

 

 

 

 

 

צפריר זוהר


סטודנט למדע-המדינה ויחב"ל


הרצליה.

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב