איך מתכוננים לחג השבועות?
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

איך מתכוננים לחג השבועות? 

מאת    [ 09/05/2013 ]
מילים במאמר: 1336   [ נצפה 2220 פעמים ]

 
 
  כיצד נתכונן לקבלת התורה בחג השבועות? יום חמישי כ"ט אייר ה'תשע"ג   הנקודה שבמאמר   כשמדובר על קבלת עיקר התורה ועצם התורה, הרי ה"כלי" לקבל זאת הוא לא על ידי הדגשת ה"מציאות" שלי, ההבנה שלי וההרגש שלי, אלא דווקא על ידי ביטול המציאות העצמית, ההדגשה על כך שזוהי תורתו של הקב"ה שלמעלה מעלה מכל הבנה ומכל תפיסה, "לית מחשבה תפיסא בך כלל", ולכן לוקחים זאת דווקא על ידי קריאת האותיות שבתורה ללא הבנה והשגה כלל. מאת הרב לויצ"ח גינזבורג

 

לקראת חג השבועות, חג מתן תורה, הבא עלינו לטובה ולברכה, כאשר אנו מאחלים זה לזה, כנוסח רבותינו נשיאינו, קבלת התורה בשמחה ובפנימיות, וצריכים אנו ורוצים לדעת כיצד עלינו להתכונן לקבל את התורה, נפתח בזה בכמה קטעים ממכתבו של הרבי הריי"צ נ"ע אודות העיקר של מתן תורה, שהוא לא רק ההבנה והעומק בלימוד התורה, אלא דווקא ההרגש החסידותי בקבלת עול מלכות שמים ותמימות של יראת שמים, שהם המפתחות הפותחים את כל המנעולים שישנם בדלתות ההיכלות של מעלה.

 

כך כותב הרבי הריי"צ (אג"ק מוהריי"צ ח"ו ע' רסט ואילך. חלק בתרגום חפשי מאידיש):

 

"בין החסידים שבאו על ימים האחרונים דחג הסוכות היו ר' שלמה המלמד מנעוועל, הנקרא שלמה דער געלער ("הצהוב", על שום צבע הזקן שלו), ואתו עמו באו עוד כארבעה הולכי רגל.

 

"ומרגלא בפומי' דר' שלמה מלמד: בליובאוויטש שלי לא יהי' לסוסים שום חלק. כאשר נבוא לעולם האמת, ומלאך מיכאל יהי' המליץ יושר, ובדברי הזכות הוא יזכיר שהייתי בליובאוויטש אצל הרביים, יתחילו להידחק הסוסים עם ה"בוכטעס" – עגלות – הגדולות, שעליהם נסעו לליובאוויטש, ויתבעו את שכרם, שאין הקב"ה מקפח שכר כל ברי' קטנה. אך בליובאוויטש שלי לא ייקחו חלק הסוסים וה"בוכטעס". אני לבדי הנני הסוס ורוכבו.

 

"המנהג הי' אז אשר בשמחת תורה היו עומדים להתפלל בשעה שמינית לערך, ובשעה י"א היו גומרים את התפילה ומקדשין, ואחר הקידוש הי' הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק וכבוד דודי הולכים לבקר את הרה"ח ר' שילם נ"ע, חתן כ"ק דודי זקני הרה"ק הריב"ש זצוקללה"ה נבג"ם זי"ע. וההילוך הי' בשמחה גדולה בניגונים וריקודים מבלי התחשב עם הרפש והטיט שברחוב.

 

"גם בשנה ההיא הלכו כרגיל בריקודים, והחסיד ר' שלמה מלמד הי' מפליא לעשות בריקודיו, ובין כך תפש באחד האורחים ויאמר חייקל פליסער – מקום מגורו של האורח ההוא – הראה מה אתה יכול. וכרגע קפץ חייקיל על כתפו של ר' שלמה מלמד ורקד כמו שרוקדים על רצפה, ור' שלמה מלמד גם הוא רקד וקפץ, והרואים שמחים מהמחזה הנפלא.

 

"כשבאו לביתו של ר' שילם נ"ע וישבו אל השולחן, פילס לו ר' שלמה נתיב בין העומדים, ויקריב את חייקיל פליסער לכ"ק אאמו"ר הרה"ק ויאמר, חייקיל פליסער הוא פשוט שבפשוטים. ללמוד אינו יכול כלל, את ה"עברי" של התפילה בדוחק, פירוש המילות על דרך החסידות אינו יודע, ולהתפלל מתפלל הוא תחת התנור בנעימות (געשמאקער) הרבה יותר מקיר המזרח החסידותי המצוחצח. יש לו הרגש. הוא בוכה היכן שצריך לבכות ושמח היכן שצריך לשמוח. הפליסער חסידים (החסידים של עירו פליס) בהדרכתם עוררו את הכוחות הנעלמים, והכוחות הגלויים של הבנה והשגה נשארו סתומים.

 

"בספר חוט השני – הואיל כ"ק אאמו"ר הרה"ק לאמר – כתוב, מה שיעשה הזמן לא יעשה השכל. ומי שמתייגע בחסידות, ועל ידי יגיעתו הגיע לידיעה ברורה של כוחות הנפש, המעלות של כח אחד על משנהו והחסרון של כח אחד לגבי משנהו, ויודע הוא את שורש כוחות הנפש ואת אופן המשכתם, שאז יודע הוא גם את ענין ואופן הילוך הנפש בכלל, אשר ידיעת הילוך הנפש נותנת מושג כללי בענין הרוחניות – הוא אומר, מה שיעשה ההרגש – געפיהל – לא יעשה השכלה.

 

"אומרים את הלשון – הואיל כ"ק אאמו"ר הרה"ק להמשיך את שיחתו הקדושה – מה שיעשה ההרגש לא יעשה השכלה, ולא אומרים לא יעשה השכל. שכן שכל והשכלה, עם היות ששניהם הם מהות כללי אחת שהיא חכמה, מכל מקום הם מחולקים מאד זה מזה. שכל הוא שם התואר של ההמצאה השכלית או ההבנה שבאה בגילוי ציור מוגבל פרטי, והשכלה הוא שם התואר של ההמצאה השכלית וההבנה עצמית כפי שהוא במקורו בכח המשכיל. מה שיעשה השכל לא יעשה השכלה הפירוש הוא, שלא זו בלבד שלא יעשה השכל כי ההרגש הוא למעלה מהשכל, אלא גם לא יעשה השכלה. שכן ההרגש הוא למעלה מהשכלה, שהיא מקור השכל הגלוי. ומהאי טעמא קל יותר לבוא מן ההרגש אל השכלה מאשר מההשכלה אל ההרגש.

 

"כן שלמה – פנה הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק לר' שלמה מלמד – כאשר "וויינט זיך" (מרגישים צורך לבכות) כאשר צריך לבכות, ו"פריילעכציך" (מרגישים צורך לשמוח) כאשר צריך לשמוח, זוהי פעולת ההרגש – ההרגש פועל שיבכו היכן שצריך לבכות וישמחו היכן שצריך לשמוח.

 

"ישנם כמה טעמים מדוע ענין ההרגש הוא יותר אצל החסידים הפשוטים מאשר אצל בעלי ההבנה והשגה, וגם אפילו יותר מאשר בעלי העבודה.

 

"אומרים גם אפילו יותר מכפי שהוא בבעלי העבודה, שכן בעלי העבודה עומדים למעלה מבעלי השכלה. וכהכלל הידוע כל עובד משכיל ולא כל משכיל עובד. המרחק בין משכיל ובין עובד הוא יותר מאשר המרחק בין שוטה למשכיל. אולם בענין ההרגש הרי החסידים הפשוטים עם היראת שמים הפשוטה שלהם וקיום המצוות בתמימות הם למעלה אפילו מבעלי העבודה...

 

"קבלת עול מלכות שמים ותמימות של יראת שמים הם המפתחות המגיעים לכל המנעולים של דלתות ההיכלות שלמעלה.

 

"יהודים, צריכים אתם לדעת כי עלמא עילאה כגוונא דעלמא תתאה (העולם העליון הוא כדוגמת העולם התחתון). הסדר וההנהגה של טבעי בני אדם שבעלמא תתאה הוא הכל ברצונו יתברך, שהוא יתברך הטביע בטבע בני אדם, וגם סדר ההנהגה בעלמא עילאה הוא כמו בעלמא תתאה.

 

"בעלמא תתאה רואים אנו בטבעי בני אדם ובהנהגתם, שישנם מקומות שמניחים להיכנס לכל אלו שרוצים להיכנס, וישנם מקומות שמניחים להיכנס רק לאלו שמתאימים לשם. לאחרים לא מניחים להיכנס, אלא פותחים את הדלתות שיוכלו לראות מה שמתרחש בפנים. וישנם כאלו שאפילו לעמוד ליד הדלת ולראות מה קורה בפנים אין מניחים להם, נועלים בפניהם את הדלתות.

 

"עלמא עילאה כגוונא דעלמא תתאה. בהיכלות שלמעלה  מניחים להיכנס רק לאלו  ששייכים להיכנס לשם. לאחרים, שאינם שייכים לשם, הגם שהם בעלי נפש, גדולי התורה, משכילים בהשגות אלקות - אבל בהיכלות שלמעלה אין מניחים להם להיכנס, אלא פותחים את הדלתות, והם עומדים מבחוץ ומביטים אל מה שמתרחש בהיכלות. אבל כאשר דלתות ההיכלות נעולים אין פותחים להם.

 

"רק קבלת עול מלכות שמים ותמימות של יראת שמים הם המפתחות הפותחים את כל המנעולים שישנם בדלתות ההיכלות של מעלה.

 

"הסבא – כוונתו על הוד כ"ק אדמו"ר בעל צמח צדק – אמר על יחידות – קרא בשם אחד מגדולי החסידים נ"ע – ישראל משה פאדאבראנקער עם אמירת פסוקי השמות ביראת שמים התמימה שלו, פעל יותר מאשר מישהו אחר עם ביאורים עמוקים והשכלות עמוקות.

 

"האותיות של פסוקי השמות שאומרים בשמונה עשרה, הם האותיות שבתורה המטהרים את הארת הנשמה שבגוף מלכלוך חומריות הגוף. וכאשר קוראים קריאת שמע שעל המיטה כפי שצריך להיות, כל אחד לפי כחו, ואומרים בידך אפקיד רוחי מקירות הלב, אזי על ידי האותיות של פסוקי השמות זוכים שמניחים לעמוד על יד הדלתות הפתוחות ולראות מה מתרחש בהיכלות שלמעלה.

 

"אני הכרתי את ישראל משה פאדאבראנקער כאשר הי' כבר זקן מאד. הי' זה בקיץ תרל"א. הוא חי כל ימיו בישוב ליד פאדאבראנקע, הי' יודע תורה קטן אבל ירא שמים גדול ותמים במעשיו.

 

"אצל תמים במעשיו גילוי הנשמה הוא יותר ממישהו אחר. אצל כל יהודי ישנו הענין של גילוי הנשמה, שזהו הרי הענין של הרהורי תשובה שבאים פתאום ללא הכנה. אלא שאצל תמים במעשיו גילוי הנשמה הוא בתמידות יותר וביותר.

 

"עד כאן הקטע משיחת הקודש בליל שמחת תורה תרנ"ד.

 

"המורם מהאמור כי קבלת עול מלכות שמים ותמימות של יראת שמים הם מפתחות הפותחים את כל מנעולי הפתחים דהיכלות שלמעלה, והאותיות דפסוקי השמות שהם האותיות דתורה, הנה עניינם א) לטהר את הארת הנפש המתלבשת בגוף מהלכלוך דחומריות. ב) בהם ועל ידם גילוי עצם הנשמה בהארת הנשמה המתלבשת ומחי' את הגוף.". עכלה"ק.

 

                                                                                                                קרא עוד

 

 

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב