נושא הוירטואליזציה מיושם כיום במרבית הארגונים ברמה כזאת או אחרת ואין כמעט ארגון גדול שהנושא לא נוגע לו! במקביל הוא מתרחב ליותר ויותר תחומים כאשר המערכות משתכללות והן מציעות יותר ויותר תכונות. מתוך תחקיר פיסיאון על הנושא, אנו מביאים את דבריהם של שורה של מומחים מובילים.
כך אומרים המומחים:
אופיר זמיר, מנהל טכני-אזורי, VMware מציין שהוירטואליזציה הפכה כיום לסטנדרט ולברירת מחדל. בניגוד לעבר, היא מגיעה גם ליישומים הקריטיים ביותר בארגונים, כמו שרתי דואר או מוצרי ERP. הסיבה לשינוי, היא היכולת הטכנולוגית לייצר שרתים וירטואליים מרובי זיכרון ומרובי מעבדים, מעבר למה שמרבית האפליקציות, כולל הכבדות ביותר, צריכות. גם אפליקציות Big Data, כמו Hadoop, מתחילות להיכנס לווירטואליזציה, במטרה ליהנות מיותר גמישות, זמינות וחיסכון בחומרה. לדברי אופיר, למעט מקרים נדירים (פחות מ-1%) של כרטיסי חומרה מיוחדים, שלא נתמכים בווירטואליזציה, הסיבה היחידה שמונעת מארגונים לעבור לווירטואליזציה היא שמרנות.
בנוסף, לאחר שהווירטואליזציה של השרתים הוכיחה את עצמה, היעד הבא הוא Software Defined Data Center, דטה סנטר שבנוי מאלמנטים של תוכנה וכולל מערך אחסון וירטואלי, תקשורת וירטואלית ואבטחת מידע וירטואלית.המטרה היא להשיג אותם יעילות וחיסכון שהושגו בווירטואליזציית השרתים, גם בשאר מרכיבי הדטה סנטר. מגמה נוספת בתחום, היא מתן מענה לדילמה מרכזית עמה מתמודדים מנהלי ה-IT בעידן הניידות - הרצון לאפשר למשתמשים גישה מכל רכיב קצה, מול הצורך לאכוף מדיניות אבטחה. כמענה לכך, פותחו פתרונות וירטואליזציה המעניקים למשתמשי הקצה נגישות לכל הקבצים והאפליקציות, מכל רכיב קצה ובמקביל, מספקים ל-IT כלים בכדי לאכוף את המדיניות.
המלצה חשובה, לפני שממשיכים ליישומי וירטואליזציה נוספים, היא הכנסת מערכת לניהול התשתית הווירטואלית. קיימים כלים המאפשרים ניהול הדוק ומותאם, אופטימיזציה מתמדת ואוטומציה להמשכיות עסקית, לניהול ביצועים, לתאימות ולתכנון קיבולות.
לפי תומר פרי, מנהל לקוחות Citrix בישראל, קבוצת אמן, הווירטואליזציה נותנת מענה לשתי המגמות הבולטות בעולם ה-IT היום - הניידות והענן. המשותף לשתי המגמות הללו, הוא הצורך של הצרכנים לקבל שירותים מכל מקום ומכל סוג מכשיר. בעזרת הוירטואליזציה, ניתן מחד לתמוך בחדשנות ולאפשר רציפות של עבודה ומאידך, לשמור על דרישות האבטחה. היום, עולם השרתים הוירטואליים הפך להיות commodity ויש יותר ספקים שיודעים לספק שירותים בתחום, דבר שהפך את התחרות ליותר מוטת מחיר.
תומר מציין שלבחירה בתשתית וירטואלית פתוחה יש עדיפות, כיוון שהיא יודעת לדבר עם סביבות שונות ולהתלבש על תשתיות שונות, לא נועלת את הלקוח מקצה לקצה ולא כובלת את הארגון לספק מסוים. נקודה נוספת שחשוב להבין היא שדסקטופים וירטואליים זה לא בהכרח VDI. ישנם מודלים שונים לוירטואליזציית דסקטופים כמו Terminal Services ואפליקציות וירטואליות, כש-VDI הוא המודל שדורש הכי הרבה שרתים ואחסון מאחורי הקלעים. לפני בחירת פתרון מסוג זה, צריך לאפיין את קבוצת המשתמשים, להבין מה הצרכים של כל קבוצה, לבחון את העלות/תועלת ולבצע מיפוי מסודר.
תומר מדגיש, כי חשוב לא להינעל על "באז" מסוים וללכת אתו. בנושא הניידות, ארגונים מחפשים כיום פתרונות ל-BYOD ו"שוברים את הראש" כיצד לאבטח יישומים ארגוניים ולנהלם, על מכשירים אלה. לשם כך קיימים פתרונות להעברת אפליקציות מאובטחות למכשירים הניידים או Mobile Application Management (MAM), תחום שונה מ-MDM, שמצריך ניהול מלא של ההתקנים.
רוני בן ישי, CIOמכללת אשקלון, מספר שהמכללה עובדת בסביבת מחשבים אישיים וירטואליים מזה כ-3 שנים, במסגרת פרויקט "סביבת מחשוב וירטואלית אישית" (VDI) שבוצע על ידי מטריקס. יעילות הפרוייקט הוכיחה עצמה הן מבחינת המשתמשים, שזכו לנגישות וגמישות בגישה לתוכנות וליישומים להם הם נזקקים, והן מבחינת שיפור ביעילות עבודתה של היחידה למערכות מידע. לדוגמה, ניתן לבצע עדכונים ושדרוגים באופן יעיל יותר ובנוסף, אורך החיים של תחנות הקצה גדל באופן משמעותי.
רוני סבור שהבחירה להישאר באותה סביבהוירטואלית, הן למערכות השרתים והן למערכות ה-VDI, הייתה נכונה, ואפשרה קליטה טבעית של מערכת ה-VDI, ללא צורך בהטמעת מערכת ניהול נוספת, בשתי סביבות שונות. לארגון המיישם פרויקט מסוג זה, הוא ממליץ לתכנן את הפתרון לכלל הארגון מראש תוך ראייה מערכתית כוללת.מימושו יכול להתבצע בהדרגה ובכפוף לתהליכי הטמעה ואילוצי תקציב.
עוד חשוב מאוד לשים דגש רב על שלב הניסוי. כיוון שמדובר בפתרון חדש, יש ללמוד מבעוד מועד את יתרונות ומגבלות המערכת ולהכירה היטב. בבחירת פתרון VDI, יש להתייחס לשתי נקודות מרכזיות. האחת: כיוון שהמערכת משמשת משתמשים מסוגים שונים, ככל שהמערכת תהיה פשוטה יותר להפעלה, כך הטמעתה תהיה מוצלחת יותר. השנייה: מדובר בסוג של שירות, ולכן על הפתרון להיות אמין, יציב וזמין, ככל האפשר. בנוסף, יש לתכנן מענה הולם לתרחישי השבתה, קריסה והתאוששות מאסון.
למעוניינים ניתן לקרוא סיכום מנהלים של התחקיר להפיק יותר מהוירטואליזציה.
אשמח לקבל משוב והערות לנושא.
קובי שפיבק,
מומחה לקידום מנהלי מידע והעורך הראשי של pCon מציע - תחקיר מקצועי חינם – תחקיר מקצועי חינם – איך לחסוך בהוצאות התקשורת?
קובי שפיבק Bsc., MBA הוא העורך הראשי של תחקירי pCon ואתר pCon-line. כמי שעוסק במחשבים, על מכלול היבטיהם משנת 1976 וכן כמי שכתב וערך למעלה משמונה מאות תחקירים על כל היבטי המחשוב העיקריים, הוא נמנה על אותם אנשים בודדים בארץ ובעולם, שבאמת ובתמים, מבינים לאן הולך עולם המחשוב ומהן השלכותיו המידיות והעתידיות, על אנשים וארגונים. הוא גם פרסם מספר רב של מאמרים במרבית העיתונים הגדולים והמקצועיים, והופיע פעמים רבות בערוצי הטלוויזיה והרדיו המרכזיים. נכון להיום הוא מייעץ למרבית מנהלי המחשוב בארגונים המובילים בישראל, והוא נחשב בעיני רבים, לגורו של המחשוב העסקי.
