לשימור מבנה היסטורי הממוקם בלב אזור היסטורי, עם בניינים בסגנון דומה סביבו עלות גבוה יותר מאשר בניית מבנה חדש עם אחוזי בניה גבוהים יותר - אז למה לעשות זאת?
כלכלית, כאשר מדובר בדייר הגר במבנה לשימור קשה לו לעמוד בעלויות. אפילו לחברה יזמית שקונה מבנה שלם לא כלכלי לשמר את המבנה. הדרך היחידה שלה להרוויח היא לקבל אחוזי בנייה במבנה אחר שהיא בונה.
אם כך, איך לעשות זאת? אני מציע לבדוק מה קורה בערים גדולות בעולם שעשו זאת לעומת ערים שלא עשו זאת. בלונדון שמרו בקפדנות על שימור. הבניינים הגבוהים אינם ממוקמים בלב האזור ההיסטורי לשימור, אך בשנים האחרונות נבנו רבי קומות רבים המזהמים את הנוף העירוני. לונדון עדיין מהווה מרכז תיירות עולמי, אני תוהה אם זה בעקבות שער השטרלינג הנמוך או שעדיין המרקם העירוני מעניין את התיירים ויש הרגשה טובה בהתבוננות באסטטיקה העירונית.
בפריז השימור קפדני יותר, בשנות ה-90 בוצעו בצרפת מידי שנה כ-6,000 פרויקטים לשימור. עלות הסבסוד הציבורי (שלטון מרכזי ומקומי) נאמד בכ-4 מיליארד דולר לשנה במונחי שנות ה-90! הסיוע הממשלתי יכול להגיע לחמישים אחוז מעלויות השימור. התקציבים לשימור בצרפת הולכים וגדלים. והיקף ההוצאה הציבורית לשיקום ותחזוקת מבנים הסטורים גדלה ב15 אחוז לשנה!
רומא היא עיר תיירות, שמשקיעה רבות בשימור, ומושכת תיירים רבים המסיירים במבנים ההיסטוריים המרשימים ברחבי העיר.
עיר שאינה משקיעה מאמצים בשימור, פרנקפורט, גרמניה – מרכז בנקאי של אירופה, הבניה החדשה במבנים מסוג מעטפת הזכוכית והמרפסות הבולטות משתלבת בנוף העירוני בכל מקום ומבנים עתיקים נעלמים מהנוף העירוני. העיר לא נחשבת למקום שמגיעים אליו כדי לסייר ולראות נוף עירוני.
שווה להשקיע בשימור ולהפוך את אזור השימור למוקד תיירות המניב הכנסות לתושבים ולמדינה. ניתן לכסות את העלויות הכבדות של המדינה, העיר, והגורמים הממשלתיים הנהנים מהפריחה והשגשוג הכלכלי הנובע מהשימור. מדינות כמו אנגליה, צרפת ,גרמניה,ואיטליה הפנימו זאת ועוזרות במימון הוצאות השימור באופן ישיר ע"י מתן תמריצים כספיים לייזמים המשמרים מבנים הסטורים.
בתל אביב אזור העיר הלבנה הוכר ע"י אונסקו כאתר מורשת עולמי. אין עזרה כספית ישירה לשימור.
השיטה של מתן אחוזי בניה נוספים במבנים באזורים אחרים אינה הוגנת כמו נתינה ישירה שיכולה לאפשר גם לוועד בית בבניין עם שש עד שמונה דירות לעמוד בהוצאות השימור.
כאשר הראיה היא לטווח קצר בונים מגדלים המניבים מיסי השבחה וארנונות גבוהות ושוכחים את העובדה כי מדינת ישראל היא מהיחידות בעולם המערבי שבבעלותה (מינהל מקרקעי ישראל, עיריות ורשויות וקק"ל) מעל תשעים אחוז מאדמות המדינה.
מדינת ישראל יכולה לממן את כל עלויות השימור ע"י מכירת קרקעות. ראיה לטווח ארוך תאיץ את קצב שימור המבנים, ותאפשר שימור גם בערים הקטנות שגם בהם ממוקמים מבנים הסטורים המהווים נתבך חשוב במורשת מדינת ישראל .
מומלץ להכנס לפוסט על הבית ברחוב הגלבוע 3 ולראות דוגמה לבניין לשימור המושך אליו קבוצות מטיילים אך לדיירים אין אפשרות כלכלית לשמר ולתקן את פגעי הזמן
ג'וני יוחנן בכור
http://johnnybechor.blogspot.com/2017/10/blog-post_9.html
johnnybechor@gmail.com
054-4312166
