משמעות אחת היא קיצור של "את הוא" (אני לוקח את הספר>אני לוקח אותו).
משמעות שנייה היא "הדומה לו / הזהה לו" (זהו אותו הספר שסיפרת לי עליו בפגישתנו הקודמת).
במשמעות הראשונה מתבקש לא להכפיל את ה"את" הזאת: לאן אתה לוקח את הפנגווין? אני לוקח את אותו לטיול).
במשמעות השנייה המילה "את" אינה מסתתרת, ולכן אין מניעה להשתמש ברצף "את אותו" (אני נותן לו את אותו היחס שהוא נותן לי).
מקור המחלוקת על התרת "את אותו" הוא בהתעלמות מכפל הוראותיה של "אותו" (ונטיותיה, כמובן). כדי להסביר את העניין נחוץ להיכנס קצת למינוח לשוני, ואם רצונך להיכנס לעובי הקורה, הנהו לפניך:
כאמור במשפט: "אני לוקח אותו" משמעותו של "אותו" היא "את הוא".
אני לוקח את הספר>אני לוקח את הוא (הספר, למשל)> אני לוקח אותו.
מבחינת חלקי הדיבור ה"את" החבויה בתוך "אותו" נחשבת היום למילת יחס, אבל יש לה רק תפקיד תחבירי אחד: לקשר את הנשוא למושא המיודע. לכן בעבר הבחינו בינה ובין מילות היחס האחרות וכינוה בשם ייחודי: כינוי המושא הישיר (המיודע).
הערה זו על תפקידה התחבירי של "את" חשובה להמשך ההסבר.
במשמעות "ההוא" או "כמוהו" (that day, the same day), ה"אותו" היא לוואי. איזה יום? אותו היום. למשל אחת המריבות הדרמטיות בין חכמי תקופת התלמוד הסתיימה בסילוקו של שומר הפתח מבית המדרש. "אותו היום סילקוהו לשומר הפתח וניתנה להם רשות לתלמידים ליכנס" וכו (זרעים, ברכות כח, ע"א). מאז המונח "אותו היום" הפך למטבע לשון תלמודי.
והרי במשפט הנ"ל היום ההוא אינו מושא אלא תיאור זמן, ולכן לא ייתכן שבתוך "אותו" הזה חבוי כינוי המושא!
או דוגמה של "אותו" הנלווית לנושא משפט (הוכחה ניצחת לכך שהיא אינה מילת היחס "את", שכאמור יכולה רק להקדים את המושא הישיר המיודע):
אותו היום היה היום הגדול ביותר בחיי (=היום ההוא היה וכו').
מהדרין דקדקנים בדורות עב?רו פסלו את השימוש ב"את אותו". היום מתירים אותו (זכור לי שהאקדמיה ללשון העברית אישרה, אבל כרגע אין לי חשק למצוא את הצידוק המשפטי הזה).
ובינינו, מלבד העניין של נימוק צורני, תחבירי, וכו' כפי שהוצג לעיל, מה תעשי עם משפטים שכיחים, נחוצים, יומיומיים, שימושיים כמו אלה:
אמרתי לו שלא ייתן לה את אותה הטבעת שהוא נתן לאשתו הראשונה!
שני השמות האלה יוצרים את אותו האפקט: עירור הסקרנות.
דרך אגב, האם את מכירה את החיבור הקטן הזה מפרי עטי?
http://www.allbiz.co.il/oktext/page29221.asp
בדיוק לדברים כאלה אני מתכוון שם.
שירותי עריכה לשונית בעברית ותרגום מאנגלית לעברית:
ספרים, מאמרים ועבודות אקדמיות (לתוארי מוסמך ודוקטור) במדעי הרוח והחברה, ובין היתר -- היסטוריה, פילוסופיה, חינוך, אנתרופולוגיה, אמנות ותרפיה;
טקסטים במגוון תחומים מקצועיים, דפי תדמית, יחסי ציבור ועוד;
* שירות ללקוחות פרטיים, למו"לים, לעמותות ולחברות;
* ניסיון רב בעריכת תרגומים;
* מעריכת ליטוש עד עריכת עומק;
* רמה גבוהה של ליטוש סגנוני בתרגומים.
ספרים, מאמרים ועבודות אקדמיות (לתוארי מוסמך ודוקטור) במדעי הרוח והחברה, ובין היתר -- היסטוריה, פילוסופיה, חינוך, אנתרופולוגיה, אמנות ותרפיה;
טקסטים במגוון תחומים מקצועיים, דפי תדמית, יחסי ציבור ועוד;
* שירות ללקוחות פרטיים, למו"לים, לעמותות ולחברות;
* ניסיון רב בעריכת תרגומים;
* מעריכת ליטוש עד עריכת עומק;
* רמה גבוהה של ליטוש סגנוני בתרגומים.
