לחץ חברתי 101
טיפים יעילים למתבגרים (ומבוגרים...)
כל כך נפוץ לחשוב שלחץ חברתי היא בעיה של גיל ההתבגרות. שנערים ונערות נמצאים בסכנה בלתי פוסקת כי חבריהם לוחצים עליהם להתנהג או לעשות בחירות שעלולות לאיים על בריאותם, לסבכם עם החוק, או לפגוע בהם פגיעה נפשית או פיזית. זה נכון. לחץ חברתי יכול להוביל בני נוער לשימוש בסמים, אלכוהול, או לנהיגה חסרת אחריות. אולם, לחץ חברתי אינו מתחיל ונגמר בגיל ההתבגרות או בלחץ לעסוק בפעילויות מסוכנות. לחץ חברתי מתחיל כבר בגילאים צעירים יותר ונמשך, תודו, עד לרגעים האחרונים של חיינו.
כהורים חשוב לנו שילדינו לא יכנעו ללחץ חברתי. כולנו רוצים ילדים מנהיגים ולא כאלה שהולכים עם העדר. אך מעל הכל מה שמניע אותנו היא דאגתנו לילדינו ורצוננו שהם יעברו את השנים המאתגרות של גיל ההתבגרות הכי בקלות ושיצאו מכל הסיפור הזה בחיים, ללא שריטות נפשיות וללא רישום פלילי. למרות שלדאגה שלנו יש תוקף עלינו לזכור כי לחץ חברתי אינו מסתכם אך ורק ואפילו לא בעיקר בהסתה לפעילויות מסוכנות או בלתי חוקיות. לחץ חברתי יכול לבוא לידי ביטוי כבר בגילאים מאוד צעירים בשכנוע לשחק משחק לא מקובל, כמו גם בלצחוק, לקנטר או להחרים ילד אחר.
לחץ חברתי בא לידי ביטוי לא פחות בעולמם של המבוגרים. רוצים דוגמאות? הילה, גילה וצילה נפגשות לארוחה במסעדה. הילה בדיאטה אך החברות שלה מפצירות בה לטעום מהצ?יפס ומשאר המטעמים שהזמינו. מפצירות ולא מרפות. ?נו בחייך הילה, כמה צ?יפסים לא ממש ישנו. זה מה זה טעים, את חייבת לנסות. לא אמרת שאת רעבה? תתחילי את הדיאטה ממחר. אוקיי, אם לא צ?יפס בואי נפצה עם קינוח.? הילה מתפתה ושוברת את הדיאטה. למחרת היא מרגישה רע עם עצמה ומבטיחה שלא תיכנע יותר ללחץ חברתי.... גם אילן זה שהתגרש מאישתו לפני חודשיים חווה לחץ חברתי. כל פעם שהוא נפגש עם חבריו הגברים הם זורקים לא הערות כמו ?נו, כבר היית עם מישהי? כמה הספקת השבוע?? אילן מרגיש שבשביל לעמוד בציפיותיהם של חבריו או בכדי להחשב גבר הוא צריך לעשות דברים שהוא לא מוכן להם נפשית עדיין או שנוגדים את מצפונו. באופן הרחב יותר של המילה כולנו חשופים ללחץ חברתי לעמוד בסטנדרטים מסוימים. לחיות, לקנות, להתלבש, לבלות, לגור, להראות בחברת, לנהוג ב, לנסוע ל, להיות חלק מ.... ואוו, באמת מלחיץ!!!
טוב אז הבנו כבר שבני אדם מטבע היותם חיות חברתיות נאלצים להתמודד עם לחץ חברתי מינקות ועד בגרות. אך האם לחץ חברתי הוא תמיד חויה שלילית? האם קיים לחץ חברתי חיובי? לשאלותיי כפי שרבים מכם יודעים אין בדרך כלל תשובות חד משמעיות. כשאנו מתרועעים בחברה טובה עם חברים ערכיים, מוסריים, שאפתנים ומוצלחים יתכן ואנו חווים לחץ לעמוד בסטנדרטים גבוהים אולם זהו לחץ שנוכל להגדירו כחיובי מכיוון שהוא מדרבן אותנו להיות אנשים טובים ומוצלחים יותר. לעומת זאת, לחץ חברתי הוא בדרך כלל שלילי כשהוא בא לידי ביטוי בלחץ לעסוק בפעילויות מסוכנות או בלתי חוקיות, לעמוד בסטנדרטיים כלכליים בלתי סבירים מעל היכולת שלנו, או להתנהג באופן שסותר את הערכים והאמונות שלנו.
גיל ההתבגרות, הגיל בו העולם החברתי של ילדינו תופס את מרכז הבמה, הוא באופן בלתי נמנע הזמן בו ילדינו נוטים להיחשף לכמויות גדולות יותר של לחץ חברתי הניתן לחלוקה למספר קטגוריות.
1. לחץ חברתי לעסוק בפעילויות מסוכנות או בלתי חוקיות כגון עישון, שתיית אלכוהול, שימוש בסמים, נהיגה חפוזה ומסוכנת, גניבה מחנויות או השתתפות במשחקים מסוכנים כמו רולטה רוסית, חנק או קפיצה מגגות.
2. לחץ חברתי לעמוד בסטנדרטים חברתיים הבא לידי ביטוי בד?כ בדרישות מההורים לרכישה של בגדים או אביזרים מסוגים שונים כגון טלפונים סלולריים, משחקי וידאו, מותגי אופנה ועוד.
3. לחץ חברתי להתנהג באופן שסותר את הערכים והחוקים של משפחת הנער/ה אך אינו מסוכן או עובר על החוק באופן פורמלי. לדוגמה לחץ ישיר או סמוי להתלבש בצורה שאינה הולמת את המסורת או הדת אליה משתייך הילד או לאכול דברים שאינם עומדים בקנה אחד עם אורח החיים המקובל בבית (כשר, צמחוני). בנוסף מתבגרים רבים חשים לעתים לחץ לשבור חוקי משפחה כגון חזרה מאוחרת מבילוי או לחץ לשקר להוריהם בקשר למקום הימצאם או לינתם בחסות הגנה/אליבי מחבר. לחץ חברתי מהסוג הזה כולל גם לחץ לשימוש אסור במחשב ובאינטרנט ללא ידיעת ההורים ובניגוד להוראותיהם ומדיניותם, בריחה מבית הספר ואף לחץ חברתי לדייטינג ואפילו להתנסות מינית.
אז מה עושים בכדי לעזור לילדינו להתמודד עם הלחץ החברתי לו הם חשופים ולמנוע מהם את הסכנות הטמונות לעתים בכניעה ללחצים חברתיים? כיצד תחנכו את ילדיכם המתבגרים להיות מבוגרים מנהיגים עם חשיבה חופשית ובטחון עצמי? ראשית עליכם להבין את הצורך להתחיל במלאכת המניעה והחינוך מוקדם ככל האפשר ולא לחכות לגיל ההתבגרות בכדי להקנות לילדים כלים להתמודדות חברתית. שנית, יש על הורים לדעת שקיים קשר ישיר בין בטחון עצמי בריא ויכולת עמידה איתנה בלחץ חברתי. יש להבין שבמונחים פסיכולוגים ביטחונו העצמי של האדם הוא מערכת החיסון של נפשו.
טיפים להורים כיצד להדריך את ילדיהם להתמודד עם לחץ חברתי
1. עזרו לילדיכם לפתח בטחון וזהות עצמית חזקה ובריאה. ילדים שכאלה אינם נזקקים לרצות אחרים או לחיזוקים מהסביבה בנוגע למוצלחותם. עזרו להעצים את הילד ע?י חשיפתו להצלחות ולעיסוק בתחומים בהם הוא טוב ובהם הוא מתעניין.
2. אל תסגדו לפופולריות. שימו דגש על מערכות יחסים חבריות ובריאות. הורים שמדגישים פופולריות כמטרה ומעודדים את ילדיהם להיות מקובלים בכל מחיר עלולים שלא בכוונה להגביר את הנטייה של ילדיהם להיכנע ללחץ חברתי כדרך לקבלה חברתית.
3. למדו את ילדיכם מגיל צעיר שזה בסדר לומר לא!!! לא חייבים לעשות הכל רק בגלל שנתבקשנו.עזרו לילד להגדיר מהי קונפורמיות נאותה ומהי קונפורמיות לא בריאה ואף מסוכנת. מתי יש ללכת עם הזרם ומתי צריך ואפילו מחויב להתנגד לו.
4. למדו את הילד סיבה ותוצאה לאורך החיים כדי שיפתח כישורים לבחינת תוצאות מעשיו לפני שהוא פועל בדרך זו או אחרת. נהיגה מהירה- קבל דוח, אכלת עוגייה שרק יצאה מהתנור-קיבלת כוויה.
5. דברו עם ילדכם על התוצאות הטובות והפחות טובות של כל מיני בחירות (עישון, התפלחות לסרט, לבוש לא צנוע, סקסטינג, סקס ללא אמצעי מניעה, נהיגה בשכרות או ללא חגורה או עם חברים ומוסיקה רועשת).
6. למדו את הילד לא רק להתמודד אלא גם להימנע מכניסה למצבי לחץ חברתי ע?י המנעות ממעורבות באירועים או חוויות מסוימות במיוחד אם הוא לא מרגיש בהן בנוח. לדוגמה, מסיבות ומפגשים חברתיים שהילד יודע מראש מה יוגש או מי יהיה שם.
7. הגדירו לילדיכם גבולות ברורים והסבירו להם את פשר מדיניותכם (לדוגמה בקשר לסמים, לבוש או מדוע אתם בוחרים לאכול כשר). אנו רוצים שהילד יבין את הסיבה לבחירות שלנו לעומק בכדי שיקבלם ולא יתמרד נגדם. ילדים החיים בבית בו משתנה המדיניות בגיל ההתבגרות (לדוגמה אחד ההורים חוזר בתשובה) נוטים לחוש מבולבלים ואף למרוד.
8. עודדו את ילדיכם ללכת עם האמת והערכים שלהם ונסו לערב אותם בפעילויות ערכיות עם ילדים ערכיים.
9. למדו את ילדיכם לבחור את חבריהם בתבונה בהתאם להתנהגותם, בחירותיהם, ואמות המידה שלהם.
10. עודדו את ילדיכם לשאוף ללימודים גבוהים, בקרו איתם במכללות ואוניברסיטאות ושימו דגש על השקעה לטווח ארוך בעתידם האישי והמקצועי. גישה כזו לחיים מניעה את המתבגרים לעשות בחירות נכונות יותר כשהם חשופים ללחץ חברתי לעסוק בפעילות שעלולה לסכן את העתיד לו הם כל כך מייחלים.
ולסיום עוד נקודה קטנה למחשבה. עלינו כהורים להבין שילדינו לא תמיד חושבים ורואים את העולם בדרך בה אנו עושים זאת. זהו גיל בו הם מגלים את עצמם ומפתחים את זהותם ולעתים דעותיהם שונות משלנו ולכן הם עלולים לעשות מעשים או בחירות שאנו נייחס ללחץ חברתי אך הם בעצם נובעים מבחירה אישית של הילד. נסו להיות פתוחים במחשבתכם להבין את צרכיו ובחירותיו של הילד בעיקר כשהן אינן כרוכות בפעילות מסוכנת או בלתי חוקית ומוסרית. אם תבחרו לצעוד בשביל הסובלנות תזכו במערכת יחסים חמה ובריאה עם ילדיכם. תקשורת ומערכת יחסים בריאה בין המתבגר להוריו היא אחד מהגורמים אשר תורמים לבטחון עצמי וליכולת של המתבגר להתמודד ולא להיכנע ללחץ חברתי בזמן אמת.
ד"ר מיכל מיו דביר היא פסיכותרפיסטית ויועצת זוגית מוסמכת במדינת קליפורניה. מיכל היא בעלת דוקטורט מאוניברסיטת פפרדיין בפסיכולוגיה קלינית ולה קליניקה פרטית ב- Woodland Hills שם היא מטפלת באינדיבידואלים, זוגות ומשפחות. בנוסף מיכל מרצה ומנחה קבוצות וסדנאות בנושאים שונים לפרטיים וחברות. ניתן ליצור קשר עם מיכל בטלפון 818-300-3164 ובאמייל href="mailto:liveinbalance@att.net" liveinbalance@att.net">target="_blank">liveinbalance@att.net.
מיכל תגיע לישראל ביוני-יולי 2013 ותערוך מספר הרצאות בנושאים שונים הקשורים בהורות לילדים מתבגרים ובזוגיות. אם ברצונכם לקבל פרטים אנא צרו קשר עם מיכל באמייל המצורף.
