ספר שיצא לאור השנה ודן בחיי הנביא מוחמד, נביא האיסלאם. המחבר מציג את ספרו ביותר ממקום והוא אומר שבתקופה האחרונה התרבו שיטות הלחימה באיסלאם, ורבים מנסים להתקיף, להעליב, להשפיל את הנביא מוחמד כסמל הדת המוסלמית, הן באמצעות קריקטורות והפצתן בעיתונים והן באמצעות חיבור מסורות חדשות וייחוסן לנביא ופרסומן באמצעי מדיה שונים.
בקרב הקהל הרחב קיימת בורות בידיעת הנביא, אישיותו, דרכו, מעשיו והתנהגותו, ויחסו לאחרים, לכן הרוב יאמינו ובתום לב למה שנכתב ומתפרסם.
צריך להדגיש כי היהודים והנוצרים, הנוהגים לפי ההלכה של דתותיהם, לא יתקיפו את הנביא ולא כל ארצות המערב עוינות אותו ומנסות להשפילו. בצד אלה העוינים את הנביא ומייחסים לו תכונות שליליות קיימים רבים שכלל אינם מכירים את הנביא ומעוניינים להרחיב ידיעותיהם על אודותיו ורבים גם ששואבים את הידע על הנביא מאתרי אנטרנט ומעתונות צהובה.
כך, קיים מחסור גלוי במקורות מהימנים אודות חיי הנביא ובמיוחד בשפה העברית. כך, הרעיון של כתיבת ספר מטרתו להוות מקור מהימן אודות הנביא, לספר על חייו, על ילדותו, תחילת דרכו, נדודיו, הקמת מדינתו בית'רב (העיר מדינה שבערב הסעודית), התנהגותו והערכים שאליהם הטיף ושעליהם שמר בקפדנות, מתוך להוות דוגמה ומודל לחיקוי למאמיניו. כל אלה, מלמדים על אישיותו יוצאת הדופן.
הרעיון של הספר אינו תגובה לנסיונות לפגיעה בתדמיתו של הנביא. כי כמוסלמי, כמו כל שאר בני האומה המוסלמית מאמין המחבר שאין הנביא זקוק להגנתם של בני אנוש. יתרה מכך, ההגנה האלוהית חזקה יותר מכל אויבי האיסלאם ותכניותיהם.
הספר נכתב בשפה העברית מתוך ידיעה כי היהודים הם הקבוצה הדתית והחברתית הקרובה ביותר אל קבוצתו של המחבר (הערבים המוסלמים בישראל), מבחינה דתית וגיאוגרפית כאחד. ולכן, מצא לנכון לפנות אל קהל יעד זה ולספק להם, בשפתם, מידע על הנביא, על אישיותו ועל התנהגותו.
הספר, בכלל, הוא אוסף של מאורעות ואירועים מחייו של הנביא, המוצגים לפני הקוראים כפי שהתרחשו. ותקוותיו של המחבר הינן שקהל היעד יקרא אותם באוביקטיביות וישפוט: האם הנביא מחמד הוא איש צדיק במעשיו, ירא שמיים, שהתייחס בכבוד לכל אדם וראה את כולם כשווים; אדם שהעריך את זולתו, את בעלי החיים ובעלי הכנף; אדם פשוט, צנוע, אוהב אנשים ומאמין בזכויותיהם, מגלה יחס של כבוד לנשים, לגברים, לקטנים ולגדולים, המרחם על החי באותה מידה שהוא מרחם על בני אדם, או שמא הוא מחבל, שפעל להפצת השחיתות בעולם, השפיל את הקטן והגדול כאחד, שש לבכיים של נשים וילדים, להרג ולרצח חפים מפשע, למראה דם וחלקי גוף כרותים, המתעופפים באוויר בעקבות פיגועים המוניים.
בספר נכתבו הרבה מאורעות מחיי הנביא וכדוגמה מובאים שני קטעים. שהראשון הוא: "היהודים זכו לכבוד מיוחד כבעלי דת שמית, כשכנים החיים עם המוסלמים וכבעלי ברית. מחמד היה משתתף בשמחותיהם ומבקר את החולים מביניהם, מכבד את זקניהם, נשותיהם וילדיהם. על אף יחסו הטוב של מחמד, היהודים יותר מפעם הפרו הסכמים עמו, חזרו בהם מדברים שסוכמו עם הנביא, יזמו מזימות נגדו וניסו להרגו. למרות זאת, ברוב המקרים, הנביא סלח להם וחנן אותם".
והשני הוא: מחמד "כרת ברית עם היהודים שעיקריה הם: המוסלמים והיהודים מחויבים לחיות בדו- קיום של שלום ביניהם, הם לא יתקיפו אלה את אלה ושני הצדדים (היהודים והמוסלמים) מחויבים לחיות זה בצד זה".
ד"ר חוג'יראת מוסא
פסיכולוג חברתי מביר אל-מכסור.
בוגר אוניברסיטת בן גוריון בנגב.
כתב על "הזהות הקולקטיבית של בני המיעוט הערבי במדינת ישראל".
סגן מנהל המחלקה המוסלמית לשעבר ומחבר ספר "המשפחה המוסלמית" שיצא לאור בשנת 2009 מהוצאת בריל בבאר שבע.
