אבחון בדיקות דם בשיטת המדדים האופטימאליים 

אבחון בדיקות דם בשיטת המדדים האופטימאליים- שיטת ביוגנוסטיקה

כיום מקובל לפנות לרופא המשפחה על מנת לקבל אבחון של בדיקות הדם שלנו.
בדיקות הדם הסטנדרטיות כוללות כימיה וספירת דם.
בדף תוצאות הבדיקה ניתן לראות את המדדים השונים בדם, כאשר בצד כל מדד יש את טווח הערכים הרצוי- תחום בסוגריים.
המדדים השונים בדם מייצגים את מצב מערכות הגוף השונות.
ניתן לבדוק את תפקוד מערכת החיסון, מערכת העיכול, תפקודי הכבד, תפקודי הכליות,
כמות חלבונים, שומנים, סוכרים, מינרלים, אנזימים ועוד הרבה.
ניתן לקבל מידע רב לגבי מצב בריאותו של האדם ע"פ בדיקות אלו.

השאלה היא- איך מאבחנים.

הרופא מאבחן את הבדיקות ע"פ הטווחים המצויים ליד כל מדד.
טווחים אלו נקבעים ע"י סטטיסטיקות הנערכות באוכלוסייה, המייצגות את המינימום והמקסימום הרצוי של אותו מדד. טווחים אלו משתנים מידי פעם ובין מעבדה למעבדה-
כידוע, סטטיסטיקות משתנות ובהתאם לכך משתנים הטווחים.
אם מדד מסוים חורג מהטווח הרצוי, יש צורך לבדוק מדוע ולטפל בהתאם.
אם הרופא ימצא לנכון, יותאם טיפול תרופתי.

על מנת לערוך אבחון מדויק ומעמיק יותר, יש לאבחן את בדיקות הדם ע"פ מדדים אופטימאליים בדם אשר נקבעו ע"פ מדעים מדויקים (פתולוגיה והמטולוגיה) המבוססים על הבנת תהליכי מחלה ובריאות בגוף האדם. אבחון זה חושף בפנינו טווחים מצומצמים, המייצגים רמה אידיאלית של המדדים השונים בדם. הטווחים לא משתנים אלא קבועים ומדויקים יותר.

באמצעות שיטת אבחון זו ניתן לאבחן סימפטומים ומצבים שונים המוצגים ע"י מערכת הדם, עוד לפני שמופיעה מחלה.

על פתולוגיה והמטולוגיה:

הפתולוגיה הוא מקצוע השייך למדעי הטבע המתארים את האדם, מבנה גופו ופעילות מערכותיו השונות. הפתולוגיה נשענת על מידע שנאסף תוך בדיקת חולים חיים וחולים שנפטרו בגין מחלה מסוימת ומאפשרת לכל רופא או מטפל, לקבוע את מהותם של תהליכים שונים, להבין כיצד ומדוע הם מתפתחים ולאפשר לו לתכנן את דרכי הטיפול.
בפתולוגיה קיים הרצון להבין את תופעות החיים לעומקן.

המטולוגיה היא תחום ברפואה העוסק במערכת הדם, מערכת הלימפה, תפקודם ומחלותיהם.
השילוב האבחוני בין שני המדעים, הוא שמאפשר קבלת מידע רב, משמעותי ומדויק.
מידע שבכוחו לחשוף את פעילות גוף האדם ביעילות ולהתאים טיפול אפקטיבי ביותר.

טיטת ביוגנוסטיקה כוללת הצלבת מידע חיונית בין מדדי הדם השונים:
מערכות הגוף השונות קשורות זו בזו ואם ישנה חריגה במערכת אחת, יש צורך לבדוק את שאר המערכות. מדד אחד בגוף, קשור למדדים אחרים ויש צורך להצליב מידע בין המדדים השונים, על מנת לקבל תמונה נכונה של המצב. הצלבת מידע זו דורשת מהמאבחן ידע רפואי נרחב.

לדוגמה: מדד ה- Urea בבדיקת הדם מסמל על כמות החלבון בתזונה ועל תפקוד הכליות.
אם מדד זה גבוה ע"פ האבחון המדויק, נדע כי מתחילות בעיות עיכול- הקיבה לא מצליחה לפרק את החלבון במלואו ולכן ה-Urea עולה. הגוף צריך להפריש את ה-Urea דרך הכליות, שם היא יוצרת חומציות, כדי לאזן את החומצה, הכליה מושכת סידן אשר מהווה בסיס.
חומצה ובסיס מתחברים ביחד ומתחיל התהליך של היווצרות אבני כליה.

כאשר מאבחנים בזמן הנכון ובאופן מדויק, ניתן לעצור את התהליך הזה.
כל מה שצריך לעשות זה להוריד את רמת ה-Urea ע"י שיפור תפקוד מערכת העיכול.
ברגע שחלבון יתפרק וייספג נכון בגוף, רמת ה-Urea תרד.
כך פתרנו את הבעיה מהשורש.

שילוב של אבחון המדדים בטווחים מדויקים יותר, יחד עם הצלבת המידע הנכונה בין אותם המדדים, מאפשרת למאבחן לקבל מידע רחב, מדויק ומעמיק לגבי מצב בריאותו של האדם.

ע"פ שיטת ביוגנוסטיקה, ניתן לחשוף את שורש הבעיה בגוף ע"י חשיפת הסטייה במדדים השונים. עוד לפני שמתפרצת מחלה בגוף, ישנם סימפטומים המתריעים על בעיה.

במקרים בהם התפרצה מחלה, ניתן לפענח מה מקורה ולטפל בגורמים שהביאו למחלה ולא להתמקד רק בטיפול בסימפטומים.

יש לציין כי שיטה זו אינה מתנגשת עם האבחון הרפואי המקובל אלא מהווה
כלי עזר משלים החושף מידע נוסף.

חשוב לזכור כי-

סימפטום זהה אצל מספר אנשים עשוי לנבוע ממקורות שונים לגמרי ובהתאם למקור הבעיה, יש להתאים את הטיפול הנכון. לשם כך אנו זקוקים לאבחון אמין, מדויק ומעמיק.

הבחירה היא בידי האדם, האם להתעלם מסימפטומים מציקים ומחלות שונות עד למצב שאין ברירה אלא לצרוך תרופות, או לקחת אחריות, לבדוק, לחקור ולנסות למנוע סבל מיותר בעתיד.

בואו ניתן לגוף את הכבוד הראוי לו אשר בתמורה יתן לנו את הכבוד להיות בריאים.