ניהול ויזואלי - רחוק מהעין רחוק מהכיס
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

ניהול ויזואלי - רחוק מהעין רחוק מהכיס 

מאת    [ 18/03/2013 ]
מילים במאמר: 1099   [ נצפה 3065 פעמים ]

 
 

זוג עיניים גדולות מאד, נקודותיים לנחיריים ועוד זוג לאוזניים, מיפתח פה זעיר ו... 

האבולוציה כבר רצה לייצר את האנוש החדש, כאשר המאפיין הדומיננטי  ביותר משתלט על הזן הזה כבר בימים אלה. 

דור המסך ["דור שלישיית המסכים - טלויזיה,מחשב,סלולרי - כבר מוזג למסך אחד] - הוא , במובהק, הדור הויזואלי ביותר בתולדות המין האנושי. 

עם התעצמותה של הויזואליה, הולכים ונכחדים שני חושים חשובים ביותר - הריח והטעם. 

תוכניות האוכל , בהמוניהן, כולן על טהרת הויזואליה. העונג וההנאה , שמפיק הצופה, הם תולדה של הצפייה ולא של שני החושים המרכזיים, שתיפקדו בשדה האנושי הזה - טעם וריח. 

יתכן, שכאן מתפתחת מוטציה וירטואלית, שתאפשר לייצר גרויי טעם וריח המקבילים לחושים האמיתיים. 

נוצר  מערך חושי המקביל לצריכה של פורנוגרפיה - גירוי, שכולו וירטואלי, כולו ויזואלי מעורר תגובות פיזיות אמיתיות לחלוטין. 

הסיפוק הפורנוגרפי מכחיד את הצורך במגע פיזי ובתוצריו : ריח גוף, טעמי זיעה ,ארומות של בישום ואפרודיזיאקים למיניהן - די במראה הקר והמנוכר על המסך, כדי לייצר מערך תגובות פיזיולוגי נורמלי לחלוטין. 

הפןרנוגרפיה של המזון עושה בדיוק אותו דבר, אך זוכה למערך מילולי מעודן ואנין יותר, כחלק מהלגיטמציה הצרכנית והאבולוציונית שלה. 

הויזואליה הזו, המנכיחה את עצמה מכל כיוון ובכל תחום, מעלה את הניראות למימד הדומיננטי של הקיום האנושי והיא עושה זאת , לא בהדרגתיות מתונה, אלא בספרינטים ובקיצורי דרך, כמיטב השיגיה של הטכנולוגיה האצנית. 

מהמזון לגוף נעבור למזון לנפש - הרשתות החברתיות. 

הקירוב, ההרחבה, המהירות, הגיוון,הפתיחות, חוסר המעצורים - כל אלה הגיעו עם הרשתות החברתיות בכלל, עם הפייסבוק, בפרט. 

אבל,  רק מילים - לא מספיק, צריך לראות - והנה האינסטגרם החוגג את כיבושיו המהירים. 

לראות , זה מה שמדבר, הויזואליות, היא-היא הכובשת.   

 

המוסיקה, איננה ממיד מוסיקאלי הנצרך באמצעות האוזן , אם אין קליפ ויזואלי מרשים, אין כניסה ואין קיום לרכיב הזה, שמלווה את הקיום האנושי מבראשית .

הפרפומר הוא מייצג המוסיקה ולכל השמעה יש להרים הפקה כיד לראות. [ באיזכור הסטורי מענין , מתקיים כאן, כמו בנבואה קדומה, מעמד הר סיני, בו הבינו נותני התורה, כי כדי לשכנע יש להרים מופע מדהים , שעליו נאמר : "והעם רואים את הקולות:] 

כך גם חיי היום יום של כולנו, לא רק של האומנים שבחרו בכך, הופכים למופע קבוע, כי אנחנו נראים ומראים כל הזמן וכל התקשורת האנושית שלנו מתבססת על הויזואליה. 

לפיכך, גם היפה והמושלם כבר איננו יפה ומושלם אם איננו עובר עבודי פוטושופ וירטואליים,או תיקוני בוטוקס,פלסטיק, השתלה,הרזייה, 

צבע וכיוצא באלה שיפוצים ושיפורים בחזית הניראות וההראות. 

בתקשורת המצולמת, מצטלמת,מועברת , משותפת, מופצת, אם אתה לא מצולם אתה לא קיים. הדיווח הוא מיידי , בלתי מצונזר, בלתי ערוך,לא מסונן, לא מתועדף, לא ולא ולא - הכל צלים, הכל עביר. 

התמונה אינה טובה יותר מאלף מילים, היא גם המילים, היא המציאות, היא הדבר כשלעצמו. היא כה עוצמתית,לא רק במאבקים פוליטיים ומדינתיים, היא חולשת על הכל בכל מכל כל, מהטריוויאליו הבנאלי ביותר, שזה הרוב, ועד לנושאים הרי משמעות וגורל 

לכלל, ולא רק לפרט. 

הקשר המסכי, הויזואלי, מכחיד את ריחה של המציאות, ולא רק את זו שעל הצלחת. 

מה עם ריחות אנוש [תעשיית הבושם והדאודורנט - לאן?], מה עם ריחות הטבע, הגשם, המים, השדה, האדמה, הציפור - את כולם נלמד רק מהנשיונל גיאוגרפיק ? 

ריח נעלם ואיתו משתנה גם הטעם, שהולך גם  הוא ונעשה וירטואלי. 

מה שמתגבש אצלנו הוא תוצר של התניות מצולמות, מעובדות, מבויימות - בפרסומות, בתכנים השיווקיים, במגע של סלבריטאות ושפיות מסולבטת . מההמבורגר, היין, הבירה, החטיף, כל הטעמים מצולמים ומשוגרים אלינו באופן ויזואלי כדי להשפיע [טרום גיבוש האבולוציה לטעם וירטואלי מוחלט], על מערך טעמים מתוכנת , מתועש וכלכלי. 

זה המצב [טרום הגיבוש האבולוציוני] של חוש הריח, אשר, גם הוא, כמו אחיו, הטעם, מיוצר מלאכותית, ע"י ויזואליה עוצמתית, מצולמת, משוגרת, חוזרת על עצמה עד להצלחה [ ולא, יחליפוה בטרנד מצולם וויזואלי אחר. ]

מייצגי הטעם והריח לא מגיעים מרכיבי הטעם והריח הפיזיים [שעדיין לא יודעים לעבור מסך], אלא על ידי ייצוגים ויזואליים ותמונתיים:

סלבריטאים [שהם המצולמים והנראים ביותר בכל קבוצה],מניפולאציות תמונתיות ובנאליות, המתחזות לריאליטי מציאותני,[ובפועל, מופקות,ומבוימות].

המענין הוא, כי עם ההכחדה החושית הזו לא מגיעות תחושות אבדן וצער, כמו על זן בטבע המצוי בסכנת הכחדה.

אנו מתרגלים ומקבלים את הנוחות הויזואלית בחיבוק גדול. נכון, למה לאמץ ולהפעיל מספר חושים אם אפשר לצרוך הכל בחוש אחד.

אנו מעדיפים הכל כולל הכל , בשיטת - הכל כלול - וכך המסך האחד, החוש הויזואלי האחד, מספקים את כל הצרכינו האנושיים.

העידן הזה מחייב גם ניהול , שמתאים עצמו לכללי המשחק החדשים.

מדברים על שקיפות - ומהי שקיפות אם לא ביטוי ויזואלי - אנחנו רוצים לראות , ולראות זה אומר לדעת , לדעת זה אומר להשפיע, להניע

.ניהול חדש צריך לדעת לפעול, לא רק בבנין זכוכית, אלא בבנין , שכולו מצלמה אחת גדולה.

אין יותר אח גדול - כי כולם אחים קטנים ורבים, והם נמצאים בכל מקום ובכל זמן והם רוצים לראות הכל. 

הפרדוכס  נעוץ באילוזיית הראיה. המחשבה, כי אם אתה רואה, אתה רואה בדיוק מה קורה ובטוח , שזה הדבר האמיתי. 

"ראיתי בפייסבוק" הוא המקור האבסולוטי כמעט למהיימנות המידע, לחוכמת ההמונים הפעילה והכמעט שולטת .

ניהול חכם ידע להפיק את מירב התועלת דווקא מקונובנציות התפישה החדשות הללו.  

אם אתה מאמין במה שאתה רואה, אנחנו, בהנהלה נביים לך מראות כאלה , שיתאימו למה שאנחנו רוצים שתחשוב שאתה רואה. 

המניפולציה הזו היא רק נגזרת מפעילותם של הפרטים במרחב הויזואלי . אם הפרט משפץ את הניראות שלו, המציאותית והוירטואלית ,

אם הפרט יכול להתחזות למי שירצה ולכמה שירצה במרחב הקיברנטי,אם אפשר לקיים סקונד-לייפ,להנדס גנים ולשפץ פוטוגנים - וודאי 

שהמונעים למטרות רווח ישכילו לעשות שימוש באותם אמצעים [ולמעשה גם   לאותן מטרות - אלא שהרווח הכלכלי הוא כסף והרווח האישי - מדדים רבים לו]. 

אין פלא, כי הכלכלה החדשה משקיעה הרבה יותר בייצוגיה, מאשר אי פעם בתולדות הכלכלה.

 עיצוב המוצר, עיצוב האריזה, עיצוב נקודות המכירה,עיצוב המשרדים, הבנין, בניית מותג, מסחרי ואישי - כל אלה מושתתים על העוצמה  של הויזואליה בחיינו.  

הניהול הויזואלי יפגיש הרבה יותר את כל המערכות אלה עם אלה, כך שיראו ויכירו  בעין, ולא יסתפק רק בניוזלטר, דבר המנכ"ל, או שיחות תקופתיות - המפגש יהיה תמונתי, מצולם, מיידי ומשותף. 

הניהול הויזואלי ירבה בסמלים, אייקונים , תמציות-מעובדות-תמונה במקום מגילות חזון ,מסמכים אידיאולוגיים,מניפסטים מנומקים. 

כבר היום,  אם מישהו "לא עובר מסך",סיכוייו להתקדם, להגיע ולהשפיע, קטנים ביותר. ההבנה , כי  איך אתה נראה , כשאתה אומר משהו, חשוב  יותר ממה שאתה אומר, מנחה, לא רק פוליטיקאים,אלא מנכ"לים ושאר פונקציונרים בבואם במגע [מסכי ,ברובו] עם נמעני המסר שלהם. 

בעבר שימש ביטוי  האומר :" דברי טעם",  או לשלילה : " זה לא מריח טוב", היום אנו אומרים:"זה לא נראה טוב" , זה נראה מצוין"... כך, גם השפה האנורקטית שלנו, משקפת [מראה] את השינוי האבולוציוני שמתחולל לנגד עינינו [ויזואלי]. 

המקדימים לזהות מגמה עזה זו ,ישיגו לעצמם נקודות יתרון ויראו [!] הצלחה יתרה בפעולותיהם, כי הקשר בין העין לכיס מעולם לא היה דומיננטי כל כך והוא רק הולך ומעצים.

ושוב,אין כמו תבונה בנאלית, מצלמת מציאות וצופה נכחה, האומרת:"רחוק מהעין רחוק מהלב" 

כאשר המרחק בין העין  ללב מתקצר והולך, כאשר הוא מתנקה מהתערבותם של חושים נוספים, הניצול העסקי עובד על אותו תוואי בקצרו את המרחק בין העין לכיס - כיס כלכלי, אידיאולוגי, חברתי - בהתאם לאינטרס של מפעיל המנגנון הויזואלי.

 

 

 

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב