זוגיות של בעלות היא זוגיות מדכאת - מדוע ומהי האלטרנטיבה? 

דיכוי הדדי

זוגיות של בעלות היא הזוגיות הישנה של פעם - למרות שהרבה אנשים עדיין מיישמים אותה ומשתמשים בה גם בשנת 2013. השפה שלה כוללת מושגי יסוד כמו: "אתה שלי", "אתה חייב לי", "זה התפקיד שלך", "אתה תלוי בי ולכן אין לך קיום משל עצמך". בזוגיות של בעלות השפה היא שפה של כוחנות, של שליטה, של השפלה, של פחד, של כעס, של טרור ושל מאבקים.

בזוגיות שכזו לבני הזוג אין באמת זכויות פרט וחופש אישי. לאף אחד מהם אין את הפריבילגיה להיות מדי פעם שונה, חופשי, להיות אחר, להגשים את עצמו באמת, אלא כל אחד מהם חייב לשחק תפקיד מאוד מסויים וצר במארג החברתי המסודר. התוצאה היא דיכוי הדדי של בני הזוג אחד את השני - הגבר שולט באישה ומשפיל אותה במובנים מסויימים והאישה שולטת בגבר ומתעללת בו במובנים אחרים. כל אחד מבני הזוג בטוח שהוא "השולט" והוא "החזק" כאשר לאמיתו של דבר שני בני הזוג אינם מבינים ששניהם קורבנות של השיטה. כך בדיוק נוצר המצב שבו מוסד הזוגיות והנישואים הפך לשנוא כל כך מפני שאנשים נשואים רבים מרגישים כלואים וחנוקים במקום להיות מאושרים ושמחים בקשר הזוגי שלהם. 

אנשים אינם קניין

בחמישים השנים האחרונות התחוללה בעולם מהפכה עולמית עצומה שחרתה על דגלה את זכויות הפרט ואת חופש הפרט בכל תחומי החיים. התפיסה של מהפכת הזכויות החדשה גורסת שאנשים אינם קניין או רכוש אלא שהם בעלי זכויות לחיות מתוך בחירה חופשית.

כתוצאה מכך, גם תפיסת הזוגיות משתנה לאיטה. במקום הזוגיות המיושנת של בעלות נוצרת תפיסה זוגית חדשה של שיוויון זכויות. התפיסה הזו הולכת ומתרחבת בד בבד עם קריסת מוסד הנישואים המוכר וההבנה שאי אפשר למצוא יותר את האושר הזוגי בשיטה הזוגית הישנה, המאובנת והמדכאת.   

זוגיות שיוויונית - חופש, שחרור ומרחב אישי

בזוגיות החדשנית והשוויונית כל אחד מבני הזוג נהנה מחופש פעולה ומחופש בחירה רחב. הזוגיות אינה מסרסת אותו או הופכת אותו לרכוש של מישהו. הזוגיות אינה פוגעת בחופש התנועה ובזכויות הפרט שלו. הזוגיות אינה משפילה או מחלישה אותו. היא רק מוסיפה לו - אך לא גוזלת ממנו את השלמות שלו להיות מה שהוא ולהישאר מה שהוא.

בזוגיות הישנה האישה הייתה השפחה של הגבר ואילו הגבר היה העבד של האישה. כל אחד היה משועבד לתפקידים משפילים ומבזים. לעומת זאת, בזוגיות השיוויונית שני בני הזוג משתחררים מהשעבוד הזוגי. האישה אינה שפחה והגבר אינו עבד. כל אחד הוא בן חורין. 

זוגיות של מימוש עצמי

בזוגיות שוויונית הדבר המרכזי הוא החופש האישי והמימוש העצמי. הזוגיות עצמה היא בסדר עדיפות נמוך יותר, כי החופש האישי וההגשמה העצמית הם בסדר עדיפות גבוה יותר. בני הזוג אינם מקריבים את כל חייהם בשביל הזוגיות אלא להיפך, הם מקריבים משהו מהתפיסה הזוגית הטוטאלית והמיושנת למען המימוש העצמי שלהם, למען האושר הפרטי, למען ההגשמה העצמית.

בזוגיות של בעלות - בני הזוג אוחזים אחד את השני בכוח כי הם מפחדים להיות לבד, כי הם אינם עצמאיים מספיק, כי הם אינם חיים דרך עצמם אלא דרך הזוגיות שלהם, ולכן הם אינם מסוגלים להניח לה מדי פעם. לעומת זאת, הבשורה המהפכנית של הזוגיות השוויונית היא שבני זוג הם אנשים שלמים ועצמאיים שאינם זקוקים אחד לשני כל הזמן, שבני הזוג הם אנשים שמסוגלים להסתדר מצוין גם לבד, שניתן לשלב בין עצמאות מלאה לבין המקום הזוגי המשותף. 

וטיפ לסיום: למרבה הצער שבעניין, למרות שמהפכת זכויות הפרט התחוללה לפני למעלה מחמישים שנה עדיין ישנם אנשים רבים, בהם צעירים רבים, שמדברים בשפה הזוגית הכוחנית והבעלותית הישנה, שמאמינים בתפיסות הזוגיות הטוטאליות, הקשות והחונקות, שאינם מודעים לכך שהעולם השתנה, שתקועים עמוק בעבר במקום להתבונן אל ההווה והעתיד.