זכויות נשים ומיקומן בחברה
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

זכויות נשים ומיקומן בחברה 

מאת    [ 06/02/2013 ]
מילים במאמר: 3634   [ נצפה 3096 פעמים ]

 
 

"ואהבת אשתך כמוך" – פסק המחבר

 

מיקום הצלע בגוף האדם היא בצדו, מתחת לזרועו וקרוב ללבו. כוונת אלוהים ביצירת האישה מצלע האדם, שתהיה לצדו – שווה לו, מוגנת – מתחת לזרועו (לא נחת זרועו...) ונאהבת – קרוב ללבו.

 

השינוי במעמד האישה ובמיקומה בחברה החל לפני כמאתיים שנה בלבד ובעיקר בחברה המערבית. חלוקת התפקידים במסגרת המשפחתית עד אז הייתה די מוגדרת. גברים לצייד ונשים נשארות במערות, או גברים אחראים לפרנסת הבית ולהגנתו והנשים עוסקות בטיפול בבית ובגידול הילדים.

 

מצב זה נתן בידי הגברים את הכוח, הסמכות וכמובן השליטה. האחריות הפיננסית והשליטה על המשאבים הנמיכה בד בבד את מעמד האישה.

 

האם מצב זה שבו הגברים שולטים היה מאז ומתמיד?

 

הנה סיפור המראה שאולי זה היה פעם אחרת…

 

1. כאשר הנשים שלטו

 

בכפר נידח מעבר להרי החושך חי לו בשקט ובשלווה אידילית שבט פרימיטיבי שבו הנשים היו השולטות והגברים היו העבדים... הנשים היו בעלות ההון, הבקר, העזים, השדות וחשבונות הבנק, ולגברים לא היה דבר, אבל גם לא מחסור כלשהו.

 

הנשים ישבו להן בביתן עשוי התבן והטיט, כשהילדים היו בגן או בבית הספר הן הלכו למועדונית לשתות מיץ גזר או בילו במספרה הכפרית. הנשים טיפלו בבית ובילדים, והגברים יצאו לצוד ולעבוד את האדמה.

 

כל שנה לאחר הקציר נפגשו כולם לבחירות דמוקרטיות. במועצת הכפר היו עשרה חברים, תשע חברות וחבר אחד כנציג הגברים.

 

לאחר כל יום עבודה בצייד ובחקלאות חזרו הגברים עייפים ורעבים לביתם, שם הנשים חיכו להם עם אוכל חם וטעים ולפני השינה הם גם זכו למסאז'ים מפנקים ועוד פינוקים שלא כאן המקום לפרט.

 

רוב הגברים היו די רפי שכל, אבל הם היו נאמנים לנשותיהם שדאגו לכל מחסורם ולכן הם בחרו בהן מדי שנה למועצת הכפר.

 

יום אחד שני ציידים טעו בדרך. הם תמיד הלכו בזוגות לצוד, כי אם אחד טועה בדרך אולי לשני יהיה אומץ לשאול לכיוון... בכל אופן, אחד מהם, שהיה יותר חכם מהשני אמר, נלך ישר עד שנגיע לאן שהוא.

 

הם הלכו והלכו... עד שהגיעו לכפר גדול וזר. לאחר קבלת פנים חמה, הם הופתעו לגלות כי מועצת הכפר מונה שם עשרה חברים, אבל תשעה גברים ואישה אחת, בדיוק הפוך ממה שהם מכירים.

 

לאחר שקיבלו שיעורים באזרחות ובמנהל תקין, חזרו לכפרם. תשאלו איך מצאו את הדרך חזרה אם הלכו לאיבוד בכיוון אחד. הם קיבלו מפה והוראות מגברי הכפר שהתמצאו בשטח כי היה להם עבר ביטחוני בסיירת הכפר.

 

עם חזרתם לכפרם, הם המרידו את הגברים האחרים, בקלות רבה, ובבחירות הבאות הפסידו הנשים את השלטון. כתוצאה מהמהפך... הנשים, בנוסף על מטלות הבית ועל הטיפול בילדים, נאלצו גם לצאת לעבודות שדה, בעוד הגברים ישבו במועדונית, שתו בירה ויצאו לצוד מדי פעם.

 

ברור לנו כי כל הבלגן והשינוי קרה בגלל שני ציידים שהלכו לאיבוד...

 

 

2. זכויות נשים בעבר

 

כאספן, רכשתי בארצות הברית ספר משנת 1851 – "עורך הדין האמריקאי" – American Lawyer, Business-Mann's Form Book.

 

ספר מעניין זה מכיל את חוקי המדינות השונות, חוזים וצוואות. בין השאר יש התייחסות ספציפית לזכויות נשים נשואות.

 

הנה כמה ציטטות מהספר, ההדגשות הן שלי:

 

"The widow shall have the right of dower in one third part of the real estate of which her husband died possessed in his own right, to be to her during here natural life."

 

"The husband shall not be held deemed liable to pay the debts of his wife contracted prior to any marriage hereafter (1845) to be solemnized in this state ; but the property of the wife shall be subject to such debt."

 

"A married woman may become seized or possessed of property, real or personal, by direct bequest, gift, or purchase, or distribution, in her own name, and as of her property, provided the same does not come from her husband after marriage."

 

"The slaves owned before marriage, and their natural increase, continue her separate property, exempt from any liability for the debts or contracts of her husband ; also those she may acquire by conveyance, gift, inheritance, distribution, or otherwise, after marriage, and their natural increase."

 

"The husband shall have the management and control of the separate property of the wife, during the continuance of the marriage. The husband shall have the entire management and control of the common property, with the like absolute power of disposition as of his own separate estate."

 

עצם הצורך להתייחס לזכויות הנשים וחוסר התייחסות במקביל לזכויות הגברים, מעידים על האפליה שהייתה נהוגה אז. יתר על כן, הדגש הוא על נשים נשואות שלהן היו זכויות יתר בהשוואה לנשים שאינן נשואות.

 

נשים בארצות הברית זכו לזכויות פוליטיות רק בתחילת המאה העשרים, מהן בזכות האינדיאנים...

 

אינדיאנים רבים שירתו בצבא ארצות הברית ונלחמו במלחמת העולם הראשונה. הם זכו לקבל אזרחות על פי חוק משנת 1924. בעקבות הזכויות שניתנו לאינדיאנים הובילה תנועת זכויות האישה לתיקון התשעה-עשר לחוקת ארצות הברית. תיקון האוסר על אפליה על רקע מין:

 

"The right of citizens of the United States to vote shall not be denied or abridged by the United States or by any State on account of sex."

 

במאה השנים האחרונות קמו ברחבי העולם תנועות פמיניסטיות רבות, בעיקר בעולם המערבי, בארצות הברית ובבריטניה. התנועות הפמיניסטיות התמקדו במעמדן ובתפקידיהן של הנשים בפוליטיקה, בתרבות, בחינוך, בכלכלה וביחסים זוגיים.

 

הפמיניזם נחלק לזרמים רבים ושונים כגון: פמיניזם תרבותי, דתי, מזרחי, ליברלי, רדיקלי, פוסט-מודרני ואבולוציוני. התנועות האלה עסקו ועוסקות בהעצמת נשים באמצעים לגאליים באמצעות חקיקה, אכיפת החוקים ושינויים בנורמות חברתיות מגוונות.

 

3. מיקום האישה בקהילה

 

את מיקומה של האישה אפשר לראות בשלושה מעגלים, האישי-ביתי, החברתי-קהילתי והכלל-ארצי. את ההבדלים המשמעותיים שיש במעמדה של האישה בשלושת המעגלים אפשר לראות בבירור בחברה הערבית.

 

במעגל הראשון, היא האחראית על משק הבית ועל גידול הילדים, בדומה לאחותה היהודייה.

 

במעגל השני, היא כבר בפיגור, בעיקר בתחום התעסוקה. כשהאישה עובדת מחוץ לבית היא אינה מתקבלת באהדה ובתמיכה על ידי החברה הערבית. הפער גדל עוד במעגל השלישי, בתוך האוכלוסייה הכללית.

 

מודל שלושת המעגלים תקף כמובן גם בחברה היהודית. אנו מודעים היטב למשמעויות ולפערים שבמעמדן של נשים במעגלים הללו באוכלוסיות מעדות שונות ומגזרים שונים, מהמגזר הדתי אורתודוכסי ועד לאתיאיסטי וכל מה שביניהם.

 

יש הטוענים, בעיקר מקרב הקהילה הדתית, כי אין דיסקרימינציה לרעת הנשים. כהוכחה לטענתם הם מביאים לנו דוגמאות מן העבר, בעיקר התנכי, על נשים מסוימות שתפסו עמדות מפתח בקהילה ובסיפורי התנ"ך.

 

עובדת קיומן של נשים חזקות בהיסטוריה האנושית בכלל והיהודית בפרט, עדיין לא מעידה על הכלל. החמרה ביחס מפלה לרעה לנשים אפשר לראות במיוחד לאחר חורבן הבית, כתוצאה משינויים במבנה החברה היהודית.

 

בעיני חלק מהדתיים, אפילו אם הם לא מודים בכך בפומבי, האישה היא הקניין של הגבר. הגבר הוא הנותן והאישה היא המקבלת. דוגמה אחת אפשר להביא מעניין הגירושין. הגבר נותן את הגט, אם הוא רוצה.

 

"והיה אם לא תמצא חן בעיניו...

וכתב לה ספר כריתות ונתן בידה, ושילחה מביתו"

 

הוא המשחרר אותה לחופשי ומצהיר, בטקס משפיל, "הרי את משולחת, הרי את מגורשת, הרי את לעצמך, הרי את מותרת לכל אדם."

 

האישה אינה יורשת, היא אינה יכולה לשמש כעדה, היא בעמדת נחיתות בכל הקשור בחלוקת הרכוש, ובכלל, בתי דין רבניים מפלים לרעה את האישה כאשר היא מובאת לפניהם. מבין האפליות הרבות בקרב הקהילה הדתית, שאותה אני מכיר היטב, אציין כאן אחת המתרחשת בירושלים.

 

אם את אישה ותצטרכי לנסוע בקו "המהדרין", עלייך לעלות מאחור ולא בדלת הקדמית כנהוג, לשבת רק בחלק האחורי של האוטובוס, כמובן אסור לך להתיישב ליד גבר ועלייך להיות לבושה בצניעות.

 

אם במקרה את אישה אמיצה והתיישבת בתחילת האוטובוס, היי מוכנה לאפשרות של אלימות מילולית ואפילו פיזית. לכל אלה תזכי מצד הנוסעים הזכרים שומרי ההפרדה הבלתי חוקית והלא-מוסרית, במאה העשרים ואחת ובמדינה דמוקרטית המממנת את התחבורה הציבורית. שינויים הלכתיים לטובת האישה מתרחשים בתהליך איטי אבל מתרחשים. לדוגמה, פסיקה שפסק לאחרונה הרב עובדיה יוסף מתירה לאישה לומר קדיש על הוריה במקרה שאין לה אח זכר במשפחה. גם להיתר זה יש סייגים, כגון, אמירת הקדיש יכולה להתקיים רק בביתה ולא בבית כנסת, לפני מניין של עשרה גברים ולא נשים.

 

מנהג זה אינו חדש, הוא קיים למעשה כבר כמאתיים שנה ואפילו מותרת אמירת קדיש על ידי אישה בבית הכנסת. בזמנים ההם בוצע הדבר בהסכמה וללא צורך באישור פורמאלי או בפסק דין רבני.

 

אי אפשר שלא להתייחס לטענה הגורפת של הדתיים כי אין אצלם אפליית נשים. אותו רב ידוע פסק ביולי 1997 כי: "אסור לגבר לעבור בין שתי נשים. מי שעובר בין שתי נשים, כאילו עבר בין שני חמורים." …ולא משנה מה הפרשנות ולמה הייתה הכוונה.

 

מתוך האמירות, הציטוטים ופסקי ההלכה הרבים המראים עובדתית כי אכן ישנה אפליית נשים, אביא רק את הדברים הבאים: "האישה לא תצביע (בבחירות), כדי לשמור על שלום בית."

 

לסיום נושא זה, הנה פסק של רב אחר: "להציל את הגבר לפני האישה – כאשר יש גבר ואישה פצועים, יש לטפל בגבר לפני האישה כדי להציל את מצוותיו."

 

אבל המהפכה האמיתית היא שיש היום הרבה יותר "תלמידות חכמות" מאשר היו בעבר. השינוי המשמעותי בתחום השכלת בנות הוא השינוי שיתרום לתהליך קידום האישה בכלל והאישה הדתית בפרט.

 

לגבי התייחסות החברה, בעיקר המזרחית, לנשים הנה סיפור אמיתי מהחיים:

 

בשנות השבעים של המאה העשרים לא היה מקובל שהאב נכנס לחדר הלידה ומשתתף בחוויה.

 

המתנתי עם אבות בפוטנציה בחדר ההמתנה לקבל הודעה מהאחות, האם הלידה עברה בסדר והאם נולד בן או בת. לאחר כמה שעות נשארנו שניים אני ושמעון.

שמעון: אני מקווה שהיא לא תביא לי שוב ילדה, אמר בדאגה.

אני: מה זה משנה, העיקר שתהיה בריאה.

שמעון:  אתה צודק, לא משנה, העיקר שיהיה ברית...

 

כאשר יצאה האחות והביאה לי את בתי הראשונה, שמעתי את שמעון מנחם אותי ואומר: "אין דבר, תצליח בפעם הבאה..."

 

אגב, אשתו של שמעון הביאה לו בת שלישית...

 

מיותר לציין כי אפליית נשים אינה נחלת הדתיים בלבד. אצל החילונים היא קיימת לא פחות, אבל לובשת צורות שונות ומתרחשת בתחומים אחרים. כאשר מדברים על יחס החברה ככלל לנשים, יש להבדיל בין היחס בנוגע לנישואין ולמיניות האישה, ובין יחס כללי ומיקומה של האישה כישות עצמאית בחברה.

 

אצלנו בחברה יש מעין חסימת דרך לא-פורמאלית לנשים בפוליטיקה. בעיקר בטענה של חוסר ידע וניסיון בתחום הביטחוני. טענה זו נכונה ביסודה, אבל מה הקשר בינה ובין נושא התפקיד, הכישורים ומין המועמד.

 

בדיוק כשם שמונו בעבר שרי ביטחון ללא כל רקע בטחוני, יש לנשים היכולת להנהיג, ואולי אפילו בהצלחה רבה יותר מגבר עם עבר ביטחוני וללא חושים, רגשות ואינטואיציה. כמו כן, רצוי לזכור כי רוב המלחמות בהיסטוריה התחילו ונוהלו בידי גברים...

 

4. מפלגת האמזונס

 

מיקומה של האישה בחברה תלוי אך ורק בכן הנשים. אני חוזר בי קצת כי התכוונתי למיקומה בחברה המודרנית ולא בחברה הפטריארכאלית, השוביניסטית, או הפרימיטיבית.

 

בעצם היו ויש חברות פרימיטיביות שבהן מעמד האישה היה מכובד וגבוה יותר מאשר בכמה חברות פסיאודו-נאורות של ימינו. אבל בכל זאת יש הרבה מן האמת בפתיח של הדברים, אכן מיקומכן בחברה תלוי תלות רבה במעשיכן הפרקטיים.

 

ניקח למשל את החברה הישראלית. נשים בגיל זכות בחירה לכנסת הן קצת למעלה ממחצית אוכלוסיית הבוחרים. לכאורה הן מרכיבות כשישים מנדטים.

 

תארו לעצמכן מה הייתן יכולות לשנות עם דומיננטיות שלטונית כזו, ממש שלטון אמזונס. היות ואין מצב שבו כל הנשים יסכימו על מצע בחירות אחד, נניח שרק אחת מכל ארבע נשים תבחר את מפלגת האמזונס. במקרה זה, יש לכן, עם קולות החיילות, לפחות עשרה מנדטים.

 

אני יודע שאלה מכן שיודעות מתמטיקה, יאמרו שטעיתי, כי רבע משישים זה חמש-עשרה, אבל קיזזתי את הדתיות וכל אלה שלמען שלום בית ימשיכו לוותר על קולן.

 

עם עשרה מנדטים, הייתן יכולות לחוקק חוקים ובהחלט לשנות את מעמד הנשים בחברה מבחינת תנאי שכר, תפקידי ניהול, ורשימת השינויים הפוטנציאליים היא מגוונת וארוכה.

 

אבל לצערכן זה לא יקרה, כי אין אתן מסוגלות להתאחד ולהתאגד כמו הגברים. אתן אף גרועות בכך יותר מנשים במדינות אחרות.

 

בארצות הברית, למשל, כאשר העלו את מחירו של מוצר בסיס בחנות בעיר מסוימת, כל הנשים החרימו את הקניות באותה חנות לתקופה ארוכה, ובעלי החנות נאלצו להתפשר.

 

אצלנו, כאשר הודיעו ומראש כי מחיר האורז יעלה, מה עשיתן? התנפלתן כמוצאות שלל רב, כחתולות מורעבות, על מדפי הסופר ושאר החנויות ורוקנתן את מלאי האורז כאילו אין מחר. במו ארנקכן יצרתן ביקוש יתר למוצר בסיסי ונוצר מחסור, דבר שגרם ליבואנים ולבעלי החנויות סיפוק רב.

 

הסיפור הבא ממחיש בחיוך את ההבדלים בין גברים לנשים בתחום שיתוף הפעולה התוך-מיני...

 

אישה שלא חזרה בלילה לביתה, אמרה לבעלה בבוקר כי היא הייתה עם חברתה הטובה. הבעל החשדן התקשר לכל חברותיה, אבל אף אחת לא ידעה במה המדובר...

גבר שלא חזר בלילה לביתו, אמר לאשתו בבוקר כי הוא היה עם חברו הטוב. האישה החשדנית התקשרה לכל שמונת חבריו. שישה מהם טענו כי בילו אתו יחד את הלילה והשניים הנותרים טענו שהוא עדיין אתם...

 

5.  ניצול נשים בחברה

 

ניצול נשים בחברה הוא נושא טעון ביותר ופנים רבות לו. הניצול חודר לכל תחומי החיים ומצוקתן של נשים מנוצלת, בעיקר בידי הגברים, הן לצרכים כלכליים והן לצרכים מיניים.

 

נתבונן, למשל, ברקדניות, בחשפניות או בבדרניות בתחום ההימורים והקזינו ברחבי העולם. נוכל לבחון את התופעה משני היבטים או להציע שתי פרשנויות עיקריות. האחת מנקודת ראות גברית והשנייה נשית.

 

מכיוון שהגברים הם הצרכנים של השירותים השונים, הרי עמדתם ברורה. הם טוענים כי הנשים משתפות פעולה מנימוקים שלהן. "מי שלא רוצה שלא תעסוק בזה" או "אף אחד לא מכריח אותה להיות בדרנית..."

 

נקודת ראות נשית תטען כי בחלקה הארי תפיסה זו היא פשוט לא נכונה. נשים רבות נכנסות לתחום מאונס, פיזי וכלכלי.

 

הזנות הייתה מאז ומתמיד, מרחב הזונה, "מוכרת המזון", ועד צ'יצ'ולינה והנחש. בספר ויקרא יט כט נאסר על אב להוריד את בתו לזנות.

 

"אל תחלל את בתך להזנותה ולא תזנה הארץ ומלאה הארץ זמה."

 

אם אישה בכל זאת יורדת לזנות כתוב בהמשך (כא ט):

 

"ובת איש כהן כי תחל לזנות את אביה היא מחללת באש תשרף."

 

נראה שעונש השריפה לא חל על זונות שאביהן אינו כוהן... ואין גם התייחסות ספציפית כאן לגברים העוסקים במקצוע.

 

בכל תקופה ישנה מכבסת מילים והגדרות שונות לעיסוק ולעוסקות במקצוע העתיק וגם לשמות מקום "העסק". בית זונות, בית בושת, חלונות אדומים, מכון ליווי, מכון עיסוי, שמות העוסקות במקצוע משתנים עם הזמן: נערות עובדות, נערות טלפון או נערות ליווי.

ישנה ספרות ענפה על נושא הזנות, החל מהעת העתיקה, הפרעונית, התנכית, דרך יוון העתיקה, האימפריה הרומית ועד לימינו. הזנות העתיקה כללה גם זנות הומוסקסואלית והיא מתוארת בפרוטרוט ברומא העתיקה. בימינו יש חידושים רבים הכוללים את תיירות המין.

 

הצביעות בטיפול ובהתייחסות לנושא הזנות היא אוניברסאלית. ברוב מדינות העולם המערבי, למשל, הזנות היא חוקית אך אינה ממוסדת. פירושו של דבר הוא שכל פעילות הסרסורים, מכוני הליווי והשידול לזנות הם אינם חוקיים, אבל ישנה עצימת עין ואין אכיפת חוק ממשית. יש מדינות באירופה שהזנות בהן היא חוקית וגם ממוסדת, כמו ברובע החלונות האדומים באמסטרדם.

 

במדינות האסלאם ובחלק מהעולם השלישי הזנות עצמה היא בלתי חוקית. העונשים, אם ניתנים, הם כבדים ובמקרים מסוימים אף מגיעים לעונש מוות. אולם, תושבי מדינות אלה הם עצמם גם הצרכנים, ומשתמשים בשירותי הזנות כאשר הם נמצאים בפעילות מחוץ למדינתם.

לא נראה לי כי עיסוק זה ייעלם מן העולם, אבל אפשר לצמצם אותו בעיקר באמצעות הורדת הצריכה. ירידה ניכרת בצריכה תביא בהתאם גם לירידה בהיצע.

 

ממשלות יגיעו בשלב זה או אחר למסקנה כי אי אפשר להתעלם מהתופעה, בעיקר כשארגוני פשע מעורבים בפעילות. ענישה בלבד לא תפתור את הבעיה. אצלנו יש חוקים המתעדכנים מפעם לפעם בעיקר בזכות פעילות חברות הכנסת ושדולות נשים. העבירות המוגדרות בחוק כוללות עיסוק בזנות, סרסרות ושידול לזנות, ניהול בתי בושת וגם קיים חוק נגד סחר בבני אדם.

 

ישנה ענישה מסוימת, אבל היא נאכפת בעיקר כאשר יש מעורבות פלילית בפעילויות הללו. המשטרה טוענת להגנתה שאין לה די משאבים ושידיה כבולות, שאין לחץ ציבורי וגם לא אינטרס ממשי ואין מקום בבתי הסוהר. במקרים המעטים שבהם נפתחו תיקים נגד עבריינים, בסיכומו של דבר, כתבי אישום בודדים בלבד הוגשו נגד המעורבים.

 

מעקב ופיקוח הם הכרחיים בכל ניסיון לצמצם את התופעה. בפיקוח הכוונה גם למעקב בריאותי וגם כלכלי וחברתי.

ברצוני להתייחס כאן רק לתופעת הפורנו על דירוגיו השונים, כפי שזה מוצג לכול באמצעות האינטרנט. מי שאומר שאיננו הצרכן-הסקרן של הווידיאו והתמונות הללו, אינו אומר אמת. ההתייחסות המיוחדת היא לכמות הבלתי נפסקת של ילדות, נערות ונשים, המופיעות בחדווה ובצהלה רבה במגוון אתרים באינטרנט.

 

6. עבודת נשים

 

עד לא מזמן, עבודת נשים נתפסה כעבודה לא רצינית, זמנית ולא משמעותית, לכן גם התמורה הייתה בהתאם. גם בתחום ההשכלה הן היו בנחיתות ורק לאחרונה מעורבותן ניכרת בתחומים הרלוונטיים.

 

אולם גם היום יש אפליה ואי-שוויון בהזדמנויות העסקיות ובתפקידים המוצעים. חקיקה לקידום שוויון זכויות לנשים לא בהכרח פותרת את הבעיה ולפעמים אף מעצימה אותה.

 

במקרים של אפליה ברורה, ואפילו במקרים של הטרדה מינית, נשים לא ממהרות להגיש תביעות מסיבות רבות, כגון, חשש לפיטורין, פרסום מזיק, וכמובן, לעתים יש קושי להוכיח טענות על אפליה ואי-שוויון.

 

יש נשים אמיצות יותר המנסות להיות עצמאיות, אולם גם הן נתקלות בקשיים לא מעטים בדרך לעצמאותן. נשים רבות יותר היום מצליחות לשלב את רוב תחומי החיים והן מתמרנות בהצלחה בין להיות אמא, עקרת בית, אשת קריירה ולפעמים נותר להן גם זמן להיות אישה לבעלה.

 

לגבי נשים דתיות מודרניות, מתרחשת בשנים האחרונות אבולוציה חיובית הכוללת יציאת נשים מהבית. אף שהתעסוקה שלהן ברוב המקרים היא חלקית, התהליך הוא חיובי ומתפתח לכיוון השוויון.

 

ברור כי יש לדרוש שכר שווה בעבור עבודה שווה לא משנה מה מינו של האדם, הרקע שלו וצבע עורו או אם הוא בעל מוגבלות פיזית. בייחוד הדבר נכון וראוי כאשר העבודה הנעשית מייצרת את אותה התפוקה והתוצרת.

 

7.  חוק שימור האיזון

 

בטבע יש חוק פיזיקאלי של שימור האנרגיה, האומר כי שינוי האנרגיה מתבטא רק בשינוי צורה ומיקום, אבל הכמות היא תמיד קבועה. לפי חוק זה נתייחס לטענה שמה שנשים ירוויחו, הגברים יפסידו ולהפך.

 

התקדמות לקראת שוויון זכויות לנשים תביא לירידה מסוימת בתפקוד הגברים בחברה ולשינוי במיקומם. שינוי במעמד ובתפקוד בחברה אפשר לראות בבירור אצל הגברים שהיגרו מארצות מסורתיות פטריארכליות, לארצות מודרניות מערביות. בארצותיהם הם היו השולטים בנשים ולפעמים חיו בפוליגמיה.

 

בארצות אלה, ביחסים מסוג זה האישה סרה למרותו של הגבר. הוא היה בעל ההון, בעל הבית והקובע מה, מתי ואיך. כאשר הגיעו לארץ המערבית, הוא איבד הכול, את זהותו ואת כל עולמו.

 

עם תהליך שחרור האישה לקראת קבלת השוויון המיוחל מתחוללים גם שינויים בקרב הגברים. במסגרת תהליך איבוד השליטה על הנשים הגברים מאבדים גם חלק משירותיה של האישה בבית ובטיפול בילדים.

 

בתחומי תעסוקה מסוימים הגברים נעשים נחותים לעומת הנשים. במקרים מסוימים גברים אף יימנעו מעיסוק בעבודות המוגדרות "נשיות" ובעיקר עיסוק בתפקידים אקספרסיביים, כגון, הוראה ועבודה סוציאלית. במקרים אלה תתאפשר כניסה טבעית יותר של נשים לתחום וללא התנגדויות מיוחדות.

 

8.  האישה והגבר המודרניים

 

במסגרת התהליך האבולוציוני-החברתי, האישה המודרנית היא עצמאית יותר מאחותה הוותיקה. היא אישה חזקה, דעתנית ולא תלותית.

 

היא חודרת בהדרגה, אבל בעוצמה הולכת וגוברת, לתחומי תעסוקה גבריים. הגבר המודרני מתחיל להפנים את העובדה שעליו להתייחס אחרת לאישה המודרנית.

 

הוא מוכן להשתתף יותר בעבודות נשיות קלאסיות כגון גידול הילדים והטיפול בבית ולאפשר לאשתו לפתח קריירה. הוא גם פחות מאצ'ו ממה שהיה בעבר בהרבה תחומים.

 

הגבר המודרני מתחיל להשתמש גם ב"קוסמטיקות", הוא מוריד שערות, הוא מביע יותר רגשות. הוא מסכים להעניק לזוגתו חופש ועצמאות, שהאישה המודרנית זקוקה להם בדרך אל השוויון.

 

למתבונן מן הצד ברורה התנועה הנשית לכיוון התכונות הגבריות וגם תנועת הגברים בכיוון ההפוך. לאור זאת מתעוררת בעיה לא פשוטה במערכת היחסים הזוגית החדשה. בעיה זו מתבטאת יותר אצל הנשים המודרניות מאצל הגברים המודרניים.

כאמור האישה המודרנית היא חזקה ועצמאית ולכן קשה לה יותר למצוא בן זוג מתאים לציפיותיה. היא זקוקה לגבר חזק, בעל ביטחון עצמי המעניק ביטחון ועוצמה וגם מחויב לקשר הזוגי. הגבר המודרני לא בהכרח מסוגל להעניק כל זאת.

 

לכן אנו ערים לתופעה של זוגיות חדשה, שבה אישה צעירה מוצאת את ציפיותיה דווקא אצל גברים מבוגרים יותר, מהדור הקודם. הפרשי גילים של עשר-עשרים שנים היא תופעה שכיחה בקרב זוגות חדשים, בעיקר בפרק ב'.

 

לגבי חיים בקומונות וכתות, כאשר כמה נשים צעירות חיות מרצונן עם גבר מבוגר אחד, קשה להביא הסברים רציונאליים. למשל הסיפור על הגבר שחי עם שלושים ושתיים נשים במשך למעלה מעשור. כל הרשויות ידעו על העניין ולא עשו כלום, עד שאישה אחת התלוננה מסיבה לא ברורה ואז החברה הנאורה שמה לזה קץ והוא נשפט ונכלא.

 

קשה להבין כיצד הצליח לגרום לכמות כל כך גדולה של נשים לרצות את קרבתו, להוליד לו ילדים וכל זאת במאה העשרים ואחת במדינה דמוקרטית.

 

יש נשים מודרניות שיודעות בתת-מודע שלהן כי הן זקוקות יותר לגבר חזק ודומיננטי, אבל הן בוחרות דווקא בגבר חלש ורך. יהיו מקרים שזוגיות זו תחזיק מעמד עד לבניית הקריירה והולדת הילדים.

לאחר שהשיגה את מטרותיה, גבר זה נהפך לפעמים לאנמי ומיותר. לפרק ב' היא כבר כנראה תנסה למצוא גבר מתאים יותר לצרכים הנוכחיים שלה.

 

גבר דומיננטי חזק מהדור הקודם מעניק את הצרכים הללו לאישה, אבל במקביל הוא גם מתייחס אליה ברכושנות ומצפה ממנה לכניעות ולצייתנות. כמובן שהתופעה בקרב קבוצות אתניות שונות מתבטאת באופן שונה.

 

חוסר התאמה בציפיות לאור התהליך המתואר לעיל, הוא אחד הגורמים המרכזיים בעלייה במספר הגירושין באוכלוסייה. אפשר לראות בבירור את השינויים בתחום זה המתחוללים בימים אלה.

 

בתחומי חברה שונים יש עדיין דיסקרימינציה לא-מבוטלת, במקביל ישנה גם התקרבות רבה לקראת שוויון זכויות והעצמת הפמיניזם. זהו תהליך אבולוציוני בלתי נמנע שיביא בסיכומו של דבר לשוויון הראוי.

 

--------------

פרק מתוך הספר: "הרי את אהובתי, אשתי, גרושתי"/ד"ר גיורא רם

ד"ר גיורא רם 

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב