פרדיגמה של מסכנים: לא מגיע לי הוא דפוס קורבני בדיוק כפי שמגיע לי הוא דפוס מקרבן 

תסמונת הלא מגיע לי

הרבה אנשים חיים עם המחשבה שלא מגיע להם. יש כאלה שסבורים שזו אחת מאבני הנגף העיקריים שלהם בחיים. הם סבורים שבגלל האמונה שלא מגיע להם - הם לא השיגו מהחיים יותר ממה שיש להם או שהם יכלו להשיג מהחיים הרבה יותר.

כל זה טוב ויפה, אבל מי שלוקה בתסמונת הלא מגיע לי הופך את עצמו מבלי משים לקורבן של החיים, כאילו מגיע לו והוא לא קיבל את מה שמגיע לו. בפועל, החיים אינם עובדים בצורה הזאת. שום דבר אינו מובטח וכדי להשיג דברים יש לדעת להשיג אותם בעבודה מאומצת, בהשקעה, בתכנון, באנושיות ובהתמסרות ולא בתובענות. 

תסמונת המגיע לי

בדרך כלל, אלה שלוקים בתסמונת הלא מגיע לי הם בדיוק אלה שלוקים גם בתסמונת המגיע לי. אלה אנשים שמרוב שהם סבורים שלא מגיע להם - הם תובעים כל דבר כאילו "הוא מגיע להם" בחוק או בדין.

בחיים, הקורבן המסכן הופך במהירות הבזק למקרבן תובעני. למעשה, אין הבדל בין תסמונת הקורבן לתסמונת המקרבן. שתי התסמונות מחוברות האחת לשנייה מבלי יכולת להפריד ביניהן. מי שהוא קורבן, בבסיסו יהפוך גם למקרבן. מי שחושב שדפקו אותו ושלא מגיע לו הוא בדיוק אותו האדם שבמצבים רבים יתעקש שמגיע לו וידרוש מעל ומעבר למה שמגיע לו באמת. 

האלטרנטיבה - לראות את האחר, לשים גבולות לעצמי

אנחנו לא חיים לבד בעולם. מסביבנו עוד המון אנשים ש"מגיע להם", שגם להם יש זכויות. לכן, החכמה בחיים היא להבין כיצד לאזן בין מה שמגיע לי לבין מה שמגיע לך.

לעולם לא נוכל לקבל את כל מה שמגיע לנו. יש עוד אנשים והחיים הם סוג של ריקוד של פשרה בין הצרכים והרצונות הרבים האופפים אותנו מבפנים ומבחוץ. מי ששם גבולות לעצמו ואינו מתרגש מכך שלפעמים לא מגיע לו הוא בדיוק מי שרואה גם את האחר ויודע לכבד את צרכיו, הוא בדיוק מי שיודע לבקש יפה ובאופן אסרטיבי את צרכיו אבל לא משתולל או נעלב כשהוא לא מקבל בדיוק את מה שרצה.

מגיע לי במסגרת הניתן והאפשרי

לכולם מגיע, אבל במסגרת האפשר, ולמרבה הצער לא תמיד זה מסתייע, לא תמיד זה מתאפשר, לא תמיד זה קורה בדיוק איך שהיינו רוצים שזה יקרה. העניין הוא שלא צריך להתרגש מכך שהחיים הם כאלה, אלא יש להשלים ולקבל זאת בחן ובכבוד.

מי שרוצה לקבל בצורה נעימה ומכובדת חייב ללמוד שני דברים: הדבר האחד, לא הכל מגיע לי, אלא מגיע לי במסגרת הניתן והאפשר ויש להודות על מה שאני כן מקבל ולא רק לראות את מה שאני לא מקבל. הדבר השני, כדי לקבל יש לתת. זהו חוק החיים, ומי שנותן נכון ובמסגרת האפשרויות שלו יקבל בחזרה במסגרת האפשרויות של הצד השני.

וטיפ לסיום: שום דבר אינו מובטח בחיים. שום דבר לא באמת "מגיע". אין סטנדרט מינימלי שמגיע על פי חוק או על פי מוסר. יש יחסים, יש אנשים, יש אפשרויות ויש מצבים משתנים. מה שמגיע לנו הוא בדרך תוצאה של נסיבות, איזון בין אינטרסים שלנו ושל אחרים, מגבלויות של אחרים והמציאות. שימו את ספר המגיע לי בצד, והתחילו לתת, לקבל, ולהעריך את מה שיש.