איבוד שיער והסיבות לכך 

מהי המחזוריות הנורמלית של צמיחת שיער ונשירתו?

בכל רגע נתון כ-10% מסך השערות נמצאים במצב מנוחה. לאחר כ-2-3 חודשים, השיער הנמצא במנוחה נושר ושיער חדש מתחיל לצמוח במקומו. משך צמיחה זה 2-6 שנים. כל שיערה צומחת כ-1 ס"מ לחודש במהלך שלב זה. כ- 90% של שיער הגולגולת נמצא בשלב צמיחה בכל רגע נתון.

זה לגמרי נורמלי שתהיה נשירה של כמה שיערות מדי יום כחלק מהמחזוריות. ברם, ישנם אנשים החווים נשירת שיער מוגברת.


מהו הגורם לנשירת שיער מוגברת?

מספר גורמים יכולים לגרום לנשירת שיער מוגברת. לדוגמא, כ- 3-4 חודשים לאחר מחלה או ניתוח גדול ניתן לראות לפתע נשירת שיער ניכרת. נשירה זו מיוחסת לסטרס של המחלה והיא זמנית.

בעיות הורמונליות יכולות לגרום לנשירת שיער. באם בלוטת התריס פועלת יתר על המידה או תת-פעילות הבלוטה, השיער ינשור. הטיפול בנשירה זו הוא באמצעות הטיפול בבלוטת התריס. נשירת שיער יכולה להתפתח באם הורמוני המין הזכריים והנקביים הידועים בשם אנדרוגן ואסטרוגן, שיצאו משיווי משקל. החזרת שיווי המשקל של ההורמונים תעצור את נשירת השיער.

הרבה נשים חוות נשירת שיער כ - 3 חודשים לאחר לידה. נשירת שיער זו קשורה לשינויים הורמונליים. במהלך ההיריון, רמה גבוהה של הורמונים אחדים גורמים לגוף לשמר שיער אשר באופן רגיל היה נושר. כאשר רמת ההורמונים שבה למצב טרום הריון, השיער נושר והמחזוריות הנורמלית של צמיחה ונשירה חוזרת שנית.

ישנן תרופות אחדות אשר יכולות לגרום לנשירת שיער. נשירה זו משתפרת עם הפסקת נטילת אותן תרופות. התרופות השכיחות הגורמות לנשירה כללית - נוגדי קרישה, תרופות למחלת גאוט, תרופות כיניות הניתנות במחלות ממאירות, ויטמין א' במינון גבוה, גלולות למניעת הריון ותרופות כנגד דיכאון.

ישנם כמה זיהומים היכולים לגרום לנשירת שיער. בילדים ניתן למצוא מחלה פטרייתית של הקרקפת. הזיהומים מגיבים היטב לטיפול אנטי פטרייתי.

לבסוף, נשירת שיער תתחולל בחלק ממחלות כלליות - לופוס או סכרת. מאחר ונשירת השיער יכולה להיות סימן מוקדם של מחלה, חשוב לאבחן את המחלות מוקדם ככל האפשר ולטפל בהן.

האם יתכן שטיפול לקוי בשיער יגרום לנשירה?

אכן כן. באם חובשים אביזר הדוק מדי לקרקפת, התוצאה יכולה להיות אובדן שיער. זה נקרא בלעז TRACTION ALOPECIA. באם הלחץ הופסק טרם היווצרות צלקות בקרקפת, השיער יצמח בשנית למצבו הנורמלי. לעומת זאת, הצטלקות יכולה לגרום לנשירת שיער בלתי הפיכה. שימוש ממושך בשמן חם או בתכשירים כימיים שונים, יכולים לגרום לדלקת ונפיחות של זקיקי השיער. התוצאה הסופית של התהליך הוא הצטלקות ואובדן שיער קבוע.


מהי התקרחות שכיחה?

ההתקרחות השכיחה היא זו הנצפית בגברים. אנשים להם אובדן שיער שכזה ירשו תכונות אלו. גברים אשר איבדו שיער בגיל צעיר נוטים לפתח התקרחות מפושטת. דפוס ההתקרחות בגברים מתאפיין בנשירת שיער מקו השיער ובקדמת הראש.

נשים מפתחות דפוס התקרחות נשית. במצב זה השיער נעשה דק ודליל בכל הקרקפת.



האם קיים בכלל טיפול בנשירת שיער?

תלוי בסוג נשירת השיער. באם הסיבה היא תרופה, ניתן יהיה להחליפה באחרת. אבחון וטיפול בזיהום יעזור בהפסקת הנשירה. איזון חוזר בחוסר איזון הורמונלי יביא להפסקת הנשירה.

תרופות שכיחות הניתנות לנשירת שיער הן: מינוקסידיל ( הידוע בשם ריגיין ) וניתן להשיגו ללא מרשם רופא. מורחים זאת על הקרקפת. יעיל בנשים ובגברים באותה מידה. תרופה אחרת - פינאסטריד ( הידוע בשם פרופסיה ) הניתן רק עם מרשם רופא. זה מגיע בכמוסות וניתן רק לגברים. משך הטיפול יכול להמשך כ-6 חודשים טרם ניתן לאמוד את מידת ההצלחה הטיפולית.

במקרים בהם לא נמצא שום טיפול יעיל לנשירת שיער, אפשר להיעזר בתכשירים שונים המטשטשים את הנזק החיצוני של אובדן השיער ואזורי ההתקרחות השונים ועד להשתלת שיער.