בגדול, נתתי חצי-שנה למחאה
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

בגדול, נתתי חצי-שנה למחאה 

מאת    [ 30/12/2012 ]
מילים במאמר: 362   [ נצפה 2270 פעמים ]

 
 
כשהחלה המחאה, ביולי 2011, לא הייתי בה, כזכור וכידוע.   ביוני 2012, עם מעצרה של דפני, התחרטתי על כך ומיהרתי להגיע לרוטשילד. על היממה הבאה, כתוב הכל כאן.   בשלושת השבועות שמייד לאחר-זאת, הקדשתי את כל-כולי, את גופי ואת נשמתי, למחאה על כל ביטוייה - ובעיקר הנסיונות למנוע פיצול בשורותיה ולמשמר החברתי בכנסת.   למרבה-הצער, בכל הפעילות הזאת, לא ראיתי שום פרי לעמלי. האנשים התעקשו, לפצל עוד ועוד ההפגנות, בסגדם לאלהי-האגו - ואילו המשמר החברתי, העדיפו להשקיע, את כל ממונם, במשכורות, בנות אלפי שקלים, לבכירי-הארגון, תחת להשיב, לי ולדומים לי, את הוצאות-נסיעותינו הפעוטות.   בחדש יולי, הוצאתי על המחאה, כמאה ש"ח מדי-שבוע - ואלו הן רק ההוצאות הכספיות, אותן ניתן לאמוד; את ההוצאות האנרגטיות, הבריאותיות ועוד, אין שום אפשרות לאמוד, כמובן...   הקדשתי את כל-כולי.   גם לאחר-מכן - כאשר, פשוט על-מנת לשרוד, הורדתי הילוך והאטתי קמעה - עדיין, הוספתי להעניק-מעצמי כמיטב-יכולתי, למחאה - על כל היבטיה, בתל-אביב וברחובות וגם כאן במרשתת. והכל, הכל לחלוטין לשווא. כל המעורבות שלי בה, היתה לחלוטין לשווא. לא הרווחתי דבר וחצי-דבר הימנה, וכל השקעותיי בה, ירדו לטמיון. וכמובן: על כל עמלי הרב, רק כפיות-טובה ויריקה בפרצוף, גמלוני כל אלו - עד לצביעותה הרבה, של דפני הכסילה (אשר אף אינה יודעת בעצמה, לשם-מה מקימה היא תנועתה). מאתר J14, נחסמתי לחלוטין, כי העזתי להביע, זעזוע ובחילה, מפרסום מאמר חשוך ונתעב, אשר הילל המלחמה האחרונה בעזה, בתור "גיבושון לחברה". ומקביליהם של אלה ברחובות עירי, התנכרו לי, על שהעזתי להזדעזע, מהתנהגותו הבהמית, של קפיטליסט גס ומשתלח, שתקף את עצם-מהותם, של ערכי-המחאה. ערכנו ערב-קואופרטיבים - ושום קואופרטיב רחובותי, אינו מוקם וגם לא יוקם לעולם. וכמובן: איש אינו מעוניין, לפעול יחדיו, בתביעה כללית, של כלל עצורותי הסופ"ש השחור, כנגד המשטרה ועיריית ת"א...   חברותים, בכל ההשקעה הזאת, של זמן ומאמצים וכסף, לא ראיתי ולו את הזעירה בברכות - להיפך.   כלל פעילותי החברה הישראלית, במחאה ובארגונים ובמפלגות, יודעים רק לקחת ולקחת.   ולתת בחזרה לנותנים - לעולם לא!!   ולפיכך, הכל נגמר. כל מה, שהחל לפני 27 שבועות ויום אחד - תם ונשלם ומת.   אם, אי-פעם, תחל מחאה אמיתית, כוללת = המשלבת את הנושאים החברתי, הסביבתי והמדיני ופועלת לזכויות הולמות, למען כל אדם וחיה - אשר תיתן, כבוד הולם, לכלל המשתתפים בה - אז, ורק אז, דברו עמי. סבבה??

סופר, משורר, עורך, הוגה-דעות, פובליציסט, אינטלקטואל, פעיל פוליטי, מתרגם, רעיונאי ("קופירייטר"), מעצב והומוריסטן רחובותי מקורי ביותר. בשנים 2005-2007 למדתי, באוניברסיטה העברית - הר הצופים (לימודי הודו, בורמה, רוסיה, פולין ואוקראינה, לשון עברית ומעט בלשנות כללית). יליד-רחובות (1975) והתגוררתי גם בתל-אביב (1998-1999 ו-2001), בבודאפשט (1998), בחיפה (2004-2005) ובירושלים (2005-2007). צמחוני, מרקסיסט, אנארכיסט, נודיסט, דאואיסט, רומנטי מאד, מחבק-עצים ומבטל-מגדר. מאמין בדת הפרדס.

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב