אילו רק היינו משתחררים מן השיח האידאולוגי-ערכי שהשתעבדנו לו, מהצורך להכפיף הכול תחת המונח השקפת עולם, ומן הפטפוט הבלתי נלאה על ימין, מרכז ושמאל, היינו רואים כי הבעיות שלנו - בכל האמור לחיינו הציבוריים במדינה ובראשם המערכת הפוליטית והשלטונית - נמצאות בכלל במקום אחר. אילו רק היינו נחלצים מן הצמצום הנוראי הזה והתקיעות הדורית הזו היינו מגלים שיש גם עולם אחר וישנן גם דרכים נוספות להסתכל עליו.
כל עוד איננו יכולים להינתק מפטמות השיח האידאולוגי בחיינו הציבוריים ורואים בו את חזות הכול תמשיך המערכת הפוליטית שלנו לנוע במסלול התרסקות ידוע מראש, ובדרכה מטה היא תייצר למדינה ולחברה בה הפסדים עצומים. היניקה הזו וסירובנו להיגמל ממנה איננה מאפשרת לחברה הישראלית לצמוח ולהתפתח לכלל חברה של בוגרים המתמודדת עם המציאות כיאה לבוגרים.
המפלגות בישראל מתנאות שלהן יש ערכים ואידאולוגיה, והן אף מתחרות ביניהן למי יש יותר. השקפת עולם היא מילת המפתח בסיפור הזה. התייחסות עניינית ומקצועית לדברים, ומחשבה יוצרת וחדשנית אינן גרות כאן. זה לא ביתם. תכניות המפלגות למדינה טובה יותר מכונות בפיהן מצע רעיוני והן נארזות לכלל השקפת עולם סדורה ורחבה הקוראת לציבור להסתופף תחתה. משהו חמים ודביק שכזה, אך גם מסתיר ומנטרל את הסיגנלים הרבים המספרים לנו סיפור אחר.
בעוד מציאות חיינו הציבוריים הולכת ומחמירה אנו חוגגים את נשף המסכות של עולם האידאולוגיות והשקפת העולם. פסטיגל אמתי. אפילו ילד קטן אחד לא נראה בתוכנו קם ואומר "המלך הוא עירום". איש איננו מוכן להכיר בכך שהטיית היתר הערכית אידאולוגית המאפיינת אותנו והדוגמתיות המתלווה לה עומדות לנו לרועץ, ומונעות בעדנו לספק פתרונות ראויים שיטיבו עמנו.
עם ראש אחר נוכל לראות כי לאופן בו אנו מתנהלים יש משקל הולך וגובר בחיינו. המדדים הבין לאומיים מצביעים על כך שמדינות מצליחות ניחנות ברמות גבוהות של התנהלות איכותית של מערכות חייהן הציבוריות. התנהלות ראויה ואיכותית היא איפו מכפיל כוח ועוצמה מדרגה ראשונה. שגשוג, רווחה וחוסן חברתי נגזרים מדרכי התנהלותנו.
ועם נעמיק בדברים נוכל להתנסח ולומר, כי התנהלות טובה מייצרת סביבה גלי הדף נרחבים, המשפיעים לטובה על כלל חיינו. היא פתח לשביעות רצון רבה בקרב אזרחי המדינה. זהו מצב בו הציבור חש סיפוק רב בחייו והשתלמות רבה, המאפשרים לו לגבש את תפיסת חייו הטובים במדינה. מנגד, התנהלות לקויה היא פתח לפורענות. זוהי קרקע פורייה לצמיחתם של הגיגים ודעות קיצוניות ולפיצול והתפוררות חברתית.
ועם הלך רוח פתוח ויצירתי נגיע גם למסקנה כי, כאשר מתנהלים לא טוב גם הדיבור על אידאולוגיות וערכים הוא בחזקת "כאילו" אידאולוגיה ו"כאילו" ערכים. ונדגיש שדיונים בשאלות ערכיות, תרבותיות ומוסריות בחיינו מן הראוי שיתקיימו גם הם בתהליכם איכותיים, וכשלא עושים כן מקבלים שיח פוליטי-חברתי שיש בו יסודות חזקים של מלל תפל מסית ומדיח.
קל ביותר לשבת בקפה על גדות נהר הסיין בפאריס או בתל אביב בשדרות רוטשילד, ולדבר גבוה גבוה על ערכים ואידאולוגיות. זהו מרומם, זה משכר וזה מדביק, אך בשום פנים ואופן אין בכך הבטחה לעשיית דברים טובים. זהו לוקסוס השמור לתנועות נוער וצעירים ואיננו הולם חברה של בוגרים.
ככל שאנו עושים שימוש רב יותר באידאולוגיה כך מובטח לנו שניכשל בחיינו הציבוריים. השיח פוליטי הנוכחי, הרווי במונחים כמו אידאולוגיה, ערכים, השקפת עולם, ימין, מרכז ושמאל רק יחמיר עוד יותר את הדברים. ולפעמים צריך ללכת רחוק כדי להגיע קרוב. יהיה עלינו להרחיק לכת בחשיבה ובהגות באשר לחיינו הציבוריים במדינה, כדי שנוכל לבסס בתוכנו כלים חדשים שיסייעו בעדנו לקבל תשובות איכותיות לאתגרים בפניהם אנו ניצבים.
