כהורים אנו ממלאים תפקידים רבים בעבור רווחתם וחינוכם של ילדינו.אנו מספקים להם צרכים חומריים,מהווים אזן קשבת בשעת הצורך,מייעצים,מעורבים בהישגיהם הלימודיים,תומכים ועוד ועוד.מתוך מכלול תפקידים אלה,לא פעם עולות לא מעט שאלות מסקרנות ומעניינות :מיהו ההורה הטוב?אילו תפקודים עושים אותי להורה טוב?איזה סוג הורה אני?ואיזה סוג הורה אני רוצה להיות?מה עדיף כהורה להשקיע ולהתאמץ על רכישות חומריות נוספות,להשתמש בזמן הזה לסייע לביתי ללמוד למבחן המסכם במתמטיקה או אולי בכלל המתבגרת שלי הייתה מעדיפה שאקשיב לחויות היום שלה בבית הספר?מהם בכלל הציפיות של המתבגרים שלנו מאיתנו כהורים?
חשוב שנזכור כי הורות הוא מושג דינאמי המשתנה בהתאם לגיל ילדנו ולצרכים ההתפתחותיים שלהם ובהתאם להתפתחות הרגשית-חברתית שלנו כבני אדם וכבני זוג.אנו הורים אחרים לילדנו הבכור בשנתו הראשונה ביחס להורות שלנו כהורים לארבעה ילדים ועוד יותר שונים ביחס להורות שלנו כשהילדים שלנו מגיעים לגיל ההתבגרות.
"קפיצות" בתיפקוד ההורי נמצא בעיקר בצמתים של תקופות מעבר,כגון זו שמתרחשת כאשר הילד שלנו הופך מילד לנער,כשהוא מסיים את תקופת הילדות ועובר שלב התפתחותי נוסף לעבר הבגרות.המעבר הזה לשלב חדש בהתפתחות של ילדינו מחייב גם אותנו לבצע שינוי בתפקיד ההורי שלנו.אפשר לומר ש"כללי משחק חדשים" נמצאים במגרש הביתי והם מהווים צומת למריבות וחיכוכים בלתי פוסקים או לחילופין מובילים לתהליך של צמיחה ושינוי בונים ומפרים של המערכת המשפחתית ושל הנפשות הפועלות בה.
לפי מחקרים העוסקים בפסיכולוגיה התפתחותית קיימים כמה שלבי התפתחות בתפיסתם הקוגנטיבית-חברתית של ילדים.פעוטות וילדים צעירים ,כך טוענים החוקרים,מתבוננים בעולם מנקודת מבט אגוצנטרית וככזו הם רואים בהוריהם מבוגרים בעלי יכולת בלתי מוגבלת לספק את צרכיהם באופן מיידי.בשלב הילדות שאחר כך ההורים נתפסים כדמות מגוננת ומשגיחה ואילו בגיל ההתבגרות עם ההתפתחות הקוגנטיבית והיכולת לתפיסה מופשטת יכולים המתבגרים לתפוס מציאות של יחסים בין אישיים ויכולים להבין את ההשלכות הנגזרות מכך על המערכת המשפחתית.
במחקר שנערך בקרב מתבגרים בגילאי 17-18 ביקשו החוקרים לדרג תשע תחומי תוכן מתוך מכלול תיפקודי ההורים על פי סדר.התיפקודים שנבחרו היו:
• הורה הנותן ביטוי לרגשותיו,כלומר מעניק חום ואהבה.
• הורה המפעיל סמכות,מחנך,מהווה דוגמה ומשמש מודל לחיקוי.
• הורה מבין,תומך המקשיב לצרכי המתבגר ומאפשר לו לספר דברים.
• הורה המספק צרכים פיזיים וחומריים.
• הורה המקדיש את שעות הפנאי שלו לבילוי משותף.
• הורה המתייחס למתבגר כאל חברו הטוב.
• הורה המתייחס למתבגר בכבוד ומכבד את צרכיו של המתבגר.
• הורה המאפשר פרטיות ועצמאות.
• הורה הנוטל אחריות בענייני חינוך ובית-הספר.
לפני שאתם ממשיכים לקרוא מה היו הממצאים,עצרו ובחנו את עצמיכם.כיצד אתם הייתם מדרגים תיפקודים הוריים אלה על פי סדר מהחשוב ביותר ועד הנמוך ביותר?
הממצאים מצביעים על פער בתפיסות חשיבות תיפקודים הוריים שונים.על פי תפיסותיהם של ההורים המימדים ההוריים החשובים ביותר הם:
א. הורה המפעיל סמכות ומהווה דמות לחיקוי (%56).
ב. הורה הנוטל אחריות בענייני חינוך ובית-הספר (%51).
ג. הורה מבין,תומך המקשיב לצרכי המתבגר ומאפשר לו לספר דברים (%41).
ד. הורה המספק צרכים חמריים (%35)
באופן מפתיע המתבגרים דירגו את חשיבות התפקודים השונים אחרת:
א. א.גילוי הבנה ומתן תמיכה (%70)
ב. ב.הורה שמעניק לילדיו פרטיות ועצמאות (%43).
ג. ג.הורה המפעיל סמכות ומהווה דמות לחיקוי (%41)
מעבר לפער בתפיסות המתבגרים וההורים את התפקוד ההורי הנכון והטוב עבורם נראה כי בני-הנוער על אף שכלפי חוץ הם מפגינים בגרות ותחושת יודעי כל עדיין בתוך תוכם הם מכירים בחיוניות ובחשיבות של קיום סמכות הורית בחייהם.בני הנוער רוצים לקבל עצות מההורים ומעדיפים את ההורות המכוונת על פני זו שאינה מתערבת כלל במעשיהם.יחד עם זאת הם צמאים לתחושת מרחב של פרטיות ועצמאות המכבדת אותם כבני אדם בוגרים.הם זקוקים להורה תומך היודע להקשיב והמעביר מסר של "אני סומך עליך,אתה גדול ויכול.אני פה בשבילך כשתצטרך אותי!".
צומת זאת בה הילד שלנו עובר מילד למתבגר מעמידה בפנינו אתגר הורי המחייב אותנו לערוך הערכת מצב חדשה ובעקבותיה ליצור שינוי ביחסי הורה-ילד(מתבגר).עלינו ליצור מציאות של שילוב סמכות הורית יחד עם תחושת תמיכה והבנה ומתן עצמאות ואוטונומיה למתבגר שלנו.שילוב זה בתפקוד ההורי שלנו,מעבר להיותו הזדמנות לצמיחה אישית,יש בכוחו ליצור יחסי קירבה טובים בינינו לבין המתבגר שלנו.
בהצלחה!
שרונה נתן
