מאת: סמדר פרגר © נכתב בלשון נקבה מטעמי נוחות ופונה לבני שני המינים כאחד.
דימוי גוף, או איך את מרגישה לגבי גופך והמראה שלך הוא נושא מורכב שמרתק פסיכולוגים ונוירולוגים לאורך שנים רבות. נראה שאיכשהו כולם מדברים עליו, אבל אפילו המומחים לא ממש מצליחים להבין אותו עד הסוף.
דימוי הגוף לא עוסק רק בחיצוניות ובתכונות האובייקטיביות, אלא גם בייצוג סובייקטיבי של המראה החיצוני, האמונות, הרגשות, התחושות... והאופן שבו היחיד תופס את הגוף הפרטי.
באופן כללי
האופן שבו את מרגישה לגבי הגוף מושפע בראש ובראשונה מהבריאות הגופנית והנפשית שלך, אבל גם מגורמים משפחתיים, חברתיים ותרבותיים.
אם את פעילה ובריאה גופנית יהיה לך קל יותר לבטוח בגופך הפועל כראוי עבורך. למרבה הצער אנחנו נוטים לקחת את הגוף הבריא שלנו כמובן מאליו, ושוכחים להעריך את כל הדברים המרשימים שהגוף עושה כל יום: הראייה, הטעם, השמיעה, התנועה, החשיבה וכיוב', שהם תפקודים מדהימים הנשענים על פעולות ביוכימיות ופיזיולגיות עדינות.אם מבחינה פיזית את מרגישה טוב לגבי עצמך, רוב הסיכויים שיהיה לך דימוי גוף חיובי. לעומת זאת, לחץ, חרדה, ביקורת עצמית או ערך עצמי נמוך יכולים להפריע לאופן שבו את מרגישה לגבי עצמך ומטפלת בגופך. אלה תחושות שקיימות אצל כל אחת, אבל אם הן מתעצמות ולא מקבלות את תשומת הלב המתאימה, הן יכולות לחבל בבריאות הרגשית והפיזית שלך, וביכולת שלך לטפל בעצמך כראוי.
דימוי הגוף מושפע גם מגורמים חברתיים ותרבותיים. כל חברה יוצרת את הסטנדרטים שלה בנוגע למראה או ליופי, הייחודיים למקום המסויים או לזמן מסויים.
חשוב להבין שככל שתתני יותר משקל לסטנדרטים החברתיים, כך תהיה לחברה יותר השפעה על דימוי הגוף המאוד פרטי שלך. במילים אחרות, אם את נותנת לסטנדרטים החברתיים חשיבות רבה את מפנימה אותם והופכת אותם חלק מהסטנדרטים שלך, את מפתחת תחושה עמומה לגבי העצמי שלך, ובעצם שופטת את גופך על-פי הסטנדרטים הללו.
בחברה המודרנית, ברוב הארצות המפותחות, הלחץ החברתי לגבי דימוי הגוף קשור קשר ישיר למשקל וצורת הגוף.
עבור נשים "הגוף המושלם / האידאלי" הוא רזה באופן בלתי אפשרי או שופע מינית באופן בלתי אפשרי.
עבור גברים המסר החברתי מעלה על נס את המבנה השרירי, החטוב והבלתי ניתן להשגה.
כולנו רוצים להראות ולהרגיש במיטבנו, אבל המראה החיצוני שלנו לא תמיד קשור למשקל.
גוף בריא מגיע בכל מיני מידות וגדלים. כדי להיות בבריאות מיטיבה עלינו לחנך את עצמנו, ולרכוש ולפתח דימוי גוף חיובי.
רצף בעיות אכילה ודימוי גוף
התחושות לגבי הגוף מכסות קשת רחבה של רגשות. בקצה האחד אכילה בריאה וגמישה וביטחון לגבי מידת / צורת הגוף. הרבה מאוד אנשים עסוקים באופן מוגזם במראה שלהם ומנסים לשנות את גופם על-ידי התמקדות בדיאטה. למרבה הצער, דיאטות לא עובדות לטווח ארוך.
בקצה השני של הרצף, כשהדיאטות פוגעות באיכות חיינו, המצוקה המתלווה להן מחריפה את הבעייתיות לגבי דימוי הגוף שלנו ומתפתחות בעיות אכילה.
יכול להיות שתמצאי את עצמך על רצף בעיות אכילה ודימוי גוף במקומות שונים בזמנים שונים. התנועה על הרצף מושפעת מאחרים ומלחצים טבעיים של החיים.
איפה שלא תמצאי את עצמך על הרצף, אם התחושות והרגשות שלך לגבי אוכל והגוף גורמים לך מצוקה ומפריעים לך או לקרובים אליך, בכל רמה כלשהיא, לחיות את חייך ולקחת בהם חלק פעיל, זיכרי שאת לא לבד, יש לך אפשרות לעזור לעצמך על-ידי פניה לעזרה מתאימה.
רצף בעיות אכילה ודימוי גוף -- בקצרה:
אכילה בריאה וגמישה וביטחון לגבי מידת/צורת הגוף
מאופיינים ברגשות חיוביים לגבי אוכל והגוף. לא חשוב מה מידת גופך, את נהנית לאכול וסומכת על גופך שיאותת לך מתי לאכול ומה לאכול.
המזון לא מחולק אצלך ל"טוב" ו-"רע", ל"נשי" או "גברי", וכשאת רעבה את אוכלת בהנאה ולשובע למען בריאותך.
את מרגישה טוב לגבי גופך והערך העצמי שלך גבוה ובטוח למרות מסרים סותרים שאת מקבלת מחברים/ות, בני משפחה, המדיה וכו' לגבי "הגוף המושלם / האידאלי".
/
התעסקות מוגזמת עם אוכל ודיאטה ונסיון לשנות את מידת/צורת הגוף
מתאפיינים במחשבות תדירות על אוכל, אכילה או אי אכילה, והגוף.
את עושה דיאטה ומתעמלת בניסיון לשנות את צורתו ומידותיו של גופך.
את דואגת ומוטרדת לגבי מה שאת אוכלת או רוצה לאכול וכל הזמן נדחפת על-ידי הרצון להשיל כמה קילוגרמים ממשקלך.
יחד עם זאת, כל הרגשות הללו והפעולות שלך לא מפריעים לך לקחת חלק ולהנות מחייך.
חשוב לזכור שברגע שאת מתחילה לחוות רגשות שליליים או כשמצוקה מתחילה ללוות אותך לאורך חלקים ניכרים של היום, לפנות לעזרה.
/
תבניות בעייתיות של אכילה ותזונה לא בריאה וחרדה לגבי מידת/צורת הגוף
מתייחסות לרמת הדאגה, הטירדה והמצוקה שהאוכל והגוף מעמיסים על חייך.
את עושה דיאטה נוקשה ועוסקת הרבה מאוד בפעילות גופנית במטרה לשנות את גופך.
יכול להיות שאת גם מטהרת את עצמך מקלוריות (מקזזת) על-ידי הקאה ו/או צום ו/או פעילות גופנית עודפת ו/או משלשלים ו/או משתנים ו/או כדורים
ו/או תוספי מזון שאמורים לעזור לך לשלוט בתאבון שלך.
בשלב זה עליך לפנות מיידית לעזרה שתסייע לך לפתח תבניות אכילה בריאות יותר ותשפר את דימוי הגוף שלך.
/
בעיות אכילה ודימוי גוף לקוי
באופן כללי ניתן לומר שכל בעיות האכילה מאופיינות במחשבות בלתי פוסקות ודו-שיח פנימי שאינו נותן מנוח לגבי אוכל ואכילה ו/או צורתו ומידותיו של הגוף.
ברוב המקרים יש נתק בין האיתותים הפיזיים של הגוף לגבי רעב ושובע: אוכלים גם אם אין רעב פיזי ו/או חשים רעב ולא נענים לו.
במידע על בעיות אכילה (באתר הרזיה שפויה) ישנו פירוט לגבי: אנורקיסה, בולמיה, אכילה רגשית/אכילה כפייתית, דיאטה כרונית ובינג' - התקפי אכילה.
כל בעיות האכילה מתקיימות במעגליות ועל רצף, ולכן:
א. לא תמיד תוכלי למצוא את עצמך ולהזדהות בדיוק עם בעית אכילה אחת, אלא תמצאי שפירוט של כמה בעיות אכילה, או חלקים מכמה בעיות אכילה מתאר אותך טוב יותר.
ב. כל בעית אכילה בפני עצמה מתקיימת גם היא על רצף, כך שיכול להיות שתאור מסויים יראה לך מוגזם. במקרה זה עלייך לזכור שהבעיה עדיין קיימת גם אם מה שאת חשה מתון יותר.הטיפול בבעיות אכילה חשוב בכל רמה שהיא של חומרתה של הבעיה, על-מנת למזער את הסיכונים והבעיות לטווח הקצר ולטווח הארוך.
קישור לצפיה ו/או להדפסה של הטבלא המלאה: רצף בעיות אכילה ודימוי גוף
http://www.sane-way.com/8201/רצף_בעיות_אכילה_ודימוי_גוף_-_טבלא
המפרטת קשת של רגשות שאת עשוייה לחוש לגבי הגוף שלך, והקשר שבינן לתבניות האכילה וההתייחסות שלך לאוכל
קישור לשאלון: הערכה מהירה של דימוי גוף ובעיות אכילה
http://www.sane-way.com/8201/הערכה_מהירה_של_דימוי_גוף_ובעיות_אכילה
דימוי גוף ובעיות אכילה
בעיות אכילה הן התגלמות של דימוי גוף שלילי. הן מתאפיינות בעיסוק בלתי פוסק ברזון, המוביל לניסיונות מתונים עד קיצוניים לשלוט במשקל הגוף.
הגידול המשמעותי מאז שנות ה-60 בהיקף מגפת בעיות האכילה קשור קשר ישיר ללחץ החברתי והתרבותי הנכפה על נשים להתאים את עצמן לאידיאל הרזה, והמאוד לא טבעי, של מה שנחשב כנשי ואטרקטיבי. דימוי הגוף האידאלי בן זמננו הוא חסר תקדים, גם בדרגת הרזון וגם בהיקף תפוצתו.
מחקרים מצאו שילדות בנות 9(!) כבר עסוקות בדיאטות ופחד מהשמנה, ושהעיסוק בהם רק הולכים ומתעצמים לאורך גיל ההתבגרות, במיוחד אם באופן גנטי הן בעלות מבנה גוף שונה מאידיאל היופי. הסיכון לפתח בעיית אכילה בקרב נערות בנות 15 הפוחדות להשמין והעסוקות בדיאטות גבוה פי 8 מזה של נערות בנות 15 שאינן עסוקות בתרבות הרזון. בתרבות המערבית, ככל שאת חשופה יותר למסרים החברתיים הללו כך גם גדל הסיכוי שלך לפתח בעיית אכילה. הדבר נכון גם לגבי העוסקים בענפי הספורט השונים השמים דגש רק על משקל ו/או על רזון קיצוני, במיוחד עבור נשים בהתעמלות קרקע, החלקה על הקרח ובלט, וגברים בספורט ההאבקות.
אחד הכלים היעילים ביותר בטיפול בהחלמה מבעיות אכילה הוא פיתוח דימוי גוף חיובי. למרבה הצער זוהי משימה קשה ביותר הדורשת שחיה נגד הזרמים החברתיים הגורסים ש"רזה זה יפה". למדיה יש כמובן חלק גדול בעיצוב הסטנדרטים של היופי, ראו ערך הדוגמניות/ים שהם בוחרים. סטדרטים שמעצימים ?חוסר ביטחון אצל נשים (ולאחרונה גם גברים) בכל הנוגע להופעתם החיצונית. מחקרים מצאו שתוכניות הטלויזיה עצמן נשלטות בשחקניות רזות, ושהרזון שלהם ותכונות האופי החיוביות שלהן בלתי ניתנים להפרדה.
קרן אור בקצה המנהרה?
במחקר שנערך באוניברסיטת הרווארד, מצאו שב-1992 פחות נשים וגברים היו עסוקים בדיאטות מאשר בשנת 1982, ושרובם אוכלים 3 ארוחות ביום.
משקלן של הנשים שהשתתפו במחקר של 1992 היה בממוצע 2.5 ק"ג יותר מהנשים שהשתתפו במחקר של 1982.
האם הממצאים האלה מצביעים על מגמה חדשה?
האם רוח חדשה מנשבת ונשים באמת מתחילות לחשוב ש:"הגיע הזמן לחיות בשלום עם הגוף, למרות שזה לא מתיישב עם אידיאל הגוף החברתי; שאנשים באים במידות ובגדלים שונים. שאולי הדרך הטובה ביותר היא לקבל את עצמי כפי שאני במקום לנסות לעצב את עצמי על-פי אידאל צר (תרתי משמע)"?
בואו נקווה שכן.
אין ספק שהמודעות ההולכת וגוברת לנזקים הנלווים להפנמת הערכים החברתיים של אידיאל היופי ולתרבות הרזון מתחילה לחלחל ולהטות את הכף לטובת בריאות גופנית ונפשית. אבל אל לנו לנוח על זרי הדפנה. המגמה אולי שם אבל הדרך עוד ארוכה. למען עצמנו היום, ולמען ילדינו מחר, חשוב שנמשיך לשמור על הכיוון הנכון כדי שנוכל באמת להתגבר של שנים של דעות קדומות שבהן התקבע הקשר בין בעיות אכילה, דימוי הגוף והערך העצמי לקשר ריגשי עמוק המדבר על שינאה עצמית, תיעוב עצמי, דימוי גוף שלילי, והפנמה של הרבה אמונות וערכים מוטעים לגבי הערך שלנו, ולגבי מה אנו שוות ולמה אנו ראויות.
דימוי גוף וערך עצמי
לכולנו יש דימוי גוף שהוא בעל משמעות רגשית רחבה המבוססת על ניסיון חיינו. למרות שהמומחים עדיין לא הצליחו להגדיר במדוייק את דימוי הגוף, יש לדימוי הגוף חלק גדול בבריאות הרגשית שלנו והוא קשור באופן ?עמוק לאופן שבו אנחנו חשים, למה שאנחנו עושים, למי שאנחנו פוגשים, עם אנחנו מתחתנים (או מפתחים ?מערכות יחסים), ובאיזה עבודה או עיסוק מקצועי אנחנו בוחרים.
הפסיכולוג פול שילדר5 טוען כי אובדן האחדות או השלמות בדימוי הגוף מושפע רבות מחוויותיו של הפרט במסגרת המשפחתית, וכי על מנת להבין את מה שנשים אומרות וחושבות על גופן, עלינו להרחיק אל מעבר למסגרת זו, אל ארגון החוויות החברתי והתרבותי שעשוי בהחלט להשפיע על דימוי הגוף.
דימוי גוף ודימוי עצמי או ערך עצמי הם שני דברים שונים. יחד עם זאת, גם אם הדימוי העצמי נפרד מדימוי הגוף שלנו, הרי שדימוי ?הגוף שלנו משפיע גם על הערך העצמי שלנו - ולהיפך. חשוב לזכור שאנחנו בני אדם ?הוליסטים שכל החלקים שהננו משפיעים ומושפעים זה מזה.
הבעיה מתחילה לזקוף את ראשה כשדימוי הגוף שלנו נמוך, ובו בזמן הערך העצמי שלנו נשען, תלוי, משפיע ומושפע מדימוי הגוף שלנו.
מחקרים מצאו שלנשים שמנות יש דימוי גוף שלילי וערך עצמי הנמוכים באופן משמעותי מדימוי הגוף והערך העצמי של נשים שאינן שמנות. כשאת לא מצליחה להוריד במשקל הערך העצמי שלך נפגע מהכשלונות החוזרים, והתחושה ש"לא השתדלתי/התאמצתי מספיק" משתלטת עליך. כל דיאטה היא כרטיס בכיוון אחד לכישלון ולהשמנה חוזרת, ובעיקר להשפעה שלילית ביותר על דימוי הגוף והערך העצמי שלך.
מחקרים מצאו שנשים המרבות לעשות דיאטה נוהגות לזלזל בעצמן יותר ודימוי הגוף שלהן נמוך יותר מאשר נשים שחיות בשלום עם עצמן ועם גופן ולא אימצו אורח חיים של דיאטה. במילים אחרות, עיסוק מוגזם במשקל ובגוף מוביל להתמוטטות אמיתית ביותר של הערך העצמי.
לעיתים קרובות הצמד: "אני שמנה" ו-"...ולכן אני לא שווה" צועדים יד ביד.
להיות "שמנה" הוא ברוב המקרים מצב מאוד סובייקטיבי. אנחנו יכולות לפגוש הרבה נשים שהיינו בשמחה ובהרף עין מוותרות על רוב החסכונות שלנו כדי להראות כמותן, שמשוכנעות שהן שמנות. גם ההגדרה הרפואית ל"שמנה" (או בעלת משקל עודף) משתנה תדיר, וככל שהשנים עוברות הרף, שמעליו מוענקת התווית "שמנה", הולך ויורד, ואפשר למצוא טבלאות רבות עם ערכים שונים שמגבירים את הבלבול ומעמידים בספק את המושג "משקל תקין" או "משקל אידאלי".
כך, להיות "שמנה" הפך בתרבות שלנו שם תואר סטריאוטיפי שחובק בתוכו מגוון תכונות ורגשות אנושיות שכל קשר בינן לבין המראה שלנו מקרי בהחלט, כמו למשל: מכוערת, טיפשה, חסרת כוח רצון, עייפה, רעה, מגעילה, מוזרה, לא מושכת, לא סקסית, לא מינית, בודדה, לא מוצלחת ועוד כהנה וכהנה איפיוני אישיות שליליים. לא רק שהמילה "שמנה" תשתרבב לשיחה כשלכל המשתתפים ברור שלא תמיד מדובר על מצב המחוג שעל המשקל, אלא שהמילה "שמנה" הפכה גם להיות מילה המתארת רגש. "אני מרגישה שמנה" הוא משפט החובק בתוכו תחושות ורגשות מאוד שליליים ולא נעימים של הדוברת כלפי עצמה. במובן מסויים, בעצם האמירה "אני שמנה" מגלמת הדוברת את האויבת הגדולה ביותר שלה.
יש הבדל בין: אני "שמנה" ולכן אני לא שווה כלום, לבין: אני "שמנה", אבל אני גם חכמה, ומקסימה, ונהדרת, ומוכשרת. האופציה שלישית, והרצויה יותר תהיה: אני חכמה ומקסימה ונהדרת ומוכשרת ושמנה.
שמנה איננו רגש!
כשאנחנו מרגישים שמנים אנחנו מסיטים תחושות לא נוחות/קשות/בעייתיות אל הגוף כי חונכנו להאמין שאותו אפשר לשנות. "שמנה" הוא לא יותר מאשר תיאור פיזי, כמו: גבוהה, נמוכה, גרומה, שרירית, בלונדינית, שחרחורת וכד'. את התגיות השופטות את מילות התואר ל"טובות" או "רעות" אנחנו נותנים מתוך העולם הפנימי שלנו. אם תחשבו על זה, אלה רק מילים. אין להם באמת משמעות טובה או רעה.
דימוי הגוף הוא התמונה שיש לך לגבי הגוף שלך. איך הוא נראה לך ואיך את חושבת שהוא נראה לאחרים.
דימוי הגוף שלך יכול להיות מדוייק או לא מדוייק והוא בדרך-כלל נתון לשינויים.
היחסים שבין דימוי הגוף ?לערך העצמי מורכבים ביותר. גם דימוי הגוף וגם הערך העצמי אינם קשורים למציאות אלה לאופן שבו כל אחת תופסת את עצמה. שיפור דימוי הגוף דורש שינויים באופן שבו את חושבת על גופך ולא בשינויו. כדי לשפר את דימוי הגוף, ובכך לשפר את הערך העצמי, חשוב שתלמדי לאהוב את עצמך ולדאוג לעצמך בכך שתאמצי אורח חיים בריא שאינו שם את הדגש על ירידה במשקל כמדד היחידי לבריאות מייטבית.
רוב הסיכויים שיהיה לך קל יותר לחיות בשלום עם אוכל אם דימוי הגוף שלך יהיה גבוה.
בדר"כ אנחנו מחליטות להתחיל בדיאטה מכיוון שאנחנו לא מרוצות מאיך שאנחנו נראות. אבל חוסר המרוצות מגופך יכול רק להוביל אותך ישירות לבעיית אכילה, מכיוון שהוכח כבר שכל מי שיש לה בעיית אכילה (מהמדיאטת הכרונית דרך האכלנית הרגשית ועד האנורקסית) התחילה מדיאטה במטרה להוריד קצת במשקל ולשנות את מראה גופה.
הדיעה הקדומה הרווחת היא שחוסר מרוצות מסויים מגופך הוא בריא מכיוון שהוא יכול לעזור לך להתמיד במשימה של שמירה על משקלך.
אבל המציאות הפוכה לחלוטין: ככל שאת מזינה את עצמך ביותר חוסר קבלה, כך גם הולך וגדל חוסר ההערכה העצמית שלך, עד שהוא מכלה את כל כולך.
רק הערכה ומרוצות מגופך יזינו את הגופנפש שלך בקבלה עצמית ויוכלו לעזור לך להתמיד באורח חיים שבו את מטפלת בעצמך ודואגת לעצמך כראוי.
את עשויה לשאול: "איך אני יכולה להיות מרוצה מגופי, אם אני נראית 'ככה'?"
וזוהי בהחלט שאלה לגיטימית. אם עד היום כל מה שראית כשהתבוננת בעצמך במראה היא אישה לא מושכת/לא יפה וכד', הגיוני שבהתחלה זה לא יהיה לך קל לשנות את האופן שבו את חושבת ומרגישה כלפי עצמך.
אבל צריך להתחיל מאיפה שהוא.
דמייני שכל הדברים שאת חושבת על עצמך ואומרת לעצמך מוקלטים על קלטת במוח שלך.
כמו כל קלטת, ברגע שמקליטים עליה שירים חדשים, הם מוקלטים על השירים הישנים ומחליפים את הישנים בחדשים.
התחילי מהיום לשים לב לכל הדברים שאלה שאת חושבת ואומרת (בקול רם או בינך לבין עצמך), ובכל פעם שאת שמה לב למסרים שליליים, ביקורתיים, שונאים וכיוב' אימרי לעצמך דבר מה חיובי.
השתמשי ב-13 הטיפים שבטבלא, וזיכרי שהקלטת הישנה ארוכה, ויידרש לך זמן למחוק את הישן ולהחליפו בחדש.
אבני בניין:: 13 טיפים לשיפור הערך העצמי
1. אימרי לעצמך שאת יפה - והיי כנה! כיתבי על פתקים ושימרי במקומות שאת יכולה לראות את הדברים שכתבת לעיתים קרובות. (כמו למשל על המראה באמבטיה, על המוניטור של המחשב, על לוח המחוונים במכונית שלך, וכו').
2. מיצאי תמונה של עצמך שאת באמת אוהבת, או שתבקשי מחברה שתצלם אותך, ומסגרי אותה במסגרת יפה. תלי אותה במקום שאת ואחרים יכולים לראותה.
3. היפטרי מהמשקל. ערכך לא נמדד בקילוגרמים, אלא בכמה שאת שווה.
4. בחני פרסומות ומסרים מהמדיה בעין ביקורתית. זיכרי שדוגמניות ושחקנים אינם מייצגים את המציאות, ושאפילו את התמונות שלהם עורכים ומרטשים. היי מודעת למספר הפעמים ביום שאת נחשפת למסרים מהפרסומות והמדיה שגורמים לך לחוש נחותה רק כדי שתרכשי את המוצר שלהם.
5. בחרי יום אחד בשבוע שבו את לא מבקרת את עצמך. התחילי ביום אחד בשבוע שבו את לא יורדת על עצמך, לא מבקרת את עצמך ולא שופטת את עצמך לחומרה בשום תחום. החליפי מסרים שליליים במסרים חיוביים. עם הזמן עשי זאת יומיים בשבוע, ולאחר מכן שלושה, וכך הלאה.
6. הגיבי בחמלה ובהבנה כשאחרים מעבירים ביקורת על עצמם. אל תאפשרי להערות השליליות שלהם להישאר ללא מענה. אימרי להם מדוע האמירה שלהם לא נכונה וכיצד היא גורמת להם לחוש רע לגבי עצמם.
7. היי במחיצת אנשים המרגישים נוח עם עצמם ולגבי עצמם והאופן שבו הם נראים.
8. 5 בריבוע: הכיני רשימה של 5 דברים בגופך שאת אוהבת/מעריכה, וכיתבי גם מדוע. בהמשך הוסיפי לרשימה 5 תכונות שאת אוהבת/מעריכה ומדוע. לאחר מכן הוסיפי לרשימה 5 דברים שאת מודה עליהם. ולבסוף, רישמי 5 השגים שאת גאה עליהם במיוחד. חיזרי על התרגיל הזה אחת לכמה שבועות.
9. ליבשי בגדים שאת אוהבת ומרגישה בהם נוח. היפטרי מכל הבגדים שאת עדיין מחכה שיעלו עליך מתי שהוא.
10. פנקי את עצמך עם משהו מיוחד: תכשיט, איפור, סיכות לשיער, קרם גוף, וכו'... כל דבר שידגיש את המיוחדות שלך. פנקי את גופך במסג' או טיפול פנים או הליכה בטבע.
11. היי מודל לחיקוי לילדים, לנערות צעירות ולחברות. הביני שהדיבורים בלתי פוסקים על קלוריות, דיאטה, פעילות גופנית, צלוליטיס, שומן גוף, שעיר שיבה וקמטים נשמעים היטב ונלמדים טוב יותר.
12. הכירי בעובדה שיש לך זכות להגדיר יופי בעצמך ולחגוג את יופן הטיבעי של כל הנשים. זוהי זכותך מלידה!
3. שנני לעצמך על בסיס יומי: אני מי שאני (הנוסח המלא באתר הרזיה שפויה).
פתחי את היום באהבה, וברכי את עצמך בקול רם: ברכת הבוקר שלי (הנוסח המלא באתר הרזיה שפויה).
הקפידי להחליף את האמירות והדברים שאת נוהגת לומר לעצמך בהצהרות חיוביות, או בציטטות שמעצימות אותך
איך לעזור לילדינו לפתח דימוי גוף חיובי?
ציטוט מדבריה של מרזה שפויה בעילום שם:"...אמא שלי תמיד, ועדיין, שנאה את הגוף שלה, התלוננה עליו באזני כל מי שהיה מוכן לשמוע, ולא הרגישה אף פעם יפה או מושכת. היום אני יודעת, שזה אחד הדברים שהכי הפריעו לי והכי השפיעו עלי ועל דימוי הגוף שלי ובכלל על הערך העצמי והביטחון העצמי שלי בתקופת ילדותי ובגרותי. ועדין היום, כשאני כבר אשה בזכות עצמי, ואני מנסה ללמד את עצמי דברים אחרים, זה דברים שמאוד מאוד קשה לי לשמוע ממנה. פעם, גם דימוי הגוף שלי היה דומה לשלה. למדתי כבר בכיתה ד' למצוא בעצמי פגמים ולחשוב שאני שמנה, או שעירה..."
כדי לעזור לילדינו לפתח דימוי גוף חיובי וערך עצמי גבוה עלינו לזכור שקודם כל עלינו לפרוץ לחופשי ממעגל הדיאטות הנובע מדימוי גוף וערך עצמי נמוך באופן אישי. דיבורים בלתי פוסקים על דיאטה והרזיה, כמו גם (ובעיקר) מסרים בלתי מילוליים המביעים את חוסר המרוצות שלנו מהגוף שלנו או של ילדינו, פוגעים באופן בלתי הפיך בערך העצמי ובדימוי הגוף של ילדינו ושלנו. בו בזמן שאתם עוזרים לעצמכם לפתח ולשמור על דימוי גוף חיובי, אתם עוזרים לילדיכם לגדול בריאים, פיזית ונפשית.
• דאגו שילדיכם ידעו שעליה במשקל היא טבעית ונורמלית להתפתחות וגדילה של בני אדם, במיוחד בגיל ההתבגרות.
• שוחחו על השונות של בני האדם ושימו דגש על האופן שבו השונות מעשירה את חיינו. תנו מקום למגוון האנושי, ולייחודיות של כל אחד ואחת.
• הימנעו מאמירות שליליות בנוגע לאוכל, משקל ומידות וצורת הגוף - מילוליות או בלתי מילוליות.
• אפשרו לילדיכם לבחור את האוכל שהם רוצים לאכול מהמגוון שיש בבית או המוגש בארוחה.
• דאגו שיהיה בבית שפע ומבחר גדול של מזונות שהם בעיקר בריאים ומזינים (אוכל וחטיפים).
• שבחו את ילדיכם על הפעילויות, הכשרונות וההישגים שלהם. עודדו אותם על מעשיהם ותכונותיהם.
• כשאתם צופים בטלויזיה, פתחו שיחה ביקורתית על הפרסומות ושאר המסרים השליליים בנוגע לגוף המגיעים מהמדיה.
• עודדו את ילדיכם לעסוק בפעילות גופנית. צעידה בצוותא, למשל, היא לא רק פעילות גופנית נהדרת, היא ?ם זמן איכות אמיתי.
• שימרו על ערוצי התקשורת שבינכם ובין ילדיכם פתוחים. דאגו שהם ידעו שהם יכולים לבוא אליכם עם כל שאלה או דאגה לגבי הגוף שלהם והקפידו לכוון אותם לעשות בחירות נכונות.
לעוד מידע על דימוי גוף קראו את סדרת הכתבות: נשים ודימוי גוף המציעה זווית ראיה הוליסטית,
ומזמינה את הקוראות לקחת אחריות על גופינו, בריאותינו והרגשתנו. ליצור את חיינו בעצמנו, תוך התייחסות אל הצרכים האמיתיים של כל אחת ואחת מאיתנו. http://www.sane-way.com/site/detail/detail/detailDetail.asp?detail_id=250214&depart_id=8201
מקורות:
1. Ahern, Amy L.; ?Hetherington, Marion M. (2006) The thin ideal and body image: An experimental study of implicit attitudes. Psychology of Addictive Behaviors. 20(3), Sep 2006, 338-342.?
2. Campbell, K. (1977). Self concept of normal-weight and obese adolescent females. Masters Thesis. California State University.
3. Cohen, Barbara A. PhD. (1994) The Psychology of Ideal Body Image as an Oppressive Force in the Lives of Women.
4. Freedman, R. (1990). Body love: Learning to like our looks and ourselves. New York: Harper & Row.
5. Martin, Emily (2001) The Woman in the Body: A Cultural Analysis of Reproduction, Beacon Press
6. Overdahl, V. (1987). Adolescent self esteem and body esteem by gender, percent body fat and activity level. Masters thesis. Washington State University.
7. Piran, Niva; Cormier, Holly C. (2005) The Social Construction of Women and Disordered Eating Patterns. Journal of Counseling Psychology. 52(4), Oct 2005, 549-558.
8. Rosenberg, M. (1981). The self-concept: Social product and social force. In M. Rosenberg, & R. Turner (Eds.), Social psychology: Sociological perspective. (pp. 593-624). New York: Basic Books.
9. Sanford, L., & Donovan, M. (1993). Women & self-esteem: Understanding and improving the way we think and feel about ourselves. Toronto: Penguin
10. Tylka, Tracy L. (2006) Development and Psychometric Evaluation of a Measure of Intuitive Eating. Journal of Counseling Psychology. 53(2), Apr 2006, 226-240.
11. Tylka, Tracy L. (2004) The Relation Between Body Dissatisfaction and Eating Disorder Symptomatology: An ?Analysis of Moderating Variables. Journal of Counseling Psychology. 51(2), ?Apr 2004, 178-191.
12. ?Tylka, Tracy L.; Subich, Linda Mezydlo. (2004) Examining a Multidimensional Model of Eating Disorder Symptomatology Among College ?Women. Journal of Counseling Psychology. 51(3), Jul ??2004, 314-328.
13. Wooley, S., & Wooley, O. (1984). Should obesity be treated at all In Stunkard, A.J. & Stellar, E.J. (Eds.). Eating and its disorders. New York: Raven.
מאת: סמדר פרגר, מנחת קבוצות מוסמכת / הרזיה שפויה
© כל הזכויות שמורות ©
סמדר פרגר מחברת רב המכר הרזיה שפויה מנחת קבוצות מוסמכת - הדרכה אישית גם דרך האינטרנט מתמחה בבעיות אכילה ודימוי גוף של נשים - מתוך גישה הוליסטית ואמונה כי הגוף והנפש שלובים וקשורים זה בזה ללא הפרד.
לאתר הרזיה שפויה.
לאתר הרזיה שפויה.
