ההיגיון המערבי הולך ונעלם. העולם כולו נוטה יותר לכיוון אי הוודאות - מדוע? 

דמוגרפיה. איסלם. חופש. המון.

העולם הישן היה עולם "מסודר" יותר. הכל היה פשוט, ברור יותר, חד ערכי והומוגני. אבל העולם הישן מת מזמן. הוא מת מכיוון שהעולם "המבולגן" תפס את מקומו.

הדמוגרפיה העולמית השתנתה כאשר עמים שלמים מהעולם השלישי נדדו אל המערב והתנחלו בו. כאשר האיסלם הרים את ראשו בלב בירות המערב. כאשר תפיסת החופש הלכה והתרחבה. כאשר ההמון הפך להיות הריבון והקובע בכל תחום כמעט.

הכיוון הכללי הוא יותר "בלאגן"

העולם הולך לכיוון של כאוס. לא אנרכיה אבל כאוס. עולם שהוא פתוח יותר, מגוון מאוד, רב-תרבותי, רב-עדתי, רב-דתי. דרגת החופש בעידן שלנו היא המקסימלית ביותר שהייתה אי פעם והיא עוד תלך ותגבר.

בעולם כזה, הוודאות כמעט שאינה קיימת, אנשים חיים את הרגע, האפשרויות הן כמעט בלתי מוגבלות, החיים מאוד מתוחכמים ומורכבים, הדינמיות היא עצומה והגבולות רופפים ובדרך כלל לא מוגדרים עד הסוף.    

ההיגיון הישן - מת

כדי להתאים את עצמנו לעולם המבולגן - עלינו ללמוד להיות מאוד גמישים בעמדות שלנו, בתפיסות שלנו ובהגדרות שאנחנו מאמינים שהן "אמת". כי בעולם לא וודאי מה שקובע אינה האידיאולוגיה או האמונה. מה שקובע אינו ההיגיון או הלוגיקה.

מה שקובע בסופו של דבר הוא רק דבר אחד שהוא נקודת הוודאות היחידה - התוצאה הסופית. יש לבחון את המציאות כל הזמן במבחן התוצאה, ולהתאים כל העת את העמדות ואת התפיסות לתוצאות בשטח.

תוצאות מעשיות בשטח

אם אתם מחפשים אחר אושר אישי, רווחה, הצלחה, הגשמה עצמית ותחושה של ניצחון - עליכם לזנוח את כל מה שאתם מכירים או גדלתם עליו. עליכם להיות פתוחים למה שעובד בשטח כרגע, עליכם להתבונן כל הזמן בתוצאות מעשיכם ולבחון אותם על פי מבחן פשוט ואכזרי אבל אמיתי ונטול פניות.

הבעיה המרכזית של כל האנשים התקועים, המתוסכלים והממורמרים היא זו: הם תקועים בעמדות שלהם ולכן הם אינם יכולים להגיע לתוצאות. העמדות שלהם עצמם - שבהם הם נאחזים בעיוורון אך בכוח - הן היחידות שעומדות בינם לבין הגשמת החלומות והמטרות שלהם.

וטיפ לסיום: בעולם כאוטי יש דבר אחד שעדיין ניתן להיאחז בו ולבחון דרכו את המציאות - תוצאות בשטח, דברים מוחשיים שקורים כתוצאה מהפעולות שלכם, הצלחות קונקרטיות שמסמנות מגמה. בעולם כזה, שבו האידיאולוגיה וההיגיון מתו מזמן, אין ברירה אלא להתבסס על מוטיב התוצאה.