מתי יפחית בית המשפט פיצוי מוסכם שנקבע בין חברות?
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

מתי יפחית בית המשפט פיצוי מוסכם שנקבע בין חברות? 

מאת    [ 29/11/2012 ]
מילים במאמר: 795   [ נצפה 1570 פעמים ]

 
 
צדדים רבים הכורתים ביניהם חוזים, נוהגים להוסיף לחוזה סעיף פיצוי מוסכם, לפיו הצד המפר ישלם סכום שנקבע מראש, ללא הוכחת נזק, במקרה של הפרת החוזה.

מנגנון הפיצוי המוסכם מוגדר בסעיף 15 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970, אשר קובע כך:

"הסכימו הצדדים מראש על שיעור פיצויים (להלן - פיצויים מוסכמים), יהיו הפיצויים כמוסכם, ללא הוכחת נזק; אולם רשאי בית המשפט להפחיתם אם מצא שהפיצויים נקבעו ללא כל יחס סביר לנזק שניתן היה לראותו מראש בעת כריתת החוזה כתוצאה מסתברת של ההפרה".

כלומר, הסעיף בחוק קובע כי ברירת המחדל היא שסכום הפיצוי המסוכם ישולם, אלא אם בית המשפט מצא שמדובר בסכום בלתי סביר.

כמובן, שברוב המקרים אותו צד שהפר את החוזה לא משלם מיוזמתו את הפיצוי המוסכם, ובלית ברירה, מוגשת נגדו תביעה משפטית, ובמסגרתה, דרישה לאכוף את סעיף הפיצוי המוסכם.

לרוב, לא נוהגים בתי המשפט להתערב בסעיף שסוכם בין הצדדים, אך לפני מספר חודשים, ניתן פסק-דין בו בית המשפט קיצץ בצורה משמעותית את הפיצוי המוסכם, והעניק לצד הנפגע פחות משישית מהסכום שסוכם.

המקרה של מיזם מוצרי ההצללה מאיטליה:

מדובר במיזם שהקימו שתי חברות ליבוא מוצרי הצללה מספק איטלקי, אשר לא יצא אל הפועל, וכל חברה טענה כי רעותה אשמה בכישלון המיזם.

בית המשפט קיבל כאמור את התביעה, אך הפחית באופן משמעותי את הפיצוי המגיע לנפגע מהפרת החוזה.

בקצרה, חברת סוככי תבל ייבאה לישראל במשך זמן מה מוצרי הצללה של החברה האיטלקית גיבוס, אך ללא הסכם בלעדיות.

חברה אחרת, ששמה סוככי המרכז, ביקשה להתחיל ולייבא מוצרים אלה לישראל, ולשם כך פנתה לסוככי תבל, והשתיים הקימו מיזם משותף, שהרשה לסוככי המרכז לייבא בעצמה, אך חייב אותה גם למכור חלק מהמוצרים המיובאים לסוככי תבל, במחיר העלות בתוספת 7%. השתיים הודיעו על מיזם זה גם לספק באיטליה.

לטענת התובעת, מעת גיבוש המיזם, החלה הנתבעת לייבא במישרין מהספק ולא טרחה למכור חלק מהסחורה לתובעת, וזאת בניגוד לסיכום. לאור זאת, הוגשה התביעה במסגרתה דרשה התובעת פיצוי בסך של 300,000 ש"ח, בהתאם לסעיף פיצוי מוסכם בחוזה בין השתיים.
התביעה הוגשה נגד חברת סוככי המרכז ונגד מנהלה.

הנתבעת טענה שהחוזה כלל לא נכנס לתוקף משום שלא קיבל את אישור הספק האיטלקי, ומשום שהתובעת הטעתה אותה לחשוב שהיא מפיצה בלעדית של הספק האיטלקי.

בית המשפט דחה את טענות הנתבעת בעניין היעדר תוקף לחוזה שנחתם בין השתיים. בית המשפט קבע כי החוזה לא היה מותנה באישור הספק האיטלקי, ולא הייתה כל הטעייה של התובעת משום שזו לא טענה שהינה מפיצה בלעדית.

אולם, באשר לסכום הפיצוי המוסכם בחוזה, מצא בית המשפט כי סכום זה (300,000 ש"ח) אינו פרופורציונלי לנזק שנגרם, והעמיד את סכום הפיצוי על 45,000 ש"ח בלבד, ובתוספת הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך של 10,000 ש"ח.

בעניין זה, ביקש בית המשפט הסבר מן התובעת, כיצד נקבע פיצוי מוסכם של 300,000 ש"ח. התובעת טענה כי הפיצוי מבוסס על תחזית של מכירת מספר רב של סוככים במשך שנה, אך בית המשפט ציין כי התובעת הזמינה רק 2-3 סוככים מהנתבעת מיום כריתת ההסכם, ועובדה זו סותרת את טענותיה בעניין גובה הפיצוי וסבירותו.

התביעה נגד מנהל הנתבעת נדחתה, משום שבית המשפט לא מצא סיבה מספקת לבצע הרמת מסך בין החברה לבין מנהלה.

[ת.א. (שלום ת"א) 13693-06-10 סוככי תבל בע"מ נ' סוככי המרכז פתרונות הצללה בע"מ, השופטת שרון גלר, פסק-דין מיום 18.6.12. ב"כ הצדדים- לתובעת (סוככי תבל)- עו"ד אקלר; לנתבעת (סוככי המרכז) - עו"ד אטיאס].

הערות:

בדרך כלל, נוטים בתי המשפט שלא להתערב בהסכמות חוזיות שנחתמו בין הצדדים.

במקרה זה, למרות שהצדדים הסכימו על פיצוי בגין 300,000 ש"ח במקרה של הפרה, בחר בית המשפט להתערב בסעיף המוסכם, וקבע כי מדובר בפיצוי בסכום מופרז וכי הפיצוי הראוי הינו 45,000 ש"ח בלבד.

גם במקרה זה, ציין בית המשפט בפסק דינו, כי על פי פסיקתו של בית המשפט העליון בנושא [ע"א 300/77 רוזנר נ' בנייני ט.ל.מ. חברה לבניין ופיתוח בע"מ] התערבותו של בית המשפט בסכום הפיצוי המוסכם עליו הסכימו הצדדים במסגרת החוזה תעשה במידה המזערית המתחייבת לשם שמירה על סבירות הפיצוי המוסכם. במקרה שלפנינו, טענה סוככי תבל כי סכום הפיצוי המוסכם עליו הוסכם במסגרת החוזה נגזר מהיקף המכירות השנתי שלה.

אולם, בית המשפט קבע, כי היות ולא הוצגו בפניו כל ראיות בדבר היקף המכירות השנתי של סוככי תבל, הרי שפיצוי מוסכם בסכום של 300,000 ש"ח הינו פיצוי מוגזם ולכן בחר בית המשפט להפחית את סכום הפיצוי המוסכם במקרה שלפנינו ל45,000 ש"ח בלבד.

לאור פסק-הדין, המסקנה שניתן להגיע אליה היא שכאשר צדדים מגיעים להסכמה בדבר פיצוי מוסכם, עליהם לבסס פיצוי זה בתחשיב הגיוני המבוסס על עובדות, אשר יוכל לשכנע את בית המשפט, במקרה הצורך.

יחד עם זאת, התערבות של בתי המשפט בסכום הפיצוי המוסכם המשולם בגין הפרת חוזה הינה חריגה. במקרה נוסף אשר נדון השנה בבית משפט השלום בפתח תקווה, בחר בית המשפט שלא להתערב בפיצוי מוסכם בסכום אסטרונומי של 1.7 מיליון ש"ח, אשר נקבע בחוזה אשר עסק בהפצתם בישראל של דגי נסיכת הנילוס שיובאו. בית המשפט קיבל את הטענה שהחוזה הופר, אולם, פסק כי על הצד המפר לשלם לצד הנפגע את סכום הפיצוי המוסכם בכללותו, מבלי להתערב בסכום שסוכם [ת.א. (שלום פ"ת) 4368-08 אלגריסי גרופ בע"מ נ' קפוא זן תעשיות מזון בע"מ].
עו"ד גיל נדל עוסק בתחום דיני יבוא ויצוא, מסי יבוא ומסים עקיפים, חוזים בינלאומיים, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני. עו"ד נדל מרצה בפורומים מקצועיים רבים כגון מכון היצוא, לשכת עורכי הדין, ארגוני סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים, איגוד שלכות המסחר ועוד. לעו"ד נדל מדור קבוע בעיתון "תעשיות", במגזין PORT 2 PORT, ובפרסומים נוספים. חומר נוסף מאת עו"ד נדל ניתן להוריד באתר האינטרנט, בכתובת http://www.nadel-law.co.il האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.
מידע על ספרים מפרי עטו של עו"ד גיל נדל ניתן למצוא באתר האינטרנט: http://www.tradelibrary.co.il


מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב