עדכון פסיקה בנושא רישום "אגב מחאה" בתשלום מס קניה
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

עדכון פסיקה בנושא רישום "אגב מחאה" בתשלום מס קניה 

מאת    [ 29/11/2012 ]
מילים במאמר: 728   [ נצפה 1327 פעמים ]

 
 

לאחרונה, ערעורו של יבואן נגד רשות המכס התקבל באופן חלקי בבית המשפט המחוזי, כאשר בית המשפט החזיר את הדיון בשאלה האם לאור חוק מס קניה, אין כל דרישה לרשום את המילים "אגב מחאה" על גבי הרשימון, לבית משפט השלום.

סיפור המקרה:

היבואן, רקורד-סמי ואהרון כהן, ייבא לישראל חלקי חילוף לרכב מסוגים שונים, ובינו לבין רשות המכס התגלעה מחלוקת לגבי סיווגם הנכון לצרכי המכס.

 בשל המחלוקת, שילם היבואן לרשות המכס מס קניה ביתר, והגיש תובענה להשבת הסכומים ששולמו.

 המכס טען, כטענה מקדמית, כי יש לסלק חלק מן התביעה על הסף בשל התיישנות, לפי סעיף 154 לפקודת המכס, סעיף שחל גם על סכסוכים הנוגעים למס קניה.

 המכס טען, כי חלק מן המיסים שולמו לפני יותר מ-3 חודשים ממועד הגשת התביעה, מבלי שהמועד הוארך, וכן, טען כי לגבי מיסים ששולמו בתקופת 3 החודשים שלפני הגשת התביעה, לא צוין "אגב מחאה" על גבי הרשימונים, דבר המצדיק את דחיית התביעה על הסף.

 היבואן טען כי חלק נכבד מהרשימונים כלל לא שולמו אגב מחאה, שכן אלו שוחררו לפני שהתגלעה המחלוקת.

 ביחס לרשימונים ששוחררו לאחר שהתגלעה המחלוקת, טען היבואן כי ההתיישנות לפי סעיף 154 לפקודת המכס ניתנת להארכה, וכי במקרה זה מוצדק להאריכה בשל מגעים שניהל מול המכס.

 לגבי הרישום "אגב מחאה", טען היבואן כי לגבי מס קניה, אין חובת רישום כזו, משום שחוק מס קניה, שהחיל על סכסוכי מס קניה הוראות שונות מפקודת המכס, בחר שלא להחיל את סעיף 154(ג) לפקודה הדורש רישום אגב מחאה.

 הכרעת בית משפט השלום:

בחודש מרץ 2012, הכריע בית משפט השלום כי יש לדחות את בקשת המכס ביחס לרשימונים ששוחררו שלא אגב מחאה, לפני פרוץ המחלוקת, אך קיבל את בקשת המכס ביחס לרשימונים ששוחררו אגב מחאה, והורה על סילוק חלק מן התביעה על הסף, גם בשל התיישנות לפי 154 לפקודת המכס, וגם משום שלגבי חלק מן הרשימונים שלא התיישנו, לא צוין "אגב מחאה" על גביהם.

 היבואן לא השלים עם רוע הגזירה והגיש ערעור למחוזי, שנתן את פסק-דינו בימים אלה.

 הכרעת בית המשפט המחוזי בערעור:

במסגרת הדיון בבית המשפט המחוזי, הוכרע, בהסכמת הצדדים, כי לגבי הרשימונים עליהם לא צוינו המילים "אגב מחאה" וששוחררו בשלושת החודשים שקדמו להגשת התביעה, הדיון יוחזר לבית משפט השלום, אשר יידרש להכריע, במסגרת פסק-הדין הסופי, האם כאשר מדובר בתשלומי חלה הדרישה שבסעיף 154(ג) לפקודת המכס לרישום המילים "אגב מחאה" על גבי הרשימון, או לא.

 בית המשפט המחוזי דחה בהסכמת הצדדים את יתרת ערעורו של היבואן, לגבי רשימונים ששולמו בתקופה של יותר משלושה חודשים לפני הגשת התביעה.

 לאור התוצאה בהליך בערעור, הוחזר הדיון לבית משפט השלום, אשר יידרש כעת לצרף ולדון בתביעה ב-10 רשימונים לגביהם לא צוין "אגב מחאה".

ההליך בשלום: ת.א. (שלום ירושלים) 18211-01-11 רקורד-סמי ואהרון כהן בע"מ נ' מדינת ישראל- מדינת ישראל-רשות המיסים-אגף המכס, החלטה מיום 18.3.12, השופט ראובן שמיע.

ההליך במחוזי: ע"א (מחוזי ירושלים) 23652-05-12 רקורד-סמי ואהרון כהן בע"מ נ' מדינת ישראל- מדינת ישראל-רשות המיסים-אגף המכס. פסק-דין מיום 10.9.12, הרכב השופטים מזרחי, נועם ובר-עם. ב"כ הצדדים: ליבואן- עו"ד שירית נקר ממשרד גיל נדל. למדינה- עו"ד חגי דומברוביץ' מפרקליטות מחוז ירושלים-אזרחי.

 הערות:

 תכליתה של הדרישה לציון המילים "אגב מחאה" המופיעה בסעיף 154(ג) לפקודת המכס, היא לגרום לכך שרשות המכס תהיה מודעת היטב לכך שהיבואן אינו משלים עם עמדת המכס, וכי הוא חולק עליה, וזאת כדי שלא לייצר הסתמכות אצל רשות המכס.

 על פי פסיקת בית משפט השלום בירושלים משנת 2006 (ת.א. 99086/00 אופטקס מרכז האבטחה הישראלי בע"מ נ' מדינת ישראל), הדרישה לרישום המילים "אגב מחאה" היא דרישה טכנית ולא מהותית, ובמצבים בהם רשות המכס מודעת לקיומה של המחלוקת, למשל, משום שקיבלה מכתב השגה מן היבואן, אין לייחס חשיבות להיעדר רישום המילים.

 באותו המקרה, למרות שמדובר היה בתשלום מכס (ולא מס קניה), ולמרות שסעיף 154(ג) לפקודת המכס קובע בצורה מפורשת, כי:

 "אין להגיש תובענה להחזרת כל סכום לפי סעיף זה, אלא אם לפני התשלום נכתבו ברשמון הטובין המלים "שולם אגב מחאה" ונחתמו בידי בעל הטובין או בידי סוכנו".

 הכריע בית המשפט כי מדובר בדרישה טכנית שניתן להתגבר עליה.

 יחד עם זאת, ככל שמדובר במס קניה ששולם במחאה, הרי שסעיף 5ח (ב) לחוק מס קניה, המחיל הוראות סעיפים שונים מפקודת המכס, קובע כי:

 "חולק אדם על החיוב במס ביבוא הטובין, יחולו הוראות סעיף 154(א) ו-(ב) לפקודת המכס, בשינויים המחוייבים".

 כלומר, חוק מס קניה אינו מחיל את הוראת סעיף 154(ג) לפקודת המכס על סכסוכים במס קניה, ולפיכך, ברור כי החלטת בית משפט השלום בתיק רקורד, אשר דחתה על הסף את התביעה בגין אי רישום המילים "אגב מחאה", הייתה שגויה. 

 

עו"ד גיל נדל עוסק בתחום דיני יבוא ויצוא, מסי יבוא ומסים עקיפים, חוזים בינלאומיים, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני. עו"ד נדל מרצה בפורומים מקצועיים רבים כגון מכון היצוא, לשכת עורכי הדין, ארגוני סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים, איגוד שלכות המסחר ועוד. לעו"ד נדל מדור קבוע בעיתון "תעשיות", במגזין PORT 2 PORT, ובפרסומים נוספים. חומר נוסף מאת עו"ד נדל ניתן להוריד באתר האינטרנט, בכתובת http://www.nadel-law.co.il האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.
מידע על ספרים מפרי עטו של עו"ד גיל נדל ניתן למצוא באתר האינטרנט: http://www.tradelibrary.co.il


מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב