עדכוני פסיקה: זכות העיכבון של משלח בינלאומי או מוביל ימי
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

עדכוני פסיקה: זכות העיכבון של משלח בינלאומי או מוביל ימי 

מאת    [ 29/11/2012 ]
מילים במאמר: 1086   [ נצפה 1708 פעמים ]

 
 

בפרקטיקה של היבוא והיצוא ניתן להיתקל לא אחת במוביל ימי, סוכנו או משלח בינלאומי, שמעכב סחורות ומסרב להנפיק פקודת מסירה בשל חובות כספיים. למשל, כאשר השולח לא שילם את דמי ההובלה של אותו משלוח, ועקב כך המשלח מסרב לאפשר את שחרור המשלוח. או, במקרה אחר, כאשר השולח חייב כסף בשל משלוחים קודמים, והמשלח תופס משלוח נוכחי (ששולמו עבורו דמי ההובלה) כ"בן ערובה".

זו, כאמור, התנהגות שניתן להיתקל בה בפרקטיקה, אולם אין זה אומר שזוהי התנהגות חוקית. אז מה החוק אומר בעניין זה?

לאחרונה, ניתנה החלטה בבית המשפט המחוזי בחיפה בנושא זה, אך בטרם נסקור את ההחלטה, נסביר תחילה מהו עיכבון. עיכבון הינו זכות לעזרה עצמית - סעד עצמי שנועד לאפשר לנושה לממש את זכותו כלפי החייב בכוחות עצמו ללא צורך לפנות להתדיינות משפטית. למעשה מדובר במעין בטוחה שעומדת לרשות הנושה. הנושה זכאי לעכב נכס של החייב שבידיו (ולא למסור אותו לבעליו), לצורך הפעלת לחץ לגביית החוב, וזאת ללא צורך לקבל צו של בית המשפט. יחד עם זאת, הדעה הרווחת היא שכדי לממש את הנכס המעוכב (למכור אותו לצורך פרעון החוב) יש צורך בקבלת צו של בית המשפט. עיכוב של המכס ללא אישור בית המשפט – כן. מכירת הנכס – לא.

הזכות לעיכבון מוקנית לנושה באחת משתי דרכים: 1. מכח הוראות חוק. 2. מכוח הסכם.

עיכבון מכח חוק

סעיף 5 לחוק חוזה קבלנות קובע כי "לקבלן תהא זכות עיכבון על נכס שמסר לו המזמין לביצוע מלאכתו או למתן שירותו, כדי תשלומים המגיעים לו עקב עיסקת הקבלנות". יבואן המתקשר עם מוביל בחוזה הובלה - הרי זו עסקת קבלנות, והסחורה שנמסרה למוביל/משלח עבור ביצוע ההובלה הנה כנכס שנמסר לקבלן לביצוע שירותו ועל כן ניתנת לעיכבון. על פי החוק, העיכבון יחול אך ורק לשם קבלת דמי הובלת אותה סחורה ולא עבור הובלות אחרות, והמוביל/משלח אינו יכול לעכב את הסחורה לצורך קבלת חובות קודמים.

חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) - "קיבל הנפגע עקב החוזה נכס של המפר שעליו להחזירו, תהא לנפגע זכות עיכבון באותו נכס כדי תשלום הסכומים המגיעים לו מן המפר עקב ההפרה." גם על פי חוק החוזים, נדרש קשר בין העסקה ממנה נוצר החוב, לבין העסקה במסגרתה הגיעו הטובין לידי הנושה.

סעיף 11 (א) לחוק המיטלטלין קובע כי: "עיכבון הוא זכות על פי דין לעכב מיטלטלין כערובה לחיוב עד שיסולק החיוב".

 נחזור ונדגיש: ניתן להשתמש בזכות העיכבון לפי הוראות חוק חוזה קבלנות או חוק החוזים לצורך הבטחת תשלומים המגיעים אך ורק עקב "עיסקת הקבלנות" הספציפית, או אך ורק עקב "ההפרה" של החיובים בעיסקת ההובלה הספציפית (שימו לב ללשון החוק!). אם יבואן אינו משלם דמי הובלה עבור הובלת מטען שהתבצעה באוגוסט 2003, וכעת מזמין הובלה אחרת בינואר 2004, לא יוכל המוביל/המשלח לעכב את המטען החדש בשל החוב בגין המטען הישן.

 עיכבון מכח הסכם

שנית, המובילים או המשלחים הבינלאומיים, עשויים לפנות לעזרתו של העיכבון ההסכמי. כוונת הדברים היא שהחוק מאפשר לצדדים ליצור, במסגרת הסכם ביניהם, מנגנון של עיכבון. מנגנון זה יכול לקבוע שלמוביל/משלח תהיה זכות עיכבון על נכסי היבואן/יצואן שבידו בגין כל חוב שהיבואן/יצואן יהיה חייב למוביל/משלח. מנגנון זה נותן מרחב תמרון רחב מאד למוביל/משלח, ומשחרר אותו ממגבלות הוראות העיכבון הקבועות בדברי החקיקה. הדרישה היא שההסכם יהיה ברור, מפורש, ובכתב. גם העכבון ההסכמי אינו יכול לספק מענה לכל התרחישים, אף שהוא יכול לאפשר למוביל/משלח לעכב מטען חדש בגין חוב של מטען ישן.

מקרה שהגיע לאחרונה לדיון בבית המשפט:

סיפור המקרה:

משלח בינלאומי טיפל בשילוח של מטענים לישראל, ובנוסף העניק ליבואן אבקור 10 (2009) אשראי (הלוואה) בסך של כ-135,000 ש"ח לצורך יבוא המטענים.

היבואן נקלע לקשיים כספיים, ונותר חייב למשלח הבינלאומי ולנושים רבים נוספים כספים.

המשלח הבינלאומי טען כי קמה לו זכות עיכבון על מטענים שייבא היבואן לישראל לצורך כיסוי חובותיו אליו, ולפיכך טען כי מעמדו הוא של נושה מובטח.

 המשלח הבינלאומי ביקש לבסס את זכות העיכבון על הסכם בכתב שנחתם בין חברת אב קור בע"מ, אשר הינה חברת אחות של אבקור 10 (2009), לבין חברה אחות של המשלח הבינלאומי, ששם נקבעה זכות עיכבון. המשלח הבינלאומי טען כי גם הוא וחברת אבקור 10 הסכימו (בעל פה) לנהוג על פי אותו הסכם.

 בנוסף, טען המשלח הבינלאומי לזכות עיכבון מכח סעיף 5 לחוק חוזה קבלנות, משום שהמשלוח נמסר למשלח הבינלאומי לצורך ביצוע מלאכתו, והחוב שנוצר קשור לאותו המשלוח.

 פסיקת בית המשפט:

ביחס לעיכבון הסכמי-

בית המשפט קבע כי המשלח הבינלאומי לא הצליחה לבסס טענה של עיכבון מכח הסכם. בית המשפט חזר על כך שעיכבון מכח הסכם צריך להיות מפורש ובמקרה זה אין חוזה בכתב בין המשלח הבינלאומי לבין החברה החייבת שבו סעיף עיכבון.

בית המשפט קבע שלא ניתן להקיש באופן אוטומטי מהחוזה שנחתם בין החברות האחיות, לבין מהות ההתקשרות שבין המשלח הבינלאומי לחברה החייבת.

 ביחס לעיכבון מכח החוק-

בית המשפט אף דחה את טענת המשלח הבינלאומי לזכות עיכבון מכח סעיף 5 לחוק חוזה קבלנות. בית המשפט קבע כי חלקו הארי של החוב נובע מעסקת אשראי (הלוואה) שאינה קשורה בהכרח למשלוח הנוכחי, ולכן אין קשר ישיר בין החוב לבין המשלוח שלגביו נטענה זכות העיכבון.

 בשולי הדברים, דחה בית המשפט את טענת הספק מטורקיה, שטען כי הבעלות במשלוח שהגיע לישראל נותרה אצלו ולא עברה לחברה היבואנית.

 כמו כן, חייב בית המשפט את המשלח הבינלאומי בתשלום הוצאות משפט של 8,000 ש"ח.

 [פר"ק (מחוזי חיפה) 51618-11-11 קוטלר (מנהל עיזבון) נ' אבקור 10 (2009) בע"מ ואח', בבית המשפט המחוזי בחיפה, השופט אלכס קיסרי, החלטה מיום 13.9.12 לא צויינו שמות ב"כ הצדדים].

 מקרה קודם מדצמבר 2011

בפסק-דין שניתן בסוף שנת 2011 בבית משפט השלום בחיפה, קיבל בית המשפט טענה של מוביל ימי כי קמה לו זכות לעיכבון מכח הסכם (שטר המטען הימי), גם בגין חובות קודמים ולא רק בגין המשלוח הספציפי. באותו מקרה, זכות העיכבון בשטר המטען נוסחה באופן גורף, כדלקמן:

 "The carrier shall have a lien on the goods and any documents relating thereto for all sums payable to the carrier under this contract and for general average contributions to whomsoever due. The carrier shall also have a lien against the merchant on the goods and any document relating thereto for all sums due from him to the carrier under any other contract…".

 [ת.א. (שלום חיפה) 2832-02-09 דמקו לוגיסטיקה ישראל בע"מ נ' מיטלס טריידס נצרת בע"מ, פסק-דין מיום 21.12.11, השופטת נסרין עדוי. ב"כ הצדדים: לתובעת- עו"ד ש. פרידמן. לנתבעת- עו"ד שלופה ו/או י. גרייב]

 הערות:

זכות העיכבון מכח החוק נותנת בידי הנושים כח רב, ומאפשרת להם להפעיל מכבש לחצים על החייבים לצורך גביית החוב, גם ללא נקיטת הליכים משפטיים.

במסגרת הליכים של פירוק חברה, זכות העיכבון מקבלת משמעות נוספת, משום שנושה שבידו זכות עיכבון נחשב לנושה מובטח, ומעמדו עדיף על פני נושים בלתי מובטחים, היות והוא זכאי לקבל את חובו מתמורת מכירת הנכס שעליו הוטל העיכבון.

 

 

עו"ד גיל נדל עוסק בתחום דיני יבוא ויצוא, מסי יבוא ומסים עקיפים, חוזים בינלאומיים, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני. עו"ד נדל מרצה בפורומים מקצועיים רבים כגון מכון היצוא, לשכת עורכי הדין, ארגוני סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים, איגוד שלכות המסחר ועוד. לעו"ד נדל מדור קבוע בעיתון "תעשיות", במגזין PORT 2 PORT, ובפרסומים נוספים. חומר נוסף מאת עו"ד נדל ניתן להוריד באתר האינטרנט, בכתובת http://www.nadel-law.co.il האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.
מידע על ספרים מפרי עטו של עו"ד גיל נדל ניתן למצוא באתר האינטרנט: http://www.tradelibrary.co.il


מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב