זכות הייעוץ לפני חקירה -זכות גורלית 

                                         זכות הייעוץ לפני חקירה –זכות גורלית

מבוא:זכות ההוועצות

אחת הזכויות המהותיות הקיימת לחשוד ו/או נחקרו/או עצור הנה זכות ההיוועצות עם עורך דין,מדובר בעצם בזכותו של הלקוח להיפגש עם עורך דין פלילי ,בטרם ימסור את גרסתו ותגובתו לחשדות המועלים ע"י משטרת ישראל כנגדו.

זכות זו הנה זכות מהותית וחשובה ביותר ויש בכוחה להשפיע על גורל התיק כולו ,לפיכך אף החשיבות בשימוש בזכות מחד ושמירת הזכות מאידך ע"י חוקרי המשטרה.

בפרקטיקה הישראלית, זכות זו נמנעת מאלפי עצורים כול שנה ע"י תרגילי ומחדלי המשטרה ,מה שמוביל אף לתוצאה שבמרבית התיקים יש הודאות של הנאשמים ,הודאה בדרך כלל מובילה אף להרשעה.

במאמר זה אסביר על הזכות ,משמעותה ,תפקיד עורך הדין בשלב זה,חשיבותה והתוצאה אפשרית בפגיעה בזכות ע"י הרשויות.

חשוב להדגיש, כי כול אזרח במדינה עלול למצוא את עצמו יום אחד מוזמן לחקירה ו/או נעצר לצרכי חקירה בגין חשד למעורבות בפליליים ומכאן אף החשיבות העצומה בהכרת הזכות והשימוש בה.

מצוות המחוקק :זכות העצור להפגש עם עורך דין

בסעיף 34 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה מעצרים),התשנ"ו-1996 נקבע הכלל כדלקמן:"

(א)עצור זכאי להיפגש עם עורך דין ולהיוועץ בו.

(ב) ביקש עצור להיפגש עם עורך דין או ביקש עורך דין שמינהו אדם קרוב לעצור להיפגש עמו, יאפשר זאת האחראי על החקירה, ללא דיחוי.

(ג)  פגישת העצור עם עורך הדין תיעשה ביחידות ובתנאים המבטיחים את סודיות השיחה, אולם באופן המאפשר פיקוח על תנועותיו של העצור.

בפשטות הכלל (כמובן שיש גם חריגים) הנו כי עצור זכאי להיפגש עם עו"ד ללא דיחוי זאת בתנאים שמבטיחים סודיות.

חובת היידוע :

אחת הנגזרות של זכות ההיוועצות הנה חובת היידוע ,דהיינו חובתה של הרשות, בדרך כלל המשטרה, ליידע את הנחקר בהזדמנות הראשונה על זכותו להיפגש עם עורך דין.

יפים לעניינו דבריו של בימ"ש העליון בעניין זה.

"ראש לכול, מן הזכות היסודית של העצור להיפגש עם עורך-דין נגזרות ומשתמעות הזכות לקבל הודעה על קיומה של זכות זו והחובה המוטלת על הרשויות להודיע על-כך לעצור. מי שאינו יודע על קיומה של זכות, לא יוכל לנסות לממש אותה. ובמיוחד כך הוא משמדובר באדם שנעצר, ונפשו טרודה, ועשוי הוא שלא לדעת כיצד עליו לנהוג ומה עליו לעשות. אשר על-כן זכאי הוא העצור, ומחויבות הן הרשויות, שיודיעו לו על זכותו להיפגש עם עורך-דין.כאמור, זכות הפגישה של עצור עם עורך-דין נגזרת היא מזכותו של האדם לחירות אישית

ראה : בג"ץ 3412/91 עבדאללה סופיאן נ מפקד כוחות צה"ל באזור חבל עזה ואח .

ושוב בפשטות, קמה חובה על הרשויות, בדרך כלל חוקרי ושוטרי משטרת ישראל, להודיע לעצור על זכותו להיפגש עם עורך דין.

החשיבות במימוש הזכות :

ראשית ,כול אדם שנעצר מנותק מכול אחד ומחיו הקודמים ,הקשר היחידי שלו במהלך החקירה ועד להגשת כתב אישום, הנו עם עורך דינו ולכן יש משקל רב לקשר על המורל,הביטחון,ההרגשה האישית ,קשר עם גורם אמון כלשהו בשלב כה רגיש וקריטי בחיו של אדם.

שנית ,במהלך הפגישה מסביר עורך הדין ללקוח את האפשרויות בהם הנו יכול לבחור,בין אם שמירה על זכות השתיקה,מסירת גרסה מלאה ושתוף פעולה,העלאת טענת אליבי,וכיוב התאמת האפשרויות בהתאם לסיטואציה הספציפית .

שלישית,על חובת המשטרה להזהיר אותו בטרם יחקר,זכותו לחיסיון מפני הפללה עצמית החובה להטיח בפניו מהם החשדות כנגדו.

רביעית, יכול עורך הדין להסביר ללקוח את תרגילי החקירה הצפויים,כגון עימותים עם מעורבים,הכנסת מדובבים לתאו,האפשרות בשימוש בתרגילי חקירה פסולים ועוד.

כמו גם ,הסבר על הצפוי לבוא ועל זכויותיו כעצור,לשתף בקשר שיש לו עם בני משפחתו ועוד.

שימוש נכון של העצור/הנחקר בזכות זו ובתוכן הפגישה עם עורך הדין עשויה להשפיע רבות על המשך ההליך- משחרור מייד לאחר החקירה ועד לזיכוי בסוף ההליך המשפטי.!!!!

מנגד, העדר השימוש בזכות עלול להוביל להודאה מהירה ,הרשעה בסוף ההליך ולעיתים מאסר בפועל.

הפרקטיקה ותוצאותיה  :

במישור החיובי נתן לציין כי חלק משוטרי משטרת ישראל החלו להפנים את חובתם ליידע את החשוד על זכותו להיוועץ עם עורך דין ואילו אף מאפשרים לעורך הדין להגיע תוך זמן סביר לתחנה ומאפשרים את הפגישה בטרם החלה החקירה.

יחד עם זאת, במרבית המקרים השוטרים מבצעים את החקירה ומקבלים את הגרסה הראשונית (אשר כפי שצויין משפיעה רבות על המשך ההליכים),מוסרים את ההודעה -למשפחה או לעורך הדין או לסנגוריה הציבורית-הודעה זו  מבוצעת באיחור ובפועל נפגשים עורכי הדין עם הלקוח רק לאחר החקירה,מבלי להמעיט מחשיבות פגישה זו הרי שתזמון הפגישה הנו בעל משמעות גורלית כי גם אם לאחר הפגישה מוסר הנחקר גרסה שונה אזי גרסה זו עלולה לשמש לרעתו ויש חשיבות רבה לעקביות של הנחקר במסירת גרסותיו.

בעולם המשפטי ,ישנם מקרים בהם כתוצאה מאי מימוש הזכות ופגיעה בה מבטל בימ"ש את ההודאה אותה מסר הנאשם בחקירתו ,וכפי שנפסק העדר הודעה כדין בדבר הזכות להיוועץ בעורך-דין עשויה בנסיבות מתאימות להוביל לפסילת הודאה שמסר הנאשם בחקירה.

וכך פסק בימ"ש העליון בסוגיה זו : "חשיבותה של זכות הפגישה וההיוועצות עם סנגור בשלב החקירה נובעת מכך שככלל, חקירה על-ידי אנשי מרות מהווה סיטואציה מורכבת ולוחצת עבור כל מי שנחקר בתנאי מעצר כשהוא ניצב לבדו אל מול חוקריו. הדעה המקובלת היא כי זכות הייצוג וההיוועצות בעורך-דין מסייעת לשמירה על זכויותיהם של נחקרים, להבטחת הגינותם של הליכי החקירה ולמניעת ניצול לרעה של פערי הכוחות המובנים בין העצור לאנשי המרות החוקרים אותו. בהקשר זה, ניתן להצביע על מספר טעמים המצדדים בזכותו של העצור לייצוג משפטי בשלב החקירה: ראשית, היוועצות העצור עם עורך-דינו מסייעת לוודא כי העצור מודע למכלול זכויותיו, ובהן הזכות לחקירה הוגנת בלא שיופעלו עליו אמצעי חקירה פסולים, החיסיון מפני הפללה עצמית וכן זכות השתיקה. ההנחה היא כי עורך-הדין יקפיד על מתן הסבר לעצור בדבר זכויותיו בחקירה בלשון מובנת ופשוטה, וכן יבאר לו את המשמעויות הנלוות לאי מסירת גירסה בחקירת המשטרה. כבר נאמר בפסיקתו של בית-משפט זה כי: "הזכות לסנגור טומנת בחובה את האפשרות הלגיטימית שעורך-דין ייעץ לחשוד או לנאשם לשתוק ולא למסור כל הודעה למשטרה"

ראה: ע"פ 5121/98 טור' רפאל יששכרוב נ' התובע הצבאי

לסכום :  ממש/י את זכות ההוועצות-ייעוץ לפני חקירה.

כפי שנתן לראות ולהבין, כל איש ואישה עלולים למצוא את עצמם בבוקרו של יום בעיצומה של חקירה משטרתית, בהם הנם נחשדים בפליליים ,בעבירות קלות או חמורות .חמור מכך, הם עוכבו ע"י המשטרה או נעצרו ונלקחה מהם חירותם האישית,בשלב זה אחת מזכויות היסוד הנה הזכות להיוועץ עם עורך דין ,כמו גם החובה של המשטרה להודיע וליידע על קיומה של זכות זו,מימוש הזכות בזמן הנכון משמעותית ביותר וככל שעורך הדין נכנס מוקדם לתמונה כך כוחו לסייע עולה.

הוזמנתם לחקירה,נעצרתם -ממשו והתעקשו לממש את זכותכם להיפגש עם עורך דין פלילי בטרם תגיבו לחשדות והאשמות המועלות כנגדכם.!!!!

כותב המאמר:עורך דין דניאל כפיר ,מומחה בפליליים,בוגר אוניברסיטת תל אביב ושופט צבאי בדרגת רב סרן במיל".

אין בתוכן המאמר משום להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי .