גיל ההתבגרות: מתי הוא מתחיל ומתי הוא נגמר? 

גיל ההתבגרות, כלומר תקופת המעבר מילדות לבגרות, הרחיב בעשור האחרון את הטווח שלו באופן משמעותי. אם בעבר היה מקובל להגדיר את תהליך ההתבגרות כתקופה שמתחילה בגילאי 12-13 ומסתיימת בגיל 18 (עם הוצאת תעודת הזהות), במציאות העכשווית אין לאף אחד ספק שילדים מתבגרים הרבה קודם. כבר בגילאי 9-10 ניתן להבחין בניצני גיל המרי, ולמרבה הפלא התהליך אינו מגיע לנקודת הסיום בגיל מוקדם יותר מאשר בעבר ? אלא להפך. גיל ההתבגרות התארך, וכיום הוא נמשך לעתים עד אמצע שנות העשרים של האדם. מה זה אומר? שמעל עשור מחייהם חווים ילדינו את תהליך ההתבגרות, תהליך המאופיין בהתחבטויות נפש, שינויים הורמונליים, סערות רגשיות ויחסים סבוכים עם ההורים.
ישנן כמה סיבות להקדמת גיל ההתבגרות ולהארכתו, שבהכרח גם קשורות זו בזו. הנה הבולטות ביניהן:

1. המדיה וההתפתחות הטכנולוגית המואצת: זוכרים את עצמכם בגיל עשר יושבים בסלון ומשוחחים בטלפון עם חבר מהכיתה? בדרך כלל הייתם קובעים איתו היכן להיפגש או מזמינים אותו אליכם הביתה. היום התקשורת העיקרית מתרחשת, כבר בגילים צעירים, באמצעות האייפון והפייסבוק. בשביל מה להזמין חבר אם אפשר לקיים איתו תקשורת שלמה באס.אם.אסים, לדבר איתו בסקייפ ולהעלות תמונות אישיות מהילדות, פה ושם לשלב תובנות ובדיחות שרצות ברשת - ואולי גם איזו תמונה חושפנית או מביכה של כוכב ריאליטי תורן שהצלחתם לדוג ברשת. משחקי מילים, משחקי מחשב, משחקי כבוד, משחקי גרפיקה. תודו שזה הרבה פחות תמים מלדבר בטלפון הקווי או לשחק מונופול בחדר!  

ועוד לא אמרנו כלום על אתרי הפורנו, הבאנרים הפרסומיים ואפילו מהדורות החדשות שמפנים לסקס, סמים ואלימות במה רחבה ונגישה לכול ? גם לבני העשרה.   

2. אובדן הסמכות ההורית: לא כאן המקום להרחיב בנושא, אבל כל הורה מנוסה מכיר את הדילמה ההורית הזו על בשרו. אמרו לנו "לשים את הילד במרכז", לא לתת לו לבכות, להיות קשוב אליו 24 שעות ביממה, להכיל ולהכיל ולהכיל...ומה יצא? הוא לא שם עלינו! בטח שיתבגר מהר ולא ירצה לצאת מהבית. בשביל מה לצאת אם אמאבא מרעיפים עליו בגדי מותגים, מבשלים למענו וסוגדים לו על כך שהוא יפה ומוכשר גם בגיל 30?
   אגב, זה המקום להדגיש את חשיבות המרד בגיל העשרה. בניסיון לגונן על ילדיהם, הורים רבים מונעים מהם כל יצר של התמרדות. אך חשוב לדעת, אם זה לא יקרה בשלב הזה אז זה יקרה מאוחר יותר, במלוא העוצמה. לפעמים אפילו בתוך משבר גיל הארבעים.  

3. אובדן כישורים חברתיים: זוהי תוצאה ישירה למדי של סעיף 1 (בייחוד של התפתחות הרשתות החברתיות). לחלק מהמתבגרים יש אולי 400 חברים בפייסבוק, אבל לעתים גם לא חבר אמיתי אחד. אפילו הכנת עבודות ולמידה לבחינות בתיכון לא מצריכה מהם לגשת לספרייה עם חברים, בשביל מה יש גוגל?
   מכיוון שהם מבלים שעות ארוכות מול מסכים, הילדים לא רוכשים מיומנויות חברתיות באופן מספק. ואם לא די בכך, הרשת מאפשרת לדחיות ולהתעללויות בקרב בני העשרה להתרחש באין מפריע. התוצאה היא ניכור ותחושת בדידות שמלוות ילדים רבים כיום לאורך שנות התבגרותם, ואם כל כך "קר שם בחוץ" אז ברור שמוטב להשהות את סיום תהליך ההתבגרות ולהישאר מאחורי הסינר של אמא כמה שיותר שנים.     

4. הצבא, כן, הצבא: זה קורה בדיוק בשלב שבו הילד כמה לפשוט את התלבושת האחידה, לפרוץ את המסגרת ולצאת לגשש בעולם הגדול. אבל במקום להתחיל את "החיים האמיתיים" ולהתפנות סופסוף לגיבוש הסופי של הזהות העצמית והחברתית שלו, הוא נדרש לעטות על עצמו מדי חאקי ולהשתלב במסגרת חדשה ונוקשה עוד יותר מבית הספר (לפחות הטירונות היא כזו).

5. תלות כלכלית בהורים: אי אפשר להתעלם מ"המצב". כן, מצב השוק, מצב הנדל"ן, יוקר המחייה וכו' וכו'. להתבגר עוד קצת זה אומר לצאת מהבית, לשכור דירה בכמה אלפי שקלים בחודש ולבזבז את כל המשכורת על ארנונה וחשמל. גם אם מחליטים ללכת על זה, כמעט בלתי אפשרי שלא להישען על עזרה כספית (כולל קופסאות עם אוכל ביתי) מההורים. אחרת, זה לא רק לוותר על המפרום של אמא, אלא לוותר גם על קוטג' פשוט בחנות. אחרי הכול, מה נשאר להם מהמשכורת ממלצרות? בקיצור, אין פלא שהם מעדיפים להישאר עוד קצת ילדים מתבגרים, גם אם הם כבר סטודנטים בני 25.

גיל ההתבגרות של הדור הצעיר נמרח כמו מסטיק, אין ספק. אבל יש גם חדשות טובות: כיום, הורים מודעים יותר לתפקידם המשמעותי בחיי הילד. רבים מהם מקדישים חשיבה וזמן לבניית תקשורת חיובית ונכונה, דואגים לזהות בשלבים מוקדמים קשיים אובייקטיביים (כמו הפרעות קשב וליקויי למידה) כדי להקל על הילד ולקדמו, משתדלים לגלות מעורבות הורית בלי להתערב ולגונן יותר מדי, ולא מתביישים לקבל עזרה מקצועית או הדרכת הורים כדי למנוע בעיות חמורות יותר בעתיד. כמו בכל דבר, יש כאן עניין של מינון. ברגע שנמצא שוב את המינון בין "לשחרר" לבין "לגונן", בין "להכיל" לבין "להציב גבולות" ? בתוך המציאות החדשה שנוצרה בעשור האחרון - נוכל לתמוך בילדינו ולהעניק להם כלים אידיאליים לחוות תהליך התבגרות תקין ולא ארוך מדי.