פרסום - איך זה בדיוק התחיל? 

כל העניין הזה של הפרסום, איך זה התחיל? אם אתם חובבי היסטוריה ובאותה נשימה מתעניינים בעולם הפרסום, אין זה אלא הגיוני שתמצאו עניין במקבץ המילים הזה שהכנו במיוחד עבורכם. לפני שנמריא למצריים לביקור בעולם הפרסום המאוד ראשוני שהתחיל שם לפני... הרבה שנים, חשוב שנבין שפרסום הוא צורה של תקשורת שיווקית שבאה לעודד או לשכנע קהל קונים פוטנציאלי לנקוט בפעולת רכישה. ברוב המקרים, התוצאה הרצויה היא להניע את ההתנהגות הצרכנית בכיוון המוצר שלנו (המפרסמים) אם כי ישנו גם סוג שונה קמעה של פרסום פוליטי ואידיאולוגי.

באנגלית המילה 'Advertising' – פרסום, מקורה בלטינית, 'Ad-Vertere'שפירושה החופשי בעברית הוא "לכוון את המחשבות". זה בדיוק מה שפרסום עושה – נותן לאדם כיוון מחשבה חדש או מחזק כיוון מחשבה רצוי כלפי המוצר שאנחנו מפרסמים.

בואו נדסקס רגע את המושג הנפוץ מאוד בקרב מפרסמים ומתפרסמים – 'מיתוג'. לעתים קרובות מפרסמים מסחריים מבקשים לייצר צריכה מוגברת של המוצרים או של השירותים שלהם באמצעות מיתוג, שכרוך בתמונה, איור ואו שם של מוצר, חברה או עסק במאמץ לקבע תכונות מסוימות של המותג במוחם של הצרכנים. זה היה משפט מסובך? אז הנה הגרסה המקוצרת שלו – מיתוג זה כשמורחים קצת צבע על צורה כלשהי שאמורה לסמל מסר כלשהו. השילוב בין 'סלוגן', שם ו'לוגו' הוא הסטייק של עולם המיתוג. מה שמוביל אותנו היישר לרחמה של ההיסטוריה הפרסומית. האמת? זה לא מוביל אותנו, אבל צריך איכשהו להגיע למנה העיקרית לשמה התכנסנו.

פרסום! איך לעזאזל זה התחיל??

הפרסום המודרני נולד בשנת 1920 כשהחליטו לפרסם מוצרי טבק במסגרת קמפיין שהוביל אדוארד ברנייז - אוסטרי-אמריקאי שהיה חלוץ יחסי הציבור והפרופגנדה בתחילת המאה ה-20. יש האומרים שהוא מייסד הפרסום המודרני של שדרת מדיסון, יש גם האומרים שלא, אך אין חולקים על כך שהוא אבן הפינה של יחסי הציבור המודרניים. הרבה שנים לפניו, המצרים השתמשו בפפירוס כדי ליצור מודעות מכירה וכרזות קיר. יתרה מזאת, פרסומות עתיקות וקמפיינים פוליטיים כבר נמצאו בהריסות פומפיי ובעולם הערבי של אותה תקופה. פרסום 'אבדות ומציאות' על גבי פפירוס היה נפוץ ביוון וברומא העתיקה. גם ציורי קיר למטרות פרסום מסחרי הן ביטוי לצורת פרסום עתיקה, שניתן למצוא עד היום בחלקים רבים של אסיה, אפריקה ודרום אמריקה. אם זה לא מספיק עתיק בשבילכם, קבלו את העובדה הבאה: עוד באלף הרביעי לפני הספירה נמצאו שרידי ציורי קיר שחשודים כפרסומות העתיקות ביותר. זו האמת, ההיסטוריה מלמדת אותנו כי 'שלטי חוצות' הן הצורה העתיקה ביותר של עולם הפרסום. למרות שלפעמים נדמה שכן, 'רימקס' לא המציאו את זה.

כשעיירות וערים שלמות החלו לצוץ ולהתפתח בימי הביניים, עוד כשרוב האוכלוסייה לא הייתה מסוגלת לקרוא, בעלי מקצוע כמו סנדלרים, חייטים, צורפים או נפחים נהגו להשתמש בציורים ובאיורים שהציגו בפשטות את המלאכה שלהם. חליפה, כובע, שעון, יהלומים, פרסת סוס, נר או אפילו שק קמח היו מתנוססים על שלטי הפרסום שלהם. פירות וירקות שנמכרו בכיכר העיר היישר מגב עגלות הסוסים פורסמו באמצעות מערכת כריזה אנושית - נערים שזעקו ברחבי העיר את מלאכתם ואת מיקומם של בעלי המלאכה שהעסיקו אותם בסוג של טלמרקטינג עתיק. נכון, בדיוק כמו בשוק הכרמל כיום.

כשהקריאה הפכה לצורך ברור ומערכת החינוך העתיקה התגייסה לכך, וכשתעשיית בתי הדפוס החלה לגדול, עולם הפרסום התפתח לכרוזים, פליירים ופוסטרים של ממש, במיוחד במאה ה-18 כאשר פרסומות החלו להופיע בעיתונים השבועיים של אנגליה. פרסומות מוקדמות אלה שימשו בעיקר כדי לקדם ספרים ועיתונים, שהפכו יותר ויותר נפוצים עם התקדמות עולם הדפוס והיכולת של כלל האוכלוסייה לקרוא, אך גם לקידום תרופות, שהביקוש להן הלך וגדל ככל שהמגפות החריבו את אירופה האנטישמית יימח שמה.

בין אם מאמר זה היה לצנינים בעיניכם (או למעדנים), צפו לפרסום מאמר נוסף שיסקור את התפתחות עולם הפרסום במאות ה-19 וה-20 – ממש בקרוב.