מה עושים בערב כל כך ארוך? 

יש לי שאלה אליכם- כמה אוהבים את הילדים שלהם?

אני מניחה שבהערכה גסה- כולכם, לא מפתיע. אבל, לכמה מכם יש עוד את האנרגיה שיש לילדים בשעות הערב? כשכבר חושך וקר בחוץ, שאי אפשר ללכת לגינה או לרכב על אופניים או איזה טיול קצר( במקרה שלי לסוסים של שמשון)?

אני בשעות האלו כבר די סחוטה, האנרגיות כבר בירידה ואפילו הקפה לא תמיד מצליח להעלות את אותן בחזרה.

אבל גמדי הבית עדיין בשיא העוז והעיזוז, מחפשים מה לעשות:" מה הולכים?" שואל בן השנתיים, "אימא מה אפשר לעשות?" אז מזמינים את השכנה עם הקטן שלה לקפה- שתינו צריכות לתדלק, מזמינים לגדול 2 חברים ומקווים לטוב, להעביר שעה וחצי בלי הצורך להיות צוות הווי ובידור.

אחרי 20 דק' של הסתגרות בחדר והפיכתו למוסך מורשה של- יו ניים איט- מגיע משפט המחץ שמפיל כל הורה:" אימא משעמם לנו, אין לנו במה לשחק" ושלא תהיה אי הבנה- כל החדר וחדר העבודה מלאים במשחקים,פאזלים,גיבורים,מכוניות ועוד ולהם אין במה לשחק.

החלטתי לשלוף את אחד המשחקים החדשים שטרם שוחקו.

יש חברים, יש שיעמום, אין חצר- אחלה פתרון.

הוצאתי להם את :" קופים וחוטפים"- נשמע מצחיק, מהנה ואולי קצת נעבוד על הקטע של הזיכרון ופתירת בעיות וכד'.

פתחנו את האריזה, כל אחד בחר לו קוף זרקנו את הקובייה והתחלנו, בהתחלה הילדים לא היו מספיק זריזים, לא קלטו איפה הציפור ואיך הגורילה יכולה לנצח במקומם- אבל אחרי כמה זריקות הם קלטו את הפרינציפ והעיפו אותי מהסבב:" את לא משחקת מהר מספיק" וזהו, השתלטו על השטח ועל המשחק ואני חזרתי לקפה.

מידי כמה דקות שמענו את הצחוק וההנאה, בדקנו לראות מה הם עושים- והם המשיכו לשחק את הקופים וחוטפים, מידי פעם הגורילה ניצחה, או ששמענו את הילד שזכה בציפור המזל וקיבל עוד סיבוב.

אנחנו עם הקטנים היינו בסלון עברה שעה ולא שמנו לב בכלל, האמהות באו לאסוף את השלל והם סיפרו שכל כך נהנו וגם הם רוצים קופים... עכשיו לכי תסבירי לאמהות שאין לך באמת קופים בבית ולא קראת לילד שלהם קוף, הראנו את המשחק, הסברנו וקיבלנו הזמנות לעוד 2 משחקים כאלו.

עכשיו גם לילד שלי וגם לחברים שלו יש גורילה וציפור והם אוכלים פירות.

מסקנה- אמנם יש להם המון מרץ אבל אפשר להושיב אותם למשחק שגם יצחיק אותם וגם יוסיף מעבר.