היפוך תפקידים במשפחה - כאשר ילדך הופך להיות ''ילד הורי''
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

היפוך תפקידים במשפחה - כאשר ילדך הופך להיות ''ילד הורי'' 

מאת    [ 18/11/2012 ]
מילים במאמר: 1237   [ נצפה 2493 פעמים ]

 
 

כאשר ההורים של ג. התגרשו לפני למעלה משלושים שנה, ג. היה בן 13  והצעיר ביותר במשפחה בת ארבעה ילדים, שאר הילדים היו מבוגרים יותר, כך שהוא נשאר היחידי עם אמו והיווה עבורה משענת ומקור תמיכה יחידי.

אחיו של ג. בגרו, בנו את חייהם: רכשו השכלה, התפתחו מקצועית, בנו קריירה, נישאו והפכו להורים. ג. אף הוא התבגר, אבל התפתחותו התעכבה. הוא נשאר להתגורר עם אמו, מצא עבודה בקרבת הבית וכל כולה היה מכוון להתאים עצמו למילוי צרכיה של אמו. ג. הפך ל"ממלא מקום" של האב שנטש.  

ג. בילה את שלושת העשורים הבאים בחייו באיתור והענות לצרכי אמו. כאשר נישא, הוא הרחיק לכת ומצא דירה בשכנות אליה כדי שיוכל להמשיך לתמוך ולהענות לה בכל עת שתזדקק לו, יחד עם זה ידע לעשות הפרדה חלקית בין משפחתו החדשה וצרכיה לבין אמו וצרכיה, מצב אשר יצר קונפליקטים תמידיים בין הצורך להענות לאמו לבין הצורך לרצות את אשתו. ג. התקשה להגדיר את צרכיו שלו, הדרך היחידה להגדיר את צרכיו הייתה באמצעות סיפוק צרכי האחרים "אני צריך שכולם  יהיו מרוצים, זה מה שעושה אותי מאושר...".

פעמים רבות כאשר מתרחשים גרושין או מוות של בן זוג, אחד הילדים "תופס" את מקומו. מבבחינת תאוריות במערכות משפחתיות, הדברים הגיוניים לחלוטין. כאשר אחד מחברי המערכת המשפחתית עוזב, יהיה אחר שיפסע קדימה ויתפוס את מקומו. זו דרכו של הטבע לשמור על תחושת האיזון. המונח המדעי למצב זה הוא "הומאוסטזיס" - איזון רגשי. דהיינו, להפחית מתחים נפשיים ולשמור ככל האפשר על איזון נפשי. בנוסף, הטבע לא אוהב וואקום, לכן כאשר נוצר חלל גדול של אמא או אבא חסרים, באופן אוטומטי ולא מודע, מישהו מבני המשפחה הקרובה מזדרז למלא חלל זה. לרוב, מי שלוקח על עצמו את התפקיד הוא האח הבכור או הילד החזק מבין האחים במשפחה. התפקיד כולל: לטפל, להאכיל, להכיל, לגלות אחריות, להקשיב, לכוון, לתת עצה, להעניק תמיכה רגשית להורה ועוד. למרבית הילדים אין את היכולת לעמוד בכל המטלות הללו הן מבחינה חברתית והן מבחינה רגשית-התפתחותית זאת משום שטרם הגיעו לבשלות נפשית הנדרשת לצורך מילוי משימות אלה.

הורים שצרכיהם הרגשיים נענים על ידי אחד הילדים מאמינים כי שני הצדדים נהנים ומתוגמלים ממצב זה: מבחינת ההורה הצרכים הרגשיים שלו מסופקים ומבחינת הילד, הוא זוכה להעצמה, העדפה ואהבה. להורים אלה קשה להבין שיש מחיר וקושי בהתנהלות זו. יש לכך יותר השפעות והשלכות שליליות מאשר חיוביות - בטווח הקצר ובטווח הארוך.  השפעות תפקיד "ילד הורי" מלוות לכל אורך החיים. עבור מרבית הילדים, להיות בתפקיד המבוגר הוא מעמסה כבדה שאינה מותאמת ליכולותיהם הרגשיות.

במקרים רבים, שיתוף ילד בקשיים ובבעיות (שאין לו כישורי התמודדות ונסיון חיים כיצד להתמודד איתם) גורם לתחושת אין אונים, אשמה ותסכול. במקום שילד יבנה הערכה ובטחון עצמי, יעסוק בנושאים המתאימים לבני גילו, הוא חי בתחושה  שמצפים ממנו למענים של מבוגרים ואין לו תמיד את היכולת הרגשית והפיזית להענות לצרכים אלה. תסכול כזה עלול  לגרום  להורדת הערך והבטחון העצמי.

לעיתים, כאשר ההורים נמצאים בסכסוך או בהליכי גרושין, הם מגייסים את הילדים למאבק בהורה האחר. ישנם ילדים המסוגלים "לשמור" על עצמם ולהמנע מלהכנס למאבק זה ולהזדהות עם אחד ההורים. אך, ישנם הילדים האחרים, אחד או יותר, אשר הופכים להיות "שותפים" מלאים למאבק נגד ההורה האחר. הם משתפים פעולה עם ההורה אותו הם מזהים כקורבן, הופכים להיות "בן/בת זוג חלופי" ומאבדים את יכולתם לנפרדות רגשית ופיזית.

כאן המקום להזכיר כי  לא תמיד ההורים הם אלה המטילים  את התפקיד על ילדיהם. פעמים רבות ילד מזהה את הווקום שנוצר, מזהה צורך מציאותי (לפחות זה מה שהם חושבים) ומציע, מילולית או מעשית, למלא את המקום. לכל סיפור שאני שומעת על הורה שנשען יותר מידי על ילד, אני גם שומעת על ילד הרוצה להיות "המבוגר האחראי", "האבא של הבית", "האמא של הבית",  וכדומה.

מערכות היחסים בבגרות מושפעות מהעובדה שהאדם היה "ילד הורי".  התלות ההדדית שמתפתחת בין ההורה לילדו עלולה לגרום לכך שהילד יהיה עסוק באתור, זיהוי וחיזוי  צרכיו של ההורה, בלי יכולת לזהות את צרכי עצמו. לדוגמא: בת שמאוחר יותר הופכת לאשה עלולה לדכא את צרכיה שלה ולא לומר מה הם, משום שלא היה להם מקום במערכת ממנה הגיעה. הדבר מביא לתחושות כעס, זעם עד כדי ניתוק והתרחקות רגשית. אשה כזו הורגלה לבדוק מה האחר צריך ולא עולה בדעתה לבדוק למה היא זקוקה.  יש להניח כי, אם אשה זו הייתה מביעה בקול למה היא זקוקה, בן הזוג שלה היה נענה לצרכיה (לפחות חלקית) אבל לבקש או להביע את צרכיה אינו נמצא בלקסיקון שלה.

גברים המגיעים ממערכות יחסים כנ"ל, עלולים להפוך לחסרי עמוד שידרה פנימי. הם אנשים מרצים העסוקים במילוי צרכי בת הזוג שלהם ומרגישים מלאי סיפוק וחשיבות בעשותם כך. גם הם לא מעזים להביע את צרכיהם הרגשיים והקונקרטיים. יתקשו לנהל מערכות יחסים שיוויוניות משום שהם ייצרו סוג של קשר הורי גם עם בן הזוג.

מה אומרים המחקרים?

הפיכת ילד בן 11 או בן 17 לחבר, "בן זוג", יועץ וכדומה משמעותו הפיכת ילדך "לילד הורי". במחקרים נמצא כי מדובר במצב שאינו מותאם לצרכיו וגילו של הילד ומהווה פגיעה בהתפתחות התקינה שלו עם השלכות לטווח הארוך.  מדובר במצב שבו, בדרך כלל, הילד איננו מקבל במידה מספקת  את צרכיו הרגשיים להם הוא זקוק כדי להתפתח לבוגר המתפקד היטב במישור הרגשי והתפקודי. אנשי  מקצוע שחקרו את הנושא התייחסו אליו כאל פגיעה רגשית בה לילד לא הייתה כל בחירה, אלא תפקיד שהוטל עליו. הילדים מרגישים שאין להם כל ברירה אלא להיות שם עבור ההורה הנזקק.

היפוך תפקידים עשוי להיות זמני ולנבוע גם מסיבות אובייקטיביות ובלית ברירה, לדוגמא כאשר הורה חולה, מובטל או נמצא במצב רגשי מעורער וכדומה. אך במרבית המקרים מדובר במציאות קבועה שבה ההורה אינו מייחס את החשיבות הראויה לכך שהמצב עלול להביא לפגיעה בילד. לעיתים ההורה מרוכז  בקשייו שלו, "שוכח" או לא מייחס חשיבות  לגילו של הילד ומתייחס אליו כאל מבוגר לכל דבר ועניין.

ישנם הורים הרומזים ומאותתים לילדיהם על הזדקקותם להם.  אחרים, דורשים מפורשות ובאופן חד משמעי להיות מקור תמיכה ולבצע מטלות שאינן מותאמות לגיל הילד. יש לזכור שחשוב לפתח אצל הילד אמפטיה למצוקה של האחר, שיתוף ואיכפתיות לצד יכולת לעזור בבית כאשר זקוקים לו. אבל חשוב שהדברים יהיו פרופורציונליים ומותאמים כדי שיוכל לשאת במטלות הנדרשות.

ילד הורי חווה "בגרות מדומה". הילד לא באמת בוגר אלא סיגל לעצמו התנהגויות של אדם מבוגר ?דאגה ורגישות מיוחדת לצרכי ושלום  ההורה, כמנגנון הישרדותי. הילד לומד שעל ידי הטיפול בהורה הוא זוכה למשוב וחיזוק חיובי, חש מועצם, מועדף ורצוי. אך זה תמיד מותנה ביכולתו לספק את צרכי ההורה.

מספר שאלות אשר הורה יכול לשאול את עצמו אם הוא נשען על ילדו ייתר על המידה:

* האם אתה מוותר על תוכניות עם חברים,  עמיתים וכדומה  כדי לבלות רק עם הילד שלך?

* האם אתה משתף את הילד בכל הנוגע לנישואין, לגרושין ולקשיים כלכליים ורגשיים,  יותר משאת/ה עושה זאת עם חברים קרובים או משפחה קרובה?

* האם אתה נמנע מללכת לטיפול, למרות הקשיים הרגשיים, משום שהילד שלך מהווה עבורך משענת, מקור נחמה ומישהו לחלוק איתו את קשייך?

* האם אתה אומר לילד, לעיתים קרובות, כמה הוא עוזר ותומך בך ריגשית. אמירות בסגנון: "לא יודע/ת מה הייתי עושה בלעדייך, את/ה החבר/ה הכי טוב/ה שלי בעולם...".

* האם הילד שלך מוותר על פעילויות עם בני גילו כדי לא להשאיר את ההורה לבד.

* האם הילד שואל שאלות על הנישואין, הגרושין, המצב הכללי ומגלה דאגה מתמדת  למצבך הרגשי.

* האם הילד עוסק בנושאים המטרידים מבוגרים ומאמץ טרדות ומועקות המעסיקות מבוגרים.

במידה וחלק מהסימנים מתקיימים בדינמיקה שבינך לבין אחד מילדייך, ייתכן וישנו קושי וזה הזמן לפנות לעזרה מקצועית כדי לשנות מצב זה. כדאי לפנות לטיפול בטרם דפוס הילד המטפל בהורה נעשה דפוס קבוע. קבלת עזרה כזו תתרום לכך שתנהל מערכת יחסים בריאה ומותאמת לצרכי הילד, צריכיך שלך יענו על ידי איש מקצוע או מבוגר אחר שעשוי לסייע לך. חשוב שההורה יהיה מודע להתנהגותו ולהשלכות שיש לו על הילד ועל עתידו במערכות היחסים העתידיות.


חוה אוסטרובסקי, עובדת סוציאלית קלינית-מדריכה MSW. בעלת קליניקה פרטית במרכז הארץ. עובדת עם יחידים זוגות ומשפחות, הנחיית קבוצות, הדרכת הסטודנטים והדרכת עובדים סוציאליים. נסיון רב במסגרת שרותי בריאות הנפש הציבוריים. פייסבוק: https://www.facebook.com/havaosMSW

אתר: טיפול פרטני (אישי), זוגי ומשפחתי | טיפול זוגי במרכז הארץ

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב