מיסוי צדיקים - תיאולוגיה ומיסוי - בעקבות הסכם הפשרה בין רשויות המס וה-בבא-אלעזר
דף הבית  >> 
 >> 
הרשם  |  התחבר
מאמרים

מיסוי צדיקים - תיאולוגיה ומיסוי - בעקבות הסכם הפשרה בין רשויות המס וה-בבא-אלעזר 

מאת    [ 10/11/2005 ]
מילים במאמר: 1131   [ נצפה 3525 פעמים ]

 
 
לאחרונה נתבשרנו כי היועץ המשפטי לממשלה נתבקש לקבוע כללים למיסוי הכנסותיהם של רבנים ואדמו"רים מתרומות. פניה זו אל היועץ המשפטי לממשלה הינה בעקבות הפשרה בפרשת הבבא-אלעזר, מבאר שבע, הוא רבי אלעזר אבו-חצירא.
לפי הידוע מהעיתונות, במסגרת הסכם פשרה בין רשויות המס לרבי אלעזר, הסכים האחרון לשלם, 15 מיליון שקלים והתחייב לתרום 5 מיליון שקלים נוספים, זאת תוך שאין הוא מודה בחשדות נגדו על קיום עסק למתן ברכות.
הסכם פשרה זה מהווה את גולת הכותרת במאמציה של הנציבות כנגד "כלי קודש" שונים, ביניהם עורכי חופות ומוהלים המקבלים תמורה כנגד מלאכתם. עם זאת לדעת כותבי שורות אלו, אין רשויות המס בטוחות בהתייחסותן לנושא מורכב זה כדוגמת פרשת הבבא-אלעזר; וגישתן מלמדת על מבוכה כללית בתחום.
ניתוח ערכי של הסוגיה, מפלג גם מומחים דגולים, ולא בכדי. אין לנושא פתרון חד וחלק בשיטת משפטינו המתקדמת.
תופעת ה"צדיקים" ומחלקי הברכות בישראל הינה תופעה נפוצה שלא כאן המקום לעמוד עליה. על-פי הערכות שונות מגלגלת "תעשיית" הברכות מאות מיליונים.
בין באי ביתם ומקבלי ברכותיהם נמצאים מאות אלפים ובכללם ראשי ממשלות לשעבר, שרים וחברי כנסת, כמובן שלא תמיד מדובר באנשים דתיים.
הללו מעריכים את אישיותו וברכתו של הרב/הצדיק ובאים פעם אחר פעם לשמוע את דבריו. לדעתנו על-מנת להימנע מהמבוכה הכללית השוררת, יש להגדיר כראוי את ה"שחקנים" הפועלים בתחום ולחלקם לשני סוגים עיקריים.

הבחנה בין סוגים שונים של "צדיקים":
הסוג הראשון, אלו "צדיקים" שעבור ברכתם, עצתם או קמע שנוצר על ידים נדרש ה"מאמין" לשלם במיטב כספו. מדובר בשירות המותנה בתשלום. סירוב למתן התשלום ימנע את קבלת השירות. פעמים רבות מדובר במפגש חד פעמי בין המאמין לרב/יועץ, ומדובר בבעיה ספציפית הצורכת פיתרון. במקרים כאמור נראה שניתן שירות אותו יש למסות. יתירה מכך, במקרים כאמור גם אם מדובר בחסידים חוזרים מדובר בהערכה לשירות וליכולת אותה הציג הרב/הצדיק ואין זה שונה מקוראת עתידות בקפה או בקלפים אשר מאמיניה סוברים כי היא מדייקת בתחזיותיה ולכן חוזרים פעם אחר פעם ומשלמים במיטב כספם.
מנגד, קיים גם סוג שני. הללו נותנים ברכתם ועצתם בחינם, אינם דורשים מאום בתמורה ואף אינם מצפים לתמורה כלשהי. בין באי חצרם ניתן פעמים רבות לזהות מחזוריות, אנשים רבים המגיעים פעם אחר פעם לבקש עצה, להתברך או סתם לראות את ה"צדיק". הללו מעריכים את חכמתו של הרב את ידענותו בתחום לימודי הקודש ואת מידותיו האישיות. במקרים כאמור יש ובין האנשים הבאים לקבל ברכה עצה וכו' אף כאלו המשאירים סכומי כסף. לטענת חלק מרשויות המס ייתכן כי יש לראות בכך "עסק" של מתן ברכות. הסקטור הפרטי ואחרים בנציבות סוברים כי בחינת נסיבות מקרה היפותטי מסוג זה מצביעה על תוצאה אפשרית אחרת. הדברים אינם ברורים.
א. אנשים רבים נכנסים לקבל את ברכתו של הרב (מדובר במאות ואלפים) ורק מעטים משאירים מכספם במקום; ב. "השירות" אינו מותנה בתשלום ופעמים רבות נמצאת הקופה בה נאסף הכסף מחוץ לחדרו של הרב; ג. אין איש יודע האם וכמה הוכנס לקופה; ד. אין וודאות לקבלת תשלום; ה. האוירה בחצר הצדיקים אינה מכוונת ליצירת ציפיה לקבלת תשלום; ו. אין מדובר בשירות אשר בשלו ניתנת תמורה; ז. הסיבות בשלן נותן המאמין מכספו לרב הן רבות ומגוונות. יש מי שרואה זאת מחובתו הדתית בשל המצווה "לכבד את התורה ואת לומדיה". יש מי שרואה זאת בדומה למצוות צדקה (ראו בספרם של חסידי ברסלב ליקוטי מוהרן תורה ד'). המאמין רואה לו כזכות מצב בו הרב נהנה מכספו ואין הוא מתנה את התשלום בקבלת ברכה ייעוץ או כל טובת הנאה אחרת. המדובר בכספים שנועדו להביע הערכה, ולהוות סוג של מתנה. לתשלום כאמור אין מקור בפקודת מס הכנסה ואין הוא ניתן ב"תמורה". כפועל יוצא לא יוכל תשלום זה להיחשב כהכנסה לצורך הפקודה או כעסקת שירות לצורך מע"מ. עם זאת נדגיש: במסגרת יחסי צדיק - חסיד, קיים סוג נוסף של תשלומים; הכוונה לתשלומים הניתנים לרב מתוך הכרה כי הוא יעשה בהם שימוש לצרכים ראויים. במקרה כאמור אין המדובר בעסק אלא ביחסי נאמנות, עם זאת לא ניתן יהיה לעמוד על מטרות הנאמנות והנהנים בה היות והללו נתונים כולם לקביעתו הבלעדית של הרב. כמו כן לא ניתן יהיה לאבחן בין תשלומים אלו לתשלומים אותם מקבל הרב מכוח הערכה גרידא היות ואין דבר המבדיל בין אלו לאלו מלבד מחשבתו של נותן התשלום.
מלבד האמור לעיל, באשר לתחום המס, יש לזכור כי עלולה לעלות טענה בדבר פגיעה בחופש הפולחן. ניקח לדוגמה מקרה מוכר של רב בעל חצר גדולה בירושלים האוסר על תלמידיו וחסידיו להשאיר כסף לאחר פגישותיהם עימו. חסידיו של הרב מצאו כביש עוקף להוראה זו. בחג הפורים בו מחויב הרב לקבל משלוח מנות שולחים לו הללו לא רק עוגות ויין אלא גם נכסים שממכירתם ומהשימוש בהם יוכל הרב להתפרנס כל השנה ואף לפרנס אחרים. האם מעתה יתחילו רשויות המס למסות גם משלוחי מנות בפורים?.
שיטת המס בישראל מכירה בקיומם של תשלומים שאין למסותם. תשלומים ללא מקור, תשלומים שאינם הכנסה בידי בעליהם דוגמת מתנה מבן לאב או מאב לבן. נציין, יחסי רב וחסיד דומים פעמים רבות בעיני הצדדים ליחסי אב ובן. בנוסף הכירה הפסיקה בעמ"ה 50/90 עניין ויזרע יצחק גם באפשרות שגוף שאינו עסק יגבה כספים עבור שירותים אותם הוא מבצע, זאת מבלי שהדבר יפגע בסיווגו הקודם (באותו מקרה מלכ"ר), כך נעשה הדבר בבתי חולים וכך במוסדות להשכלה גבוהה, הכל בהתאם לכוונת הגוף המדובר ובמבנהו הכלכלי תקציבי (עם זאת נזכיר, שלדעת כותבי שורות אלו במקרה דנן של חצרות צדיקים מהסוג השני אין מדובר ב"שירות" או "עסק" כהגדרתם בחוק).
בשולי דברינו נציין, כי באותו עניין של חצרות צדיקים, עולים שמות נוספים של רבנים העוסקים בייעוץ רפואי, דוגמת הרב אלימלך פירר. מקרים אלו אינם סבוכים כקודמיהם, ומעיקרם אין בין אלו לאלו דמיון. במקרים כאמור לא מדובר ב"חסידים" אלא באנשים הבאים לקבל ייעוץ מקצועי אין מדובר בהערכה לאדם אלא בהערכת השירות הניתן על ידו. אנשים דוגמת הרב פירר הינם אנשים ללא הכשרה רפואית אשר במהלך השנים קנו ידע רב בתחום הרפואה, הן ידע מהותי; והן ידע טכני דוגמת מי הם המנתחים הטובים בכל תחום, כמה ניתוחים מסוג פלוני ביצע רופא אלמוני ומה היו תוצאות ניתוחים אלו. מדובר בידע מקצועי אשר ניתן ללא תמורה, אך פעמים רבות יש ברצונו של מקבל השירות ליתן תשלום. תשלום כאמור ניתן באופן ישיר לשירות ולכן מהווה לכאורה הכנסה, כפי שנקבע בע"א 136/67 בעניין אליהו ברזל. עם זאת במקרים כאמור ניתן לפתור את המחלוקת עם רשויות המס באופן קל ופשוט. בשונה מאותם צדיקים עליהם דיברנו לעיל, הרב פירר ואנשים דומים בתחומו מנהלים עמותות ועומדים בראשם. העמדתה של קופת צדקה עבור העמותה אשר תוצב בחדרו של הרב המייעץ, תפטור את בעיית סיווגם של הכספים. הכספים האמורים יועברו כולם ישירות לעמותה ולא יעברו כלל תחת ידיו של הרב המייעץ.
לסיכום: על כל מקרה להיבחן לגופו. לדעתנו, רצוי כי מנהלי חצרות צדיקים ואדמו"רים יאמדו את מצבם האם נופלים הם בתחום "עסק" בתחום "העדר חבות במס", או בתחום ה"פטור". בנוסף, אומדן מקצועי כאמור יכול ויקנה להם חסינות מחשדות פליליים כפי שנקבע בע"פ 1182/99 עניין פרומדיקו, שם נקבע כי הסתמכות בתום לב על חוות דעתו של מומחה מס יכולה להעביר את החשדות מהמישור הפלילי לזה האזרחי. במקרה בו מדובר באישיות רוחנית בכירה דוגמת אדמו"ר או צדיק ידוע אחר, פרסום שלילי הינו חלק מאמצעי הלחץ המצויים בידיהם של רשויות המס במהלך המשא ומתן. אישיות רוחנית כאמור רגישה לפרסומים מסוג זה.

(הרשימה הינה על דעת המחברים בלבד ואינה מייצגת את דעת העורך או עמדת גורם רשמי כלשהו).
עורך דין אריה ליבוביץ - אודות כותב המאמר:
עוסק במיסוי בינלאומי, מיסוי נאמנויות, מיסוי מקרקעין, מע"מ, ירושת וצוואות - לרבות הלבנת הון, מיסוי יהלומנים, מיסוי ענף ההי-טק, רילוקיישן( relocation) ועוד.
מחבר הספרים: "אמנות מס - 111 טבלאות השוואה"; אנציקלופדיית אמנות מס כרך ב'; "נאמנויות ומיסוי נאמנויות" ; '"חוק מס הבולים"; סדרת ספרי מס ערך מוסף (כרכים א'-ד'); בעל מדור קבוע: לתכנוני מס בירחון "ידע למידע". ובעיתון "ליצואן" של מכון היצוא הישראלי, מחברם של עשרות פרסומים בירחונים מקצועיים; מרצה ב: לשכות עורכי הדין, רואי החשבון ומכון היצוא הישראלי. מ"מ יו"ר ועדת המיסים וסגן יו"ר ועדת הנאמנויות בלשכת עוה"ד בת"א.
ליצירת קשר - טל: 077-7051717; E- mail: aryetax@gmail.com; סלולרי: 599600 - 0544, מקור המאמר באתר המשרד - http://www.atax.co.il



מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב