הטרדה מינית או הטרדת שווא ? 

רבים מאלו אשר מצאו עצמם נאשמים או מוטרדים מעצם קיום הליכים בתחום זה ידעו לומר לנו כי לא היו דברים מעולם וכי גם אם היה ניסיון חיזור כזה או אחר או אמירת מחמאה כזו או אחרת, בוודאי שלא הגיע הדבר לידי "הטרדה מינית".

אומר כבר עתה כי אני מתנגד לפגיעה שלא כדין בעובד או עובדת על רקע מיני אולם אני מתנגד לא פחות לניצול החוק על ידי עובדים לצורך קידום מטרות אחרות או על רקע נקם וסחטנות.

ראיתי מקרים רבים בהם אנשים נפלו קרבן לנקמנות אישית של עובדים, אם בשל פיטורים ואם בשל סכסוכים אחרים או ענייני קידום למיניהם.

אין לטעות, עובדת או עובד אשר טוענים להיותם מוטרדים מינית, עליהם להוכיח זאת באופן שיעמוד בהליך פלילי אם עסקינן בהליך פלילי או במאזן ההסתברויות האזרחי במידה ומגיעים להליכים אזרחיים.

טענות רבות נטענו נגד חוק זה ולא תמיד על ידי גברים אלא גם על ידי נשים אשר סברו כי חוק זה מעמיד אותן בעצם כחלשות וחסרות ישע וככאלה שלא יודעות להתמודד עם סיטואציות מטרידות.

במיוחד נכון הדבר כאשר אנו עוסקים בנושא אשר כבר קיבל ביטוי בחוק אחר וזהו כמובן חוק העונשין אשר כבר נותן פתרון לעבירות של סחיטה, מעשים מגונים וכיוב'.

אין ספק שזכותו של אדם להתלונן על פגיעה ואף לתבוע בהליך אזרחי, ואולם, יש להיזהר זהירות יתירה כאשר אנו עוסקים במקרים אשר לעיתים אין להם שום עדויות חיצוניות פרט לעדותו של המתלונן וכן לעיתים נמצאים בתחום של החיזור המותר.

ניצולו של חוק זה למטרות שלא לשמן נוצר יוצר סיטואציות בהן אנשים אשר לא עשו כל רע ולא התכוונו לדבר מוצאים עצמם כנחקרים (אזרחית או פלילית) ומתויגים כמטרידנים.

החוק מגדיר חמישה סוגי התנהגות המהווים הטרדה מינית, וקובע שהתנהגות כזו היא בגדר עבירה פלילית ועוולה אזרחית. המעשים שלפי החוק הם בגדר הטרדה מינית:

-        סחיטה באיומים, כאשר המעשה שהאדם נדרש לעשותו הוא בעל אופי מיני.

-        מעשים מגונים, כלומר מעשים לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיני שהמוטרד אינו מסכים להם.

-        הצעות חוזרות בעלות אופי מיני, המופנות לאדם אשר הראה למטריד כי אינו מעוניין בהן (כאשר ההצעות הן תוך כדי ניצול של יחסי מרות, תלות, חינוך או טיפול - המוטרד אינו צריך להראות שאינו מעוניין בהן).

-        התייחסויות חוזרות המופנות לאדם, המתמקדות במיניותו, כאשר אותו אדם הראה למטריד כי אינו מעוניין בהן (כאשר ההתייחסויות המיניות הן תוך כדי ניצול של יחסי מרות, תלות, חינוך או טיפול - המוטרד אינו צריך להראות שאינו מעוניין בהן).

-        התייחסות מבזה או משפילה המופנית לאדם ביחס למינו או למיניותו, לרבות נטייתו המינית.

בהליכים אזרחיים רווחת הדעה בקרב חלק מאלו אשר סוברים כי ניתן לעשות "קופה" דרך הליכים משפטיים וכי עצם ההוכחה לקיומה של הטרדה מינית משמעותה קבלת סכום של 50,000 ש"ח. ובכן, טעות גדולה לחשוב כך זאת הואיל ולשון החוק היא: "בית המשפט רשאי לפסוק בשל הטרדה מינית או בשל התנכלות פיצוי שלא יעלה על סך 50,000 ש"ח, ללא הוכחת נזק", כלומר סכום שלא יעלה על 50,000 ש"ח ולא מדובר על תשלום קבוע של סכום זה.

דווקא בתי המשפט אשר מגיעים לפניו תובעים על רקע חוק זה לא  נוטים לפסוק את הסך המרבי ללא הוכחת נזק והפיצוי הממוצע עומד על כ – 38,000 ש"ח.

עו"ד אורי קינן ייצג במקרים רבים הן את אלה אשר מצאו עצמם בצד החשודים / נאשמים והן את אלה אשר מצאו עצמם מוטרדים במקומות עבודה וכיוב'

המסקנה במקרים אלה היא כי יש מקום להיוועץ בעו"ד פלילי הבקי בתחום מיד עם ראשיתם של ההליכים על מנת שלא לעשות טעויות הרות גורל אשר בסופו של דבר עלולות להשפיע לא רק על ההליך עצמו אלא לעיתים גם על כל מהלך חייו של אדם.

עו"ד פלילי אשר מיומן בתחום זה ידע להעניק ללקוח את העצה הנכונה ולהתוות את דרך הפעולה החל משלביה הראשונים של הפרשה ואין זה משנה אם עסקינן בחשוד או במתלונן.

ברובם המכריע של המקרים הצליח עו"ד אורי קינן למנוע הליכים פליליים כאשר היה מדובר בחשודים בהטרדה מינית,  דבר אשר חסך מהם עגמת נפש קשה ביותר ופגיעה בכל רבדי החיים.

בשנת 2011 נבחר עו"ד אורי קינן כיו"ר הפורום הפלילי הארצי של לשכת עורכי הדין בישראל, משתתף דרך קבע בישיבות הנוגעות לחקיקה בתחום הפלילי ולזכותו תקדימים ושעות רבות של ייצוג ויעוץ בתחום זה בפרט.