צרת רבים חצי נחמה או נחמת שוטים? 

איפה אתם?

המדרש מספר שבנו של רבי יוחנן  בן זכאי נפטר עוד בחייו ותלמידיו הגיעו לביתו וניסו לנחמו, אבל הוא סירב להתנחם. לאחר שביקשו רשות מהרב, הזכירו בפניו דמויות ידועות שאיבדו בנים בחייהם - אדם הראשון איבד את הבל, אהרן הכהן איבד את שני בנים, דוד המלך איבד בן, איוב איבד עשרה בנים. כל אלו, אמרו התלמידים, קיבלו תנחומים. אף אתה – רבי – קבל תנחומים! ענה להם ר' יוחנן בן זכאי: לא מספיק מה שאני מצטער בעצמי, האם אני צריך עוד לשמוע על צערם של כל אלו?

באותו הזמן, נכנס רבי אלעזר בן ערך אל החדר, ואמר לרבי יוחנן בן זכאי: משל למה הדבר דומה? למלך שהפקיד פקדון בידי אדם וציווה עליו לשמור על הפיקדון מכל משמר. כל זמן שהפיקדון בידו, האדם טרוד ודואג שלא יארע שום דבר לפיקדון. כאשר המלך בא ולוקח את פיקדונו בחזרה, אז האדם נושם לרווחה על שסיים את משימתו לשמור על הפיקדון. וכך אתה: הקב"ה הפקיד את בנך בידך וציווה אותך ללמדו תורה. ואכן הבן למד תורה כל חייו, וכעת יודע אתה כי מלאת את תפקידך באופן הראוי והטוב. ענה לו רבי יוחנן: "נחמתני כדרך שבני אדם מנחמים".  (מסכתות קטנות מסכת אבות דרבי נתן נוסחא א פרק יד)

המדרש מציג לנו שני סוגים של פתרונות לבעיה: הראשון- צרת רבים חצי נחמה, הצער או הקושי של כולם, יקל על הצרה הפרטית שלך.

השני אומר בדיוק ההפך, הצער של כולם לא פותר לי את הבעיה, אני צריך פיתרון שיתאים בדיוק לקושי שלי.

בפתרונות האלה אנו משתמשים בחיים שלנו. מכירים את האנשים האלה, שהעסק לא הולך להם טוב, הזוגיות שלהם לא מספקת, הבית נראה חצי מסודר וכו'. אבל זה לא מפריע להם. למה, ככה, כי עוד הרבה אנשים סביבם נמצאים באותה הצרה.

לעומת אלה שכל היום נמצאים באנרגיות, צריך לשפר ת'עסק, צריך לטפל בזוגיות, הרכב כל עוד הוא לא מושלם צריך טיפולים, אלה שתמיד יריבו ויצעקו ויגידו מה הם רוצים שיקרה. אלא שמבחינתם יכול להיות  שהם שמים לב שגם אצל השכנים לא הכול מושלם, אבל זה ממש לא משנה להם.

לכל אחד מהפתרונות האלה יש את המחירים והרווחים שלו, הראשונים חיים בנינוחות מסוימת, בסה''כ טוב להם. "זה העולם" הם אומרים, היום שלהם לרוב יציב, בכלל ניתן לומר שהיציבות היא נר לרגליהם. לעומת זאת השניים בד''כ יגיעו רחוק יותר, אומנם תמיד יהיו להם בעיות אבל אין ספק שמה שהם פתרו קידם אותם הלאה למקום חדש בחייהם, הם מלאי אנרגיות, אך מצב רוחם ישתנה בהתאם לכמות הבעיות שמעסיקות אותם באותו הזמן.

אתם יכולים לזהות לאיזה קבוצה אתם שייכים?

אתם יכולים לזהות את היתרונות והחסרונות של שיטת הפעילות שלכם?

האם יש דרך להשיג את היתרונות של שיטת "צרת רבים חצי נחמה" – הנינוחות והיציבות, וגם להשיג את היתרונות של שיטת "צרת רבים נחמת שוטים"- אנרגיות והתחדשות בחיים?

יש לי שאלה אליכם אנשי היציבות- האם אתם מזהים שלעיתים אתם מוותרים בקלות רבה מידי על איכות חייכם? האם יכול להיות שיש מקומות בחייכם ששווה לכם להשקיע בהם ולשנותם כדי שיובילו אתכם לפסגות חדשות בחיים?

ואתם אנשי האנרגיה- האם יכול להיות שלפעמים שאתם מבזבזים אנרגיות חשובות על דברים מיותרים שלא בהכרח ישנו את חייכם למרות שהם "בעיות"? האם לפעמים אינכם עייפים מעודף האנרגיה המתפרצת הזו - יכול להיות שתעדיפו לפעמים קצת יציבות?

אז באמת מתי כדאי להשתמש בפתרון צרת רבים חצי נחמה, ומתי כדאי למצוא פתרון שפותר את הבעיה עצמה.

הסתכלו על דילמה שמטרידה אתכם כעת, האם השקעת אנרגיה תביא לשיפור משמעותי עבורכם בחייכם, או שמה זו בעיה שדינה לחלוף בזמן הקרוב ואולי עדיף להוריד את הראש ולתת לה לחלוף מעליכם.

כיצד הייתם רוצים לפתור את הדילמה שמטרידה אתכם עכשיו?