לאתר ספרי ראובן וימר: http://wimmer.fables.googlepages.com/
הספר מופץ ברשתות סטימצקי, צומת ספרים ודורון ספרים.
********
על כוס תה
עיבודו של ראובן וימר, מתוך ספרו "משלי זן"
נן-אין, מאסטר יפני בתקופת שושלת מאיג'י,
זכה לביקורו של פרופסור מאוניברסיטת בייג'ין.
הפרופסור הגיע ממרחקים כדי להאזין
לדעותיו על תורת הזן של מסטר נן-אין.
נן-אין הגיש לו בטקס רב-רושם כוס תה מלאה,
אך המשיך למזוג ולמזוג, כשהוא מחיך בהכנעה.
הפרופסור צפה וצפה בכוס העולה על גדותיה,
ובסוף לא יכל להתאפק וקרא בהצביעו עליה:
"הכוס מלאה לגמרי, מאסטר, אין מקום לעוד תה!"
"כמו הכוס הזאת", ענה נן-אין באמצע המשתה,
"גם אתה מלא בדעותיך הקדומות כולך.
איך אלמד אותך זן - בטרם תרוקן את כוסך?"
************
היהודי והאריה
El djudio I el leon
עיבודו של ראובן וימר, מתוך ספרו "משלי לדינו"
למלך ספרד היו שני יועצים חשובים,
שניהם היו חכמים ושניהם היו טובים,
אבל המלך תמיד העדיף
דווקא את עצתו של היהודי.
יום אחד ביקש הווזיר הגדול מעמיתו
שיגלה לו את סודה של חכמתו:
"מאין השכל הזה שיש לכם, יהודים
דורות של צרות, ואתם עדין שורדים!
אם תגלה לי את הסוד
אעשה אותך לעשיר מאוד,
ואם לא תספר לי, ועוד תסרב,
אגלה את כולכם ואת בתיכם אחרב".
בפנים נפולות חזר היהודי לביתו:
"צרה גדולה מתרגשת עלינו", אמר לאשתו,
"הווזיר הגדול מאים לגרשנו,
וגם אם על המלך טוב, הוא לא יבוא לעזרנו,
וגם אם נקרע את בגדינו בצום ובמספד,
וגם נתפלל לעזרת השם עד בוא מועד
תשועת השם אולי תבוא כהרף עין,
אבל הווזיר הזה יתנכל לנו עדיין".
כל הלילה התהפך היהודי על משכבו,
ובבוקר הלך אל הווזיר וביקשהו לבוא
אל פאת היער שמחוץ לעיר, שם יגלה לו את הסוד.
הלכו שניהם אל היער, והווזיר שמח מאוד.
עוד המה הולכים ומן היער פרץ בדהרה
לקראתם אריה גדול, עצום ונורא!
"בוא נברח מיד!" אמר הווזיר באימה,
אבל היהודי רק התיישב על האדמה
ובקור-רוח חלץ נעל אחת, ואחריה את השנייה.
"אתה חושב שבלי נעליים תרוץ מהר מהחיה?"
"איני צריך לרוץ מהר ממנה, ימח שמך,
אני רק צריך לרוץ - יותר מהר ממך!"
הספר מופץ ברשתות סטימצקי, צומת ספרים ודורון ספרים.
********
על כוס תה
עיבודו של ראובן וימר, מתוך ספרו "משלי זן"
נן-אין, מאסטר יפני בתקופת שושלת מאיג'י,
זכה לביקורו של פרופסור מאוניברסיטת בייג'ין.
הפרופסור הגיע ממרחקים כדי להאזין
לדעותיו על תורת הזן של מסטר נן-אין.
נן-אין הגיש לו בטקס רב-רושם כוס תה מלאה,
אך המשיך למזוג ולמזוג, כשהוא מחיך בהכנעה.
הפרופסור צפה וצפה בכוס העולה על גדותיה,
ובסוף לא יכל להתאפק וקרא בהצביעו עליה:
"הכוס מלאה לגמרי, מאסטר, אין מקום לעוד תה!"
"כמו הכוס הזאת", ענה נן-אין באמצע המשתה,
"גם אתה מלא בדעותיך הקדומות כולך.
איך אלמד אותך זן - בטרם תרוקן את כוסך?"
************
היהודי והאריה
El djudio I el leon
עיבודו של ראובן וימר, מתוך ספרו "משלי לדינו"
למלך ספרד היו שני יועצים חשובים,
שניהם היו חכמים ושניהם היו טובים,
אבל המלך תמיד העדיף
דווקא את עצתו של היהודי.
יום אחד ביקש הווזיר הגדול מעמיתו
שיגלה לו את סודה של חכמתו:
"מאין השכל הזה שיש לכם, יהודים
דורות של צרות, ואתם עדין שורדים!
אם תגלה לי את הסוד
אעשה אותך לעשיר מאוד,
ואם לא תספר לי, ועוד תסרב,
אגלה את כולכם ואת בתיכם אחרב".
בפנים נפולות חזר היהודי לביתו:
"צרה גדולה מתרגשת עלינו", אמר לאשתו,
"הווזיר הגדול מאים לגרשנו,
וגם אם על המלך טוב, הוא לא יבוא לעזרנו,
וגם אם נקרע את בגדינו בצום ובמספד,
וגם נתפלל לעזרת השם עד בוא מועד
תשועת השם אולי תבוא כהרף עין,
אבל הווזיר הזה יתנכל לנו עדיין".
כל הלילה התהפך היהודי על משכבו,
ובבוקר הלך אל הווזיר וביקשהו לבוא
אל פאת היער שמחוץ לעיר, שם יגלה לו את הסוד.
הלכו שניהם אל היער, והווזיר שמח מאוד.
עוד המה הולכים ומן היער פרץ בדהרה
לקראתם אריה גדול, עצום ונורא!
"בוא נברח מיד!" אמר הווזיר באימה,
אבל היהודי רק התיישב על האדמה
ובקור-רוח חלץ נעל אחת, ואחריה את השנייה.
"אתה חושב שבלי נעליים תרוץ מהר מהחיה?"
"איני צריך לרוץ מהר ממנה, ימח שמך,
אני רק צריך לרוץ - יותר מהר ממך!"