הורות אפקטיבית ועידוד על פי התיאוריה האדלריאנית 

על פי התיאוריה האדלריאנית, אתגר ההורות הינו לגדל ילד עם יכולות טובות להתמודד עם החיים בשלושת המשימות העיקריות שהן:פיתוח תחושת שייכות, פיתוח תחושה חברתית ומוכנות לחיים. אז למה ילדים זקוקים כדי להרגיש שייכים ורצויים?

1. תרומה ומועילות - עידוד השייכות של הילד להיות חלק בלתי נפרד מן התא המשפחתי ע"י אפשור תרומה אמיתית ומועילה.

2. שיתוף - שתוף הילד במה שעובר על הוריו,אחיו ואנשים סביבו (ברמה שיוכל להבין ובנושאים הרלוונטיים), על מנת להבהיר לו כי חשוב שיהיה מעורב בחיי אחרים כשם שהם רוצים להיות מעורבים בחייו.

3. התייעצות ובקשת עזרה – על בני המשפחה לבקש עזרה זה מזה, להתייעץ, להתלבט יחד בסוגיות הקשורות לכל נושא (בתחומי העבודה,המשפחה,ההורות ועוד).

ילדים הם צופים מעולים וכמו רובנו גם "פרשנים גדולים" ולעיתים נוטים לשייך פרשנויות מוטעות לאירועים שונים.

מודל אפר"ת ממחיש את תהליך הפרשנות של הילד לאירועים שונים בהם הוא נוכח ובעקבות זאת- את תגובותיו:

דוגמת ארוע –אימא נטשה את משחקה איתי ורצה לטפל באחי התינוק כשהחל לבכות

פירוש- אימא אוהבת את אחי התינוק ואותי כבר לא!

רגש – עצב וכעס על אחי התינוק

תגובה- זורק על אחי התינוק כדור- שיכאב לו !!

כמובן שאת אותו אירוע ניתן לפרש בדרכים נוספות, המועילות לחיזוק תחושת השייכות והדימוי העצמי.

תחושת שייכות היא המתנה החשובה ביותר שניתן להעניק לילד :" יש לי מקום, אני בעל ערך והשפעה על מה שקורה לי ולסביבתי ,ולכן אני מרגיש בעל חשיבות".

ילד בעל אינטרס חברתי מרגיש שייך וגדל להיות מבוגר שאכפת לו מסביבתו ומטרותיו קשורות בו ובאחרים : אינטרס חברתי = בריאות נפשית .

כיצד נייעץ להורים לאמן את ילדיהם להיות בעלי תחושת שייכות חברתית ומוכנות לחיים?

1. הביעו אהבה לילדכם ,אך זכרו לא לעשות עבורם את מה שהם יכולים לעשות בעצמם עבור עצמם (פינוק).

2. היו מודל לתרומה ,אך גם אפשרו ובקשו מילדיכם לקחת חלק בפעילויות התנדבות ותרומה בבית,בביה"ס ובקהילה.

3. בקשו מילדיכם עזרה ,גם אם לעיתים אתם יכולים לעשות אותה פעולה בחצי מהזמן.

4. העבירו לילדיכם, כבר מגיל צעיר ,אחריות על דמי הכיס ועל חלוקת ההוצאות והביאו בחשבון שלעיתים יחוו תסכול מכך שירצו מאוד לרכוש דבר כלשהו ,אך לא יוכלו כי יחרגו מהתקציב.

5. התנהגו אל ילדכם כאל חלק מהמעגל המשפחתי ולא כאל מרכזו: על הילד לדעת שההורה הוא אדם בעל צרכים ורצונות ועליו להתחשב בכך ולעשות ויתורים ( נתינה מוגזמת מלמדת את הילד שמגיע לו יותר מאחרים ויהפוך למבוגר תובעני ומפונק).

6. לעיתים אפשרו לו לחוות תסכול ,כי משם ילמד דרכי התמודדות ופתרון בעיות בכוחות עצמו ולא בכוחות עזר של הוריו.

7. בקשו סליחה כשטעיתם ,כדי ללמד את ילדיכם שכולנו טועים וכוחה של סליחה פותח שערים ולבבות אצל אנשים אחרים.

8. עידוד- כלי עצמתי ובעל ערך לכל מערכות היחסים – ומשמעו לראות את החיובי במה שהילד עשה ואת המאמצים שהוא משקיע ולעודדו על כך.

דוגמאות לעידוד :

אני סומך עליך שתעבור את זה...

יחד הצלחתם לפתור את הבעיה.

אני מעריך מאוד את מאמציך.

נראה שמאוד השקעת והתאמצת המעשה שעשית היה מרשים ומעורר התפעלות עבורי .

כמובן – מודל אישי: ילד ילמד להתחשב, לתרום, לכבד אחרים ולדחות סיפוקים, רק אם יראה את הוריו מכבדים את עצמם, משתפים ומבקשים ממנו עזרה.

ילד במהלך חייו,בוחר מתוך מה שנחשף בפניו באווירה וב"חבילה המשפחתית". להורים הזכות, היכולת והאפשרות לבחור מה לאפשר ומה לא ,מה להבליט ומה להצניע, והכל על-פי הערכים שחשובים להם. הבחירה, מה יקח הילד מה"חבילה המשפחתית" פחות נתונה בידי ההורים אלא בעיקר בידיו של כל ילד לפי רצונו ,טעמו ונטיותיו.

זו המשמעות של חינוך - תרומה והשפעה של ההורים על עיצוב האישיות של ילדיהם