שמות המשתתפים: הנחליאלי הוא החתום על המאמר, סרגיי הוא סרגיי סנדלר, בקרוב דוקטור לפילוסופיה ובאותה תקופה משתתף פעיל מאוד בפורום.
הנחליאלי:
הנוסח הרווח כיום "המספר אותו חייגת" נחשב לבלתי-תקני, והמהדרין מקפידים על: "המספר שאותו חייגת"
סרגיי:
פה דווקא אין בעיה עם "ש...", אבל הוא אופציונלי, כמובן. אפשר עם ואפשר בלי. לבלי יש ריח טיפה יותר מרומם, ויש לי הרגשה שזה מה שהלקוח של פניה רוצה.
הנחליאלי:
התקן כיום הוא לשעבד באמצעות שי"ן. השי"ן הזאת היא צורה מודרנית יותר של ה"אשר" התנ"כית.
"המן העץ אשר ציוויתיך לבלתי אכול ממנו אכלת?" = "שציוויתיך...ממנו".
האם לקחת את הקופה שבה היו כל חסכונותינו? [ולא: בה היו כל חסכונותינו].
כל עורכי הלשון למדו לדרוש "המקומות שטיילנו בהם..." או "המקומות שבהם טיילנו..." ולא "המקומות בהם טיילנו..."
ולעניין זה שייך גם סדר המילים ושינוי במקומה של מילת היחס.
כי הוויתור הזה על השי"ן הולך יד ביד עם המגמה המודרנית לשנות את סדר המילים על ידי העברת מילת היחס ימינה. בשפה המודרנית נמצא בדרך כלל את המבנה:
"המקום עליו דורכת כף רגלך", במקום: "המקום שכף רגלך דורכת עליו".
העורכים המהדרין והשמרנים יותר מעדיפים את הצורה השנייה.
התקן הזה נתון תחת לחצים כבדים. למשל ההודעות הרשמיות ב"בזק" מנוסחות "המספר אותו חייגת איננו מחובר", ולא "המספר שאותו חייגת", ובוודאי לא "המספר שחייגתו" או "המספר שחייגת אותו", שהן הצורות המסורתיות.
בתמצית:
בית בנדויד אומרים: הבעיה שהתמודדתי א[י]תה. [=אבא בנדויד ז"ל, עורך לשון ברדיו ומחשובי הבלשנים הדוגלים בתקניות חמורה]
בית סרגיי גורסים: הבעיה א[י]תה התמודדתי.
והנה מתברר שהספק הזה אם כן או לא צריך שי"ן לשעבוד אינו חדש לדוברי עברית. הנה לקט מקורות מהתנ"ך, שבהם השעבוד נעשה ללא שי"ן. מכיוון שבמקרא מעדיפים לשים את מילת היחס אחרי הפועל, התיקון המודרני יהיה להוסיף את השי"ן לפני הפועל:
בארץ לא עבר בה איש (=שלא עבר בה איש)
איה העדר ניתן-לך? (=שניתן לך).
אשרי הגבר יחסה-בו (=שיחסה בו).
גוי לא תדע לשונו (=שלא תדע את לשונו).
מה-הדבר הזה עשית לנו? (=שעשית לנו).
יש רעה ראיתי תחת השמש (=שראיתי).
כבגד אכלו עש (=שאכלו עש).
יאבד יום איוולד בו (=שאיוולד בו).
( הדוגמאות לפי מאמר באינטרנט של יאיר אור)
שירותי עריכה לשונית בעברית ותרגום מאנגלית לעברית:
ספרים, מאמרים ועבודות אקדמיות (לתוארי מוסמך ודוקטור) במדעי הרוח והחברה, ובין היתר -- היסטוריה, פילוסופיה, חינוך, אנתרופולוגיה, אמנות ותרפיה;
טקסטים במגוון תחומים מקצועיים, דפי תדמית, יחסי ציבור ועוד;
* שירות ללקוחות פרטיים, למו"לים, לעמותות ולחברות;
* ניסיון רב בעריכת תרגומים;
* מעריכת ליטוש עד עריכת עומק;
* רמה גבוהה של ליטוש סגנוני בתרגומים.
ספרים, מאמרים ועבודות אקדמיות (לתוארי מוסמך ודוקטור) במדעי הרוח והחברה, ובין היתר -- היסטוריה, פילוסופיה, חינוך, אנתרופולוגיה, אמנות ותרפיה;
טקסטים במגוון תחומים מקצועיים, דפי תדמית, יחסי ציבור ועוד;
* שירות ללקוחות פרטיים, למו"לים, לעמותות ולחברות;
* ניסיון רב בעריכת תרגומים;
* מעריכת ליטוש עד עריכת עומק;
* רמה גבוהה של ליטוש סגנוני בתרגומים.
