ממחקר שהגיש למשרד להגנת הסביבה 'המכון לכימיה ולטכנולוגיה כימית' שבאוניברסיטת בן-גוריון, עולה כי בארצות רבות בעולם כשני- שלישים מהריסות הבנייה הופכים לבטון ממוחזר. בישראל היחס עשוי להיות גדול אף יותר, היות שבענף הבנייה המקומי ממעטים להשתמש בחומרים כמו עץ, לבנים קרמיות ועוד.
בשנים האחרונות גדלו באופן משמעותי התקציבים שהמדינה מקצה לעבודות תשתית ופיתוח המתבצעות או אמורות להתבצע בעתיד הקרוב. מדובר בעבודות פיתוח בסדר גודל של עשרות מיליארדי ש"ח, בעיקר בתחום התחבורה. עבודות אלה אמורות ליצור כמויות גדולות של פסולת בניין ועודפי עפר הפוטנציאליים למחזור ושימוש חוזר בחומרי בניין ממוחזרים. על כך יש להוסיף את נושא ההתחדשות העירונית, פרויקטים גדולים במדינת ישראל צפויים לקום על חורבותיהם של פרויקטים קודמים המיועדים לפינוי ובינוי – מכאן מדובר בפוטנציאל מיחזור בהיקף עצום.
ניתן לחלק את פסולת הבניין ל- 4 חלקים, בהתאם לאפשרויות היישום והשימוש כפי שנעשה במדינות נוספות המתאפיינות בבנייה וסלילה הדומה למדינת ישראל:
בטון גרוס- חומר זה יכול לשמש ליישומים איכותיים, כאגרגאט גס או דק לבטון, לאספלט ולמוצרי בטון בחוזק גבוה לסוגיהם.
לבנים ומוצרי בנייה קשיחים גרוסים- יכולים לשמש הן כמצעים לתשתית והן ליישומים גבוהים יותר.
חומרי בנייה נוספים- פסולת רעפים, שיש, מוזאיקה, חול, חומר טבעי מקומי הנאסף עם שאריות הפסולת ומשתנה מאזור לאזור, כל אלה יכולים לשמש הן כשכבת מצעים לכבישים ביישומים איכותיים והן כחומרי מילוי לשכבות התחתונות במסעות, רחבות וסוללות. שימושים אלו בהיקף נרחב ניתן לראות בכל המדינות כפי שצויינו לעיל.
עודפי חפירה- יכולים לשמש ביישומים נמוכים כחומרי מילוי וכן ביישומים גבוהים יותר, כגון חומר נברר ומצעים.
בפרויקטים מסוג זה, הפרדת פסולת הבניין במקור או באתר הטיפול, יכולה לסייע ליישום של חומרים המושבים מן הפסולת למוצרים איכותיים כמו בטון, אספלט,ואגו"מ. עודפי עפר יכולים לשמש כחומרי מילוי, אך, כפי שצוין לעיל, ניתן לבצע שימוש בחומר גם ביישומים איכותיים יותר באמצעות טיפול והשב נכונים.
מסקירת הנושא עולה כי כמות והרכב הפסולת בארץ מתאים למחזור וניתן לשימוש במגוון יישומים במשק הבנייה והסלילה, כפי שנעשה במידה מסוימת כיום ואף מחויב במכרזי הממשלה ויחידות הסמך. החברה הלאומית לדרכים כמו גם גופים רבים כבר הכניסו את הנושא באופן מפורט ונרחב אל תוך המכרזים, הוראת התכ"מ העדכנית חידדה את מחויבות השימוש.
לאור מצוקת הקרקע במדינת ישראל, משאבי הטבע הנדירים, מיעוט אתרי ההטמנה, ועל כל אלה בעיית השלכת הפסולת בשטחים הפתוחים מהווים. המחזור והשימוש בחומרים הממוחזרים מהווים פתרון חובה בסדר עדיפות של פרויקט לאומי, על מנת להביא לניצול כל פסולת הבניין במשק הבנייה והסלילה.
כל תפיסה של מדיניות ברת קיימא, מדיניות ירוקה, צמיחה ירוקה , בנייה ירוקה או כל שם אחר, חייבת לשים את נושא הטיפול בפסולת הבניין, המחזור והשימוש בחומר ממוחזר בראש סדר העדיפות.
תמונת עתיד הרצויה לישראל בתחום הסביבה, תואמת לחלוטין את הנדרש ברמת המדינה והן ברמת הכלכלה הפרטית כפי שפורטה לעיל, שילוב כוחות של הגורמים הרלוונטיים לקבלת החלטות, הידע והניסיון הבינלאומי, הטכנולוגיה והציוד הקיים בארץ בתחום ענף פסולת הבנייה יכולים להצעיד את מדינת ישראל תוך חודשים ספורים לשורה אחת עם המדינות המערביות המובילות בתחום.
תודה לערוץ לקבלן על המידע, תודה למר אורי טל מנהל בממשרד להגנת הסביבה על העזרה והאופאימיות תודה לגילי חיימוב מחברת בני וצביקה בע"מ על המידע והסיור בפארק מחזור "הסירה" בהרצליה
