עריכה לשונית - לימוד עצמי - עברית טובה, כתיבה יפה - מאמר ראשון: : מה ההבדל בין אלה ובין אלו, בין הזה ובין זה? 

מה ההבדל בין אלה ובין אלו, בין הזה ובין זה? 
המילים האלה רומזות לשם עצם, בין שמצביעים עליו ישירות (למשל באצבע), או שיודעים שמדובר בו ורומזים עליו רמיזה מופשטת. הצורות האלה אינן משמשות להבחנה בין זכר לנקבה.  

"אלה" ו"האלה" מקורן בלשון המקרא. "האלה" קשורה לה"א הידיעה שבשם העצם:

אחר הדברים האלה היה דבר ה' אל אברם במחזה. (בראשית טו, א)
ויקבצו את כל אוכל השנים הטובות הבאות האלה. (בראשית מא, לה)
(שימוש חריג ונדיר: שבע כבשות האלה אשר הצבת לבדנה [בראשית כא, כט]).

בלשון חכמים אם רוצים ליידע את שם העצם, משתמשים ב"הללו":

הנרות הללו קודש הם.  

לשון חכמים משתמשת ב"אלו", ובשם העצם שלפניה אין ה"א הידיעה.

הילך מעות אלו ופדה בהן את מעשר זה. (תוספתא מעשר שני, ד, ב).
אבל החוק אינו מוחלט, ובהמשך הדברים נאמר: הרי הפירות האלו נתונין לך במתנה (שם).
 
לכן עדיף לבחור בשימוש עקיב ברובד הלשוני האהוב עליך, לשון מקרא או לשון חכמים, ולכתוב:

העניינים האלה העסיקו אותם זמן רב;
או: עניינים אלו העסיקו אותם זמן רב.
ולא: העניינים האלו, אף לא: עניינים אלה.  

המקבילה ביחיד היא השימוש ב"זה" או "זו".

לשון מקרא: ונתתי את חן העם הזה בעיני מצרים. (שמות ג, כא)
בעצם היום הזה בא נוח [...] אל התיבה. (בראשית יז, ג)
לזרעך אתן את הארץ הזאת. (בראשית כד, ז)
גרש את האמה הזאת ואת בנה, כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני יצחק. (בראשית כא, י).

לשון חכמים: מרור זה שאנו אוכלים, על שום מה?
מצה זו שאנו אוכלים, על שום מה?

לכן אפשר: כזה, כזו, כזאת, כאלה, כאלו, ומן הסתם גם: שכזה, שכזאת, שכאלה, שכאלו.
כן, אף ש"כזו" נראית לרבים בלתי-תקנית, עולות בחיפוש בלשון חכמים 20 תוצאות בתוספתא, בתלמודים ובמשנה-תורה להרמב"ם.במקורות המשמעות של "כזאת" שונה מהנהוג היום. שימוש מודרני: "לא ניתנה הוראה כזאת". שימוש תנ"כי: במשמעות "כך":
כזאת וכזאת דיברה הנערה אשר מארץ ישראל. (מלכים ב, ה, ד)
היום היינו אומרים: כך וכך אמרה הנערה.