רוצה לכתוב ספר? ככה עושים זאת 

כתיבת ספר או רומן היא לא בדיוק דבר קל. לא משנה איך תיגשו לזה, תידרש מכם מידה רבה של זמן ומחויבות. עם זאת, לכתוב ספר מתחילתו ועד סופו לא חייבת להיות משימה מפרכת או מייגעת. הסוד הוא בהתכוננות. כאשר התחלתי לכתוב את ספרי הראשון לפני כמה שנים הייתי המום. כל כך הרבה היה מעורב בתהליך הזה עד שלא ידעתי מהיכן להתחיל. הזעתי ופכרתי אצבעות עד שנתקלתי באמרה הישנה: "איך אוכלים פיל? ביס אחד בכל פעם". עיקרון זה חל על כל משימה ענקית, כולל כתיבת רומן או ספר ביוגרפיה. לאור זאת, החלטתי לפרט בפניכם תהליך בן ארבעה צעדים שעושה את המשימה להרבה יותר קלה.

1) סכמו בקצרה את הרעיון המרכזי בספר: אמנם זה הצעד הקצר ביותר, אך גם החשוב ביותר. קחו את הרעיון שעורר אתכם לכתוב את הספר מלכתחילה, וסכמו אותו במשפט או שניים. אם אתם לא מצליחים לתמצת את המושג המרכזי בספר שלכם בשני משפטים או פחות, זה סימן שהסיפור שאתם רוצים לספר עדיין חסר מיקוד. לפניכם דוגמא שיכולה להתאים לספר 'ההוביט' של טולקין: "הוביט מנוסה יורש טבעת קסם אימתנית וחייב לצאת למסע לארץ רחוקה כדי להשמיד אותה". זכרו - יצירת מיקוד טקסטואלי קצר לסיפור שלכם הוא חיוני להצלחה.

2) סינופסיס: עכשיו כשכבר הבהרתם לעצמכם במה הספר שלכם עוסק, הגיע הזמן להרחיב את הסיפור ואת הדמויות. תקציר טוב יכסה את עיקרי העלילה שלכם ויציע תובנות על הדמויות העיקריות בספר ועל המניעים שלהן. תקציר לא צריך להיות ארוך. בשלב מוקדם זה אתם רק רושמים את הסיפור שלכם בקווים כלליים כמו רישום שמקדים ציור. בדרך כלל תקציר בן שלושה עד חמישה עמודים יספיק, תלוי במורכבות הרומן שלכם.

3) לכתוב בלי מעצורים: הגיע הזמן לכתוב. זהו ללא ספק הצעד המורכב ביותר בתהליך. אם תבואו אליו מוכנים, תיצרו כתב יד מוגמר תוך כמה חודשים. יש המחלקים את הסיפור לרמות או לרבדים ומשתמשים בחלוקה הזו כמו מפת דרכים. אחרים טוענים שחלוקה שכזו הורגת את היצירתיות ומעדיפים להימנע מכך ופשוט לכתוב סצנה אחר סצנה, או פרק אחר פרק. הגדירו לעצמכם מטרה שבועית, והקפידו שתהיה מציאותית. עבור כותבים שעוסקים בעוד מלאכה במקביל ועבור סופרים שהם הורים במשרה מלאה, ייצור של חמש עשרה עד עשרים עמודים ברווח כפול בשבוע היא מטרה סבירה שניתן לעמוד בה. סוד השלמת שלב זה הוא כדלקמן: אל תנסו לערוך את עצמכם תוך כדי כתיבה. כל שעליכם לעשות הוא לכתוב, ולכתוב, ולכתוב. אם ייצרתם סצנה או פרק ברמה ירודה זה בסדר. פשוט תנו לזה להיות, והמשיכו קדימה. אני כבר אומר לכם שהטיוטה הראשונה שלכם תהיה גרועה בעיניכם. לא נורא. הטיוטה הזו היא כמו תחילתו של פסל, מכוער וחסר סימטריה בהתחלה אבל בסיס לליטוש. אפילו ארנסט המינגווי הגדול אמר פעם: "הטיוטה הראשונה של כל דבר היא חרא של דבר." אם תנסו לערוך את עצמכם במהלך הכתיבה ולהגיע לטיוטה מושלמת כבר בשלב זה פשוט תצאו מדעתכם. אתם חייבים להשתיק את המבקר הפנימי שפועם בכם, ולהמשיך קדימה עד הסוף. כאשר סיימתם לכתוב את כתב היד הראשוני, שימו אותו בצד ואל תחשבו עליו עד הפעם הבאה שתתיישבו מול המחשב. תנו לכתב היד הזה לחכות לכם. גם המתנה בת שבועיים עד חודש היא בסדר.

4) ערכו את כתב היד שלכם: לאחר שחלף מספיק זמן, אתם יכולים לחזור לכתב היד שיצרתם עם פרספקטיבה חדשה. אתם בהחלט עשויים למצוא שהטקסט הזה טוב יותר ממה שזכרתם. סופר ידוע אמר לי פעם שספרים גדולים לא נכתבים ? הם נערכים. זה בדיוק השלב בו הכישרון האמנותי האמיתי שלכם יכריע את הכף. כעת קחו את חומר הגלם של הטיוטה הראשונה שלכם, ועצבו אותו מחדש למשהו יוצא דופן. אל תפחדו לתת לעצמכם להתנסות ולטעות. אם אתם מאפשרים לאנרגיות היצירתיות שלכם להשתלט, אתם יכולים להפוך את הטיוטה הראשונה המביכה שלכם לרומן מרתק או לספר ביוגרפיה מרגש. מבחינתי, שלב העריכה הוא השלב המתגמל ביותר. אין דבר מספק יותר מאשר לקחת כתב יד לא מושלם, שלא לומר גרוע, וללטשו עד שכיף לקרוא אותו.

שיהיה לכם בהצלחה ואם בא לכם להתלבט איתי אתם מוזמנים להרים לי מייל.