חידון- מתי להגיד "אסור" לילד?
• כשהוא עושה משהו שגורם לו להתלכלך.
• כשהוא לא אוסף את הצעצועים.
• כשהוא מסכן את עצמו.
• כל התשובות נכונות.
כולנו כהורים רוצים לגונן ולשמור על הילדים שלנו, ואנחנו פועלים מתוך דאגה. אנחנו רוצים גם שהם ילמדו לעשות בחירות בחיים כך שהם לא ייפגעו ולא יפגעו באחרים. בהתאם, פעמים רבות אנחנו אוסרים עליהם לעשות פעולות מסוימות כיוון שאנחנו חוששים שיהיו בהן נפגעים.
בואו נחשוב רגע על כל הדברים שאנחנו נוטים לאסור עליהם: אסור להרביץ, אסור לשקר, אסור לרדת לכביש, אסור לשחק באוכל...
האמנם כל האיסורים שלנו בהכרח קשורים לפעולות שעלולות לפגוע במישהו? מיד נענה על זה.
ניזכר רגע במוסר ההשכל מהסיפור "זאב זאב". זוכרים מה קרה שם? מרוב שאמרו "זאב זאב" במצבי סרק, כאשר באמת הגיע זאב, לא הייתה שום חשיבות למילה הזו.
בעצם, אם אגיב באיסור על כל מיני דברים שהילד עושה, ולי כאדם בוגר לא נראים נכונים, אז הוא יחווה הרבה איסורים. במצב כזה הוא יתקשה להבחין בין פעולה מסכנת, לבין פעולה לא רצויה, ולבין פעולה שאפשר להתגמש בה. כל הפעולות האלו יורגשו אצלו כבעלות תוצאה דומה, ובכך לא תיווצר אצלו הבחנה והפנמה של הפעולות שהוא צריך להימנע מהן משום שהן מהוות סיכון ישיר עבורו.
לכן, ההמלצה היא להגדיר רק פעולות מסכנות כאסורות, כך הילד יוכל להבחין שהתגובה שלנו היא שונה במצבים שמחייבים זהירות מיוחדת. כל שאר המצבים, אמנם עשויים להיות לא רצויים, אך הם לא בהכרח אסורים. למשל: בבית שלנו מסדרים את הצעצועים לפני שהולכים לגינה (להבדיל מאסור להשאיר משחקים על הרצפה), בבית שלנו יושבים כשאוכלים (להבדיל מאסור להסתובב עם אוכל בבית).
לצורך העניין, אפשר לראות גם דברים חיוביים בכך שהילד עומד על שלו בגיל שלוש ולא רוצה לסדר כרגע את הצעצועים (למרות ש"אסור" לעשות בלאגן בלי לסדר...), אך לעומת זאת לא נוכל למצוא ולו דבר חיובי אחד במצב שבו הוא מסכן את עצמו בסכנה ממשית, כמו לרדת לכביש לבד. במצב כזה, לאיסור יש מקום וחשיבות.
אז מה למדנו? שהמילה אסור שגורה בפינו, ואנחנו התרגלנו להשתמש בה. שימו לב שאצל הרבה ילדים מילה זו היא אחת מהמילים הראשונות שהם אומרים- וזה מעיד על תדירות השימוש שלנו בה. יחד עם זאת, אם נבחר לעצור ולחפש הסבר ממשי לפעולות שאינן רצויות מבחינתנו, ולא נסתפק באיסור, נוכל להרוויח שני דברים עיקריים- גם נשמור את האיסורים למצבים מסוכנים ודרך כך הילדים ילמדו להבחין בהם, וגם נלמד בעצמנו, ובכך נלמד את ילדינו, לייצר דיאלוג אחר, מסביר ומשתף.
אדוה אלפסי, עו"ס ומטפלת בטיפול קוגנטיבי התנהגותי CBT. מפתחת הגישה "ADVAnced מתקדמים בחיים". לשינוי מהיר ומותאם אישית, צרו קשר 054-5606765