המסע לאסיה 2012 יוון,טורקיה, גאורגיה
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

המסע לאסיה 2012 יוון,טורקיה, גאורגיה 

מאת    [ 03/09/2012 ]
מילים במאמר: 1736   [ נצפה 2132 פעמים ]

 
 
 

לילה זרוע כוכבים על סיפון המעבורת נטילוס, אי שם בלב הים התיכון, רק רעש המכונות אשר מפעיל את מפלצת הפלדה ורעש ארובות בקול עבה ומונוטוני לעוד מהירות של קשר בשאיבה של טונות של סולר, החדר הקטן של נהגי התובלה שקיבלנו היה נוח ונעים, עליות וירידות קלות כמו עריסה של תינוק בן יומו הבטיח  לעידו ולי ליל מנוחה ושנת ישרים לבוקר שיפציע בשיוט על מימי הים התיכון. בין לבין ערכנו קבלת שבת עם חבר שהצטרף לשיוט במעבורת ליוון וככה בין כוסות פלסטיק, וויסקי משובח ותפילה כנה, לילה של מחשבות התפזרו להן, ועייפות של יום עמוס עת-עת כבתה לשינה עמוקה והתרגשות וציפייה ליום חדש.

עוצמתן של רוחות הים החזקות העלתה אותי לתא הפיקוד, קאוודוס הקברניט, אשר ראה ימים כועסים וגועשים, בפנים אדישות באומרו "היום האוניה קצת תרקוד…" והיא באמת רקדה לצלילי שקיעה מרהיבה וצבע כתום ועננות צבעונית של איים הפזורים בצידי קו השיוט של המעבורת, הערב ירד ומחר קרוב לוודאי שמישהו על תורן הספינה יצעק "יבשה… ".

ק"מ ראשון של המסע ברוחות עזות שמטלטלות את האופנוע, כבישים פחות מוכרים, ואנחנו ברכיבה לסלוניקי הנמצאת כ- 600 ק"מ מנמל לבריו, דרך סופלקי ומיני קפה יווני וטעמים מוכרים, נופי יוון ופיסות של ים כחול בוהק משני צדדיי מוסיפים נופך לרכיבה מופלאה זו, קצב הרכיבה מעל המצופה והתשוקה לגמוע מרחקים היא כמעט כמו הנחת האצבע על מפה והולכה לכיוון היעד. טלפון לשני חברים יקרים בהיכרותי ממסעי ליוון 2011, ניקוס מסלוניקי, ווסילי מיואנינה,, תיאומי פגישה וקו האופק של סלוניקי ובקצהו המגדל הלבן לא איחרו להגיע. כנראה יש איזשהו קסם שלא פג לעולם בעבר מפואר של עיר וקהילה זו למרות האסון הגדול במלחמה, תחושות חזקות ומראות מוכרים מעלים שוב חיוך, שקיעה גדולה בטיילת של סלוניקי, ועידו שותפי עדיין לא הניח תפילין לפני רדת החמה אז.. פינה שקטה בתוך טיילת סלוניקי המון היסטוריה ורגע אחד של שקט. הפגישה עם ניקוס הייתה מרגשת, איש יקר ומיוחד, ארוחת ערב עם חברים ממיטב המאכלים היוונים, המשקה הלבן הצלול הכניס ביתר חדות את החיים לפרופורציות נפלאות… בוקר של שמש בסלוניקי ואני מחכה לוסילי מיואנינה שרכב כ- 200 ק"מ עד לפגישתנו. שמחתי מאוד לקראתו, איש מיוחד שצמא לידע ואהבת החיים, ביקור בבית הכנסת, כמה פסוקי אמת ובזה תם החלק היווני במסע זה, ומחר עם עלות השחר אנו לכיוון מעבר הגבול לטורקיה ליעדנו הבא – "איסטנבול".

מעבר קל ללא בעיות מיותרות במעבר הגבול קיפי לטורקיה, רכישה של ביטוח ירוק (צד שלישי) הילוך ראשון ואני בחיוך מלא אושר למראות מוכרים של סדקים וטלאים של כביש, מבני הצד הרוסיים ומראות פראים של חוסר איפוק ברכיבה לכיוון איסטנבול, רכיבה רציפה של 200 ק"מ ואנו עוצרים במזנון תורכי שבור, ועוד פעם הפשוט הזה הורס אותי מכל הבחינות, צלחת של "קופתא" קבב, סלט חתוך גס והמון שמן זית, והלחם הטורקי "קימק", ארוחת מלכים של טעם לצד הרים צחיחים ושני אופנועים בדרך חתחתים…

הכבישים המסועפים די ברורים ונוחים, אנו ברכיבה לכיוון ארמון טופקאפי, ארמון זה היה "משרדי ההנהלה" והמגורים של  האימפריה העות'מאנית בין השנים 1465 – 1853. הארמון שוכן בנקודת סראגליו בין קרן הזהב וים השיש, לגדת מצר הבוספורוס. חציית הגשר לכיוון הארמון ונקודת תצפית על המולת החיים השוקקת של איסטנבול, דייגים, סבלים ומוכרנים של דברי מתיקה, מוניות בשאון צפצוף וקצב מסחרר של חיים מלאי תזוזה, עשן הדגים הלבן מיתמר כעמודי שיש לתוך אופק כחול של ים, אנשים פשוטי יום בתוך יקום של המון מנהגים ותרבות של מאות בשנים, ככל הנראה, מתנקזת ברובה לחלק זה של העיר.

שקיעות ושמש הנופלת אט-אט לתוך הים, והצבע הכתום הפסטלי מרוח על כל בניין ושבר של יום שעבר, וכל מרצם של בריות הוא פיסת מנוחה, פעם נוספת  וחוזר חלילה ומחיש את גלגליו כי …השמש יורדת ללא הנחת התפילין של עידו. אנו עוצרים בחנות האופנועים לשאלה מהירה "מלון…?" יוצא לקבל את פנינו בעל החנות, יהודי יחידי העוסק בממכר אופנועים, לחיצות ידיים… באומרו "משפחתי בישראל…" , אז הנחת התפילין בחנות רגע לפני השקיעה מקרה או יד המקרה? פרידה והחלפת טלפונים והזמנת ביקור לטיול באופנוע בארץ הקודש היוותה משהו להמשך. מציאת מלון שבור בלב איסטנבול וחניה לאופנוע היוותה משימה לא קלה, גברו מאמצינו במציאת המלון בסמטא של שכונה, חדר קטן ונעלי גומי כחול של שנות ה- 70 המאוחרות הסבו נחת וסיפוק. עפעפינו נופלים כבדים ותחושת העיפות צפה לאורכי הגוף ושינה נוחה מילאה את הסוללות. צרחות וחבטות העירו את עצמותינו, המולת אנשים וקטטה המונית, מבעד לחלון נשים צורחות וניידת משטרה עוברת ללא עצירה וממשיכה לחצות את סמטאות השכונה. השקט שוב התחיל בטפטוף הממלא את חלל הרחובות ורק פנס בודד ממלא את משרתו בנאמנות, ושקט גדול של לילה שב פעם נוספת על עיר הניאון המאולץ …

השכם בבוקר כשרחובות העיר שטופי מים לעוד יום חדש וטעמים של אוכל מונחים בשולחן, קפה טורקי חזק מעורר את קצוות הגוף שעדיין לא התעוררו, ואנו ברכיבה ועליה לגשר הבוספורוס כמחוות שלום בנסיעה איטית ופרידה מהעיר המדהימה הזאת, אנו נכנסים לקטע רכיבה הררי כ- 550 ק"מ לערך, ונחבור שנית עם הים השחור לעיר ששמה "סמסון", היא עיר נמל בצפון טורקיה.

הרכיבה לכיוון גאורגיה לצד הים השחור הייתה רעננה ודי נוחה, כבישים מעולים ברורים וזמן למדיטציה איכותית בקצב מונוטוני, ים המשנה את צבעו ואוניות מסחר ותובלה השטות ליעדי סוחר, העיר טרבזון מופיעה באופק וחניית לילה במלון מפוקפק בסמטאות העיר. נעים להיזכר שהייתי כאן במסע לרוסיה ב- 2009 אבל בנתיב השני  לכיוון נמל טרבזון, חבורת אופנוענים נקראת בדרכנו, יעדם הוא טורקיה, חילופי מילים לחיצות של יד וממשיכים כצליל שיוט נעים אל הגבול הגאורגי לחציית עוד מדינה בסבב המדינות המופלאות של אסיה 2012.

 

שוטר טורקי בגבול מתריע בהגיעי לפתח הגבול שיש בעיה עם האופנועים, המספרים לא הוזנו במחשב.., שיירה ארוכה של רכבים בהמתנה, חלקם טורקים חלקם גאורגים, ועידו שט לו עם הסרט "אקספרס של חצות"… כמה דקות הבעיה נפתרה ואנחנו שועטים לכיוון שער הגבול הגאורגי, שתי עלמות חן משורטטות בקפידה מביטות על הרישיון הבינלאומי שהוצאנו במשרדי "ממסי" בארץ, רישיון מנייר עלוב לא מכובד וחותמות קטנות ומאולצות מוטבעות על פיסת הזלזול הזה, ואני חושב למה לא רישיון מכובד מפלסטיק קשיח שמכבד את מדינתנו, ואת האופנוע שאני רוכב עליו אז… אחרי דין ודברים נשמעה נקישת רעש החותמת כצליל ענוג והיא מכריזה בחיוך "ברוך הבא לגאורגיה".

הרכיבה לעיר הראשונה, בטומי, בגאורגיה, עברה דרך כבישים משובשים נוף אצילי ומרבדי ירוק חזק. מצידי הדרך פרות בהליכה איטית ואדישה למראות המכוניות העוברות אותן במהירויות מטורפות, עקיפות לא מובנות, ירידה לתוך שולי עפר וחזרה לפיסות אספלט וענני אבק מהולים בצבע אדמה. שברי כנסיות בצידי הדרך בצבעים של קדושה וחנויות לדברי מתיקה קטנות עד כאב עמוסות בשלל רב. הכניסה לעיר הייתה מעין שילוב של עניות ודלות אל מול עושר ופאר. הפערים העמוקים והקושי לאזן את רמת החיים נתקל בקירות, זהו מצב שמדינה זו מתמודדת איתה למראית עין, הבטחות מהולות באופטימיות זהירה מפנות מקום בתקוותם של תושבי המקום שמצב זה בעתיד הנראה לעין ישתפר .

 

כבר לילה, רגע לפני מציאת מלון, טעימה ראשונה מהמאכל הלאומי "חצ'פורי" ממולא גבינה ומפוצץ בכולסטרול, עונג שמימי ורעב בלתי נשלט על משולשי המאכל, מבטי השתאות מקבוצת זקנות חביבות, שסביר להניח ראו מהפכי שלטון לרוב עם השנים, ברכיבה איטית למציאת מלון עוברים אנו רובע של חסידות בלבן נזירות בשחור וסרסורים טורקים המציעים את מרכולתם. בתי מרזח באור ניאון לצד סדום, היא לתפארת יצרים לא מרוסנים של לילות של משי כחוטי תיל היוצרים סבך של חספוס בעיר זו. עדיין בחיפוש מעייף רק כדי לתת מנוחה לכמות האינפורמציה ועיבודה של יום זה. מקום אחד נשאר מיותם במלון מפואר כפיצוי לתלאותינו הנכספים הדורשים עוד מראות, נופים ושאר עולם, ליל מנוחה והעיר בטריקת דלת אחרונה מציעה את מרכולתה רגע לפני נץ החמה.

 

דרך כבישים דו-סטריים בפקק אין סופי, בדרכים הרריות שטופות צמחיה ותילי בתים ונוף המשתרע של אלפי דונמים של ירוק מהול בקצוות אדומים של אדמה. אנחנו ברכיבה לעיר הבאה "קוטאיסי" העיר השנייה בגודלה בגאורגיה, הבנויה סביב נהר ריוני. המקום המעניין שרציתי להגיע אליו הוא בית הכנסת היהודי מהמאה ה– 19, שעדין פוקדים אותו כיום מתפללים, בעבר הייתה אחת הקהילות היהודיות הגדולות במדינה, עיר לא מוכרת יחסית וגילויה ועצם תיעודה היוו עבורי סוג של נתינה להכרתה ברבים. יציאה מהעיר בדרכים שברובן נתיב אחד לכל צד, אני משתדל לצלם שרידים של בניינים ושלטי כניסה לערים סובייטים עתירי בטון, תחנות של אוטובוסים וקירות מעובים של בטון, ללא ספק אמנות לשמה, גשרים מפלדה ומסמור לאורך קווי הגשר, סוג של חשיבה לאורך זמן ככל הנראה חשבו שהתפיסה הסובייטית תימשך לנצח…

 

שעת ערביים מאוחרת לצידי כבישים מתוחים, ומלון דרכים קטן לעוברי אורח מזדמנים, מסעדה ממיטב האופי הגאורגי ממוקמת אי שם בקצה הרחבה הגדולה, מתיישבים לארוחת ערב ומזמינים "חנקאלי", לא לפני שדיברנו בפנטומימה שוטפת את אשר רצינו ועוד כמה שאלות של פילוסופיות על החיים, הזמנת בקבוק וודקה בטעם אלוורה לא איחרה לבוא, וקבוצת גאורגים מקומיים הזמינה אתנו לשתות כמה כוסות לכבוד העם הגאורגי. לילה שקט ורעש הצרצרים מנעים את אוזנינו, ירח מעל ושתי מכונות הזמן מכוסות וממתינות לשחר העולה ממש בעוד כמה שעות …

 

 

 

בכניסה לעיר "גורי" שורות של בניניי בטון מקיפים את העיר, רחובות רחבים גדולים ותכנון צבאי לכניסת  טנקים, קרוב לוודאי שזו הייתה כוונת המחבר, עיר בוא נולד יוסף סטלין שהיה מנהיג ברית המועצות, ומוזיאון שממוקם במרכז העיר,  מסילת הברזל שעוברת בה מהווה עורק תחבורתי לתושבי העיר ומשמשת גם להעברת סחורות ממפעלי העיר.   גורי ממוקמת כ- 76 ק"מ מערבית לבירה טביליסי, בנקודת המפגש בין נהר הליאחווי הגדול ונהר הקורה, 588 מטר מעל פני הים. בחיפוש ומציאת מלון בקצה העיר המנסה להיות מערבי ללא הצלחה יתרה, סיבוב לילי בעיר היחסית מוזרה במעט, וקבוצות נוער בפינות הרחוב ללא מעש… השעה מאוחרת, אנשי הביבים עוד משוטטים בעיר אשר נהפכה לרפאים ומנסים לדלות עוד מטבע שחוק מעוברי אורח, עוד יום הסתיים בלמידה ומבט על הצד האחר של העולם …

בצעדים נמהרים במלוא הסקרנות נכנסנו למוזיאון סטלין, המייצג בגאווה יתרה את פעילותו של העריץ, בתוכו חפצים רבים שהשתייכו לסטלין,  תמונות ומאמרים מעיתונים. תצוגת הראווה כוללת את אחת משתים עשרה מסיכות המוות (תבליט פני המת) של סטלין שנלקחה זמן קצר לאחר מותו, סוג של הערצה לבן אנוש אשר  הנהיג שלטון רודני אכזר, שולבה ברצף של חיסולי מתנגדים או חשודים כמתנגדים ("טיהורים"), כליאת מיליוני אנשים במחנות של עבודת כפייה, קולקטיביזציה שהביאה למותם של מיליונים ופולחן אישיות קיצוני. והמצד השני, זירז את המהפכה התעשייתית בברית המועצות, ואפשר לה להפוך למעצמת-על. לאחר הפלישה הגרמנית לברית המועצות שנפתחה ב-1941, שסטלין הופתע ממנה, הנהיג את המדינה בנחישות עד לניצחון על הנאצים.  בצידו האחד של המוזיאון נמצא קרון הרכבת האישי של סטלין. הקרון, שמצופה שריון ושוקל 83 טון, היה בבעלותו ובשימושו של סטלין משנת 1941, וסטלין הופיע איתו בועידת יאלטה וועידת טהראן (קרדיט "ויקפדיה") .

 

 

הגעה לעיר הבירה טבליסי למנוחה של כמה ימים והכנות מנהלתיות של ויזת המשך לאזרביז'אן. עברנו קרוב ל- 4500 ק"מ של מראות מופלאים, זיעת אוגוסט ניגרת בימי חמסין ולילות צוננים שרוח מנשבת בטירות עתיקות הנמצאות במעלה הרים אז…

 

עד היומן הבא להתראות לכולם מדרכים אין סופיות של עולם המלא ביופי וחומר אנושי משובח .

קובי שמואל

קובי שמואל  מסעות בעולם על אופנוע - www.artmoto.co.il בלוג - אסופת מידע - http://artkobi.wordpress.com/

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב