מחלת הכלבת

מחלת הכלבת הינה מחלה פטאלית אשר נגרמת ע"י וירוס RNA התוקף את מערכת העצבים ופוגעת בכלל היונקים. למרות שמה המרמז כי כלבים וכלביים הם הנפגעים מן המחלה, וירוס הכלבת גורם לפגיעה במערכת העצבים של כמעט כל היונקים, כאשר עטלף הינו היונק היחיד אשר יכול להיות נשא של הוירוס בלא לפתח סימני מחלה.

לצערנו עדיין לא פותחה על תרופה יעילה לטיפול במחלה ולכן, על פי ארגון הבריאות העולמי, בכל שנה מתים עשרות אלפי בני אדם מן המחלה.

לפני יותר ממאה שנה דר' לואי פסטר פיתח את החיסון הראשון נגד המחלה דבר אשר אפשר את מניעתה והפחתת נפיצותה בעולם.

כיצד מועברת המחלה?

וירוס הכלבת מועבר באמצעות הרוק ע"י נשיכה מבעל חיים נגוע. הכלב משמש כמאגר לוירוס ומפיץ עיקרי של מחלת הכלבת באדם בעולם אך חיות שונות נחשבות מעבירות או מהוות מאגר של הווירוס, חיות אלו כוללות כלבים, חתולים, וחיות בר שונות (זאבים, שועלים, בואשים, נמיות או עטלפים).

לאחר נשיכה, הוירוס עובר על גבי העצבים אל מוח בעל החיים, שם הוא מתרבה. משם הוא עובר אל בלוטות הרוק וכך שיוכל להיות מועבר לבעל החיים הבא.

משך הזמן עד מן הנשיכה עד פיתוח סימני המחלה מושפע מגודל הנשיכה, מספר הנשיכות, קרבה לעמוד השדרה וקרבה לראש ותקופת הדגירה של מחלת הכלבת נמשכת בין עשרה ימים עד לשנה (העברת הווירוס מבלוטות הרוק עשויה להתחיל לפני שניתן לראות את סימני המחלה). עם זאת, כל בעל חיים אשר נפגע מהוירוס ומתחיל להראות סימני מחלה, ימות תוך כעשרה ימים.

סימני מחלת הכלבת

אבחון כלבת

אבחון ראשוני של כלבת בבעל חיים נגוע מבוצע על ידי וטרינר לפי סימני המחלה (החשד מתחזק אם מדובר בחיה שלא חוסנה כנגד מחלת הכלבת, נמצאת באזור הידוע כנגוע או אם החיה הייתה חשופה לחיות בר אשר יכלו להעביר את הווירוס).

עדיין לא קיימת בדיקה המשמשת לאבחון כלבת בבעל חיים בזמן חייו. אבחון ודאי של כלבת יכול להתבצע רק לאחר מותו או המתתו של בעל החיים באמצעות בדיקת המוח תחת מיקרוסקופ.

כלבת בישראל

בכל שנה מתועדים עשרות מקרים של כלבת בחיות מחמד, חיות משק (בעיקר בקר וצאן) וחיות בר (בעיקר זאבים, שועלים ותנים). כך לדוגמא,. בשנת 2011 דווחו 32 מקרי כלבת, מתוכם עשרה מקרים בכלבים. מרבית מקרי הכלבת בארץ הם באזורי הגבולות עם שכנותינו, בעיקר בצפון ובמזרח.

המקרה הידוע האחרון של מות אדם מכלבת בישראל היה בשנת 2003. לפני כן, בשנת 1997, מתו שלושה אנשים מן המחלה.

במקרה נשיכה – יש לשטוף את מקום הנשיכה במים וסבון ולאחר מכן לחטא את המקום באלכוהול או בתמיסת יוד.

כל בעל חיים הנחשד כנגוע במחלה מומת ע"י וטרינר ונשלח לנתיחה במכון הוטרינרי בבית דגן לאישור הנגיעות בווירוס.

על פי החוק בישראל - כל כלב אשר נשך בן אדם נשלח להסגר למשך עשרה ימים בכדי לבחון האם הוא מפגין את סימני המחלה.

על אדם שננשך להגיע ללשכת הבריאות המחוזית ושם יוחלט אם יש צורך במתן טיפול מניעתי כנגד הכלבתב (ע"י מספר חיסונים למניעת המחלה), זאת כתלות בסוג החיה הנושכת, סימנים והאזור בארץ בו ארעה הנשיכה.

חובת חיסון כלבים בישראל

כל כלב מחויב לקבל חיסון נגד כלבת החל מגיל שלושה חודשים (החוק מחייב החדרת שבב זיהוי לכלב יחד עם החיסון). יש לחזור על החיסון בכל שנה (למעט במקרים בהם הדבר מסכן את הכלב מבחינה רפואית). בנוסף על כך – בישראל קיימת גם תוכנית לחיסון חיות בר המבוצעת באמצעות פיזור פיתיונות אוראלים המכילים את החיסון ומפוזרים מן האוויר.

לעומת חיסון הכלבים המחויב על פי החוק, חיסון חתולים כנגד כלבת אינו מהווה חובה אך רבים מבעלי החתולים בוחרים לבצעו בכל זאת.

אנו מבקשים - הגנו על עצמכם ועל החיות שלכם, חסנו אותן!

כל הזכויות למאמר זה שמורות ל"וטרינר נייד - ביקורי בית", מרפאה וטרינרית ניידת, שירותי וטרינר ברמת גן, תל אביב והמרכז.

דר' תומר ויינגרם,וטרינר, מייסד "וטרינר נייד ביקורי בית", מרפאה וטרינרית ניידת.