הוריית גישור חובה במשפט העבודהונפקותה המשפטית
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

הוריית גישור חובה במשפט העבודהונפקותה המשפטית 

מאת    [ 13/08/2012 ]
מילים במאמר: 744   [ נצפה 1592 פעמים ]

 
 

8.8.2012

 הגישור בראי המשפט

 הוריית גישור חובה במשפט העבודה ונפקותה המשפטית

מטרת מאמר זה הינה להאיר, כיצד בתחום משפט העבודה, תחום משפט מרכזי ורב היקף, בא לידי ביטוי היישום של גישור החובה, שהינו חלק בלתי נפרד, כבר מזה שנים, מההוויה המשפטית המטריה הזו של עולם המשפט. אגב, בהקשר זה אני מפנה למאמר קודם בנושא, שפרסמתי עוד ב 30.9.2009 תחת הכותרת "הגישור בבתי הדין לעבודה בישראל"[1].

 לצורך זה אני מבקש להפנות את הקורא לפסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע בעניין

ס"ק (סכסוך קיבוצי) 49526-06-12 רותם אמפרט בע"מ נ' הסתדרות העובדים הכללית החדשה.

העובדות שברקע פסק הדין

המבקשת, במקרה זה, היא חברה המשתייכת לקונצרן כימיקלים לישראל בע"מ. עיסוקה של המבקשת הוא בייצור ובשיווק פוספט, חומצות ודשנים, ועיקר תוצרתה מיועדת לייצוא (להלן - "המבקשת" או "החברה"). לחברות במספר אתרי ייצור והמרכזי שבהם הוא אתר "רותם".

 כנגד יו"ר וועד העובדים שבאתר רותם, מר שמעון סבן (להלן - "מר סבן"), נפתחה לפני מספר חודשים חקירה פלילית בחשד לביצוע עבירות שונות, ובהן עבירות של הטרדה מינית כלפי עובדות החברה. בעקבות זאת היה מר סבן נתון במעצר ולאחרונה שוחרר ממנו בתנאים מגבילים, ובהם הרחקה מאתר "רותם". החברה החליטה להשעות את מר סבן מעבודתו בחברה וכנגד החלטה זו הגישה ההסתדרות בקשת צד בסכסוך קיבוצי, הליך התלוי ועומד בפני בית הדין האזורי לעבודה, בו נדון העניין נשוא הדיון שלנו כאן.

 בעקב אותו סכסוך הוציאה, עוד קודם לכן, כב' נשיאת בית הדין הארצי לעבודה, השופטת נילי ארד, צו המחייב את הצדדים לקיים ביניהם הליך גישור במטרה ליישב את הסכסוך שביניהם

 על רקע זה נערכו פגישות שבהן נטלו חלק עובדת הרווחה של החברה ועובדות החברה וכן נציגות של ארגון מסל"ן (מרכז סיוע לנפגעי תקיפה מינית ואלימות נגב). בפגישות אלה הביעו עובדות החברה את חששן מפני הטרדה מינית ועל כן המליצה נציגת החברה לערוך פגישה שבה ישתתפו נציגי ההנהלה הבכירה של החברה ויפעלו להפגת חששן של העובדות.

 לפגישה השניה הופיעו גם מספר חברים ממועצת העובדים, אף שלא זומנו אליה, ומשהובהר להם שהם לא יוכלו להשתתף בפגישה, הם מנעו את קיומה.

בעקבות אירוע זה שלחה הנהלת לחברה מכתבי התראה לאותם חברי מועצה, לפיהם מניעת הפגישה מהווה עבירת משמעת ולכן ניתנה להם התראה בכתב שלא לחזור על התנהגותם זו.

 משסרב סמנכ"ל משאבי האנוש בחברה למשוך חזרה את מכתבי ההתראה, השביתו עובדי החברה את מערך השינוע באתר רותם.

פניות החברה למזכיר ההסתדרות להפסיק את השביתה העלו חרס ולכן היא הגישה לבית הדין בקשה להוצאת צווים המורים לשובתים, בין היתר, לבטל את הצעדים הארגוניים שנקטו ולחזור לעבודה תקינה.

בדיון בבקשה להוצאת צווי קבע, טענה החברה – בין היתר – שהצעדים הארגוניים שבהם נקטו העובדים, ננקטו "תוך הפרה של החלטת נשיאת בית הדין הארצי לעבודה, כב' הש' ארד, מיום 8.3.12, שעל פיה מנועים הצדדים מנקיטת מהלכים חד צדדיים בתקופת הליך הגישור".

 עינינו הרואות. הליך גישור חובה בהוראת בית הדין לעבודה, כצעד מובנה, מקובל וישים. ואם כך, מדוע לא יראו ויעשו גם בתחומי משפט אחרים, לפני שמערכת המשפט שלנו באה להתמודד עם הקושי בהטלת בוררות חובה? הרי תוצאת הבוררות הינה למעשה פסיקה מחייבת, שגם אפשרויות הערעור עליה מוגבלות ביותר, מה שאין כן בגישור חובה!

 הכרעת הדין

 הכרעת הדין, אותה אביא, בחלקה הרלבנטי לנו כאן, כלשונה, מבטאת באופן הברור יותר, כיצד מתייחסים שופטי בית הדין האזורי לעבודה, להפניית הצדדים להליך גישור ולאפקט המשפטי שישנה להוריה כזו על כל הליך אחר באותו עניין:

 "לדידנו ספק אם ניתן לראות בהודעה כממלאת אחר דרישת סעיף 5א לחוק בכל הנוגע לעניינים שבמחלוקת בפנינו, משספק אם כוללת ההודעה מעשים שטרם באו לעולם במועד מסירתה. מכל מקום, איננו רואים צורך להכריע בשאלה זו במסגרת הליך זמני זה, שכן ממילא, היה ונכללים העניינים נשוא המחלוקת דנן בגדר ההודעה, הרי שבכל הנוגע לסכסוך נשוא ההודעה חלה החלטת כב' הנשיאה ארד, שלפיה יתקיים הליך גישור בין הצדדים אשר במסגרתו יבוררו המחלוקות התלויות ועומדות ביניהם ואשר במהלכו אין הצדדים רשאים לנקוט מהלכים חד צדדיים (נספח ה' לבקשה). ואם תאמרו כי העניינים נשוא המחלוקת דנן אינם נכללים במסגרת המחלוקות הנדונות בהליך הגישור, הרי שממילא המסקנה היא כי אין ההודעה חלה עליהם".

משיקול זה ושיקולים אחרים, בקשת החברה מתקבלת ובית המשפט מחליט לקבל את דרישתה לקיום הצווים ולאסור על העובדים את הצעדים הארגוניים שבהם הם נקטו.

 כלומר, לא רק שאנו למדים על יישומו של הוריית גישור חובה במשפט העבודה, אלא גם על האפקט המשפטי האכיפתי שיש לחובה זו. ההוריה לקיים הליך גישור הינה חובה, שאי הציות לה משמעותו חסימה ועצירה של כל מהלך ארגוני או משפטי אם ננקטו תוך ניסיון לעוקפה או להתעלם ממנה.


[1] http://www.sulcha.co.il/Content/PagesNewsMain.asp?id=57

עו"ד גיורא אלוני, מגשר  בוגר הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית-השלוחה בת"א ומוסמך כעורך דין.

פעל בעיקר בתחום המשפט האזרחי כיועצן המשפטי של מספר חברות מסחריות מהגדולות במשק, וכעורך דין במחלקה המשפטית בקונצרן כור בתחום הסכמי הסחר והחוזים והופעות בביהמ"ש בכל ענייניהן.

בהמשך פעילותו המקצועית ניהל חברה פרטית שהעסיקה עשרות עובדים.
בשנים האחרונות פועל כמגשר. מאמריו בתחום הגישור והמשפט מתפרסמים הן באתר זה, הן באתר סולחה, פורטל הגישור הישראלי ובאתרים אחרים של משפט.

הכותב הינו חבר במוסד הארצי לגישור ע"ש דוד רוטלוי של לשכת עורכי הדין, חבר בלשכת המגשרים בישראל וחבר בועדת בוררות וגישור במחוז ת"א של לשכת עורכי הדין

.

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב